תרבות והתחדשות עירונית –שותפות בק. אליעזר
פתיחת התערוכה עקבות
אמנים מקומיים יוצרים בעקבות סיפורי עלייה חיפאים.
זה קורה היום 23/12/2019. קבלת הפנים תחל בשעה 19:00.
באשכול פיס, בית ספר רעות, צה"ל 41 קריית אליעזר. הכניסה חופשית.
בשנה האחרונה לאט לאט קורה משהו בקרית אליעזר. דברים שהכרנו מהדר, קהילות צעירים, פעילות קהילתית ענפה ותהליכי בינוי קהילה, קורים בשנה האחרונה גם בקרית אליעזר.
שכונה שהיא עיר קטנה (25,000 תושבים, מתוכם 40% עולים) מרכזת בתוכה היום פעילות מרעננת בפעולה משותפת של רשות מקומית (המחלקה לאחריות משותפת) וממשלתית (המשרד לקידום הנגב והגליל) ארגוני חברה אזרחית (קרן שחף) וחברה עסקית (קבוצת ביתא).
סתיו חביבי מנהלת המחלקה לאחריות משותפת בעיריית חיפה:
יש חשיבות עצומה לעיצוב משותף של המרחב הציבורי על ידי תושבים מעורבים, עסקים וארגוני חברה אזרחית. המחלקה הוקמה לפני שנתיים כדי ליצר ולהטמיע תפישה של שותפות רב מגזרית. כלומר יש מקום לכל מגזרי העשייה, לקחת חלק בעיצוב השכונות והמרחב הציבורי. יש כוחות לכל אחד מהשותפים ובשיח מתמשך מבינים את המוטיבציות והצרכים ומגלים ממשקים למטרות משותפות.
הפרוייקט בקריית אליעזר, הוא פיילוט שמנסה ליישם מהלך מורכב של משילות משתפת. בנייה וחיזוק של תשתיות אנושיות קהילתיות בעלות ידע כלים ויכולות לפעול ולהשפיע על המרחב הציבורי. כל זה בעידוד הרשות המקומית. גילינו המון כוחות בשכונה, כל פרויקט כזה ויש רבים בשכונה מעוררים השראה.
במכרז לביצוע זכו תנועת תרבות ועמותת ארץ עיר.
בתפישה שמגיעה היישר מעולם בינוי הקהילה, פועל ארגון תרבות ליצירת התשתית התרבותית בעיר כמנגנון ליצירת חוסן חברתי, חיבור בין תושבים ויצירת גאווה מקומית וזהות מקומית.
בפרוייקט שנותן כבוד גדול לזהות המקומית של תושבי קרית אליעזר ומהווה השראה לאמנים חיפאים, מוצגת תערוכה בהשראת סיפורי עליה. פופ אפ תרבותי שמבקש להציג זהות מורכבת וגאווה מקומית ואת נוף המולדת של תושבי קרית אליעזר באשר הוא. בתהליך שכלל בחירת אמנים חיפאים ומשפחות עולים בני השכונה, נוצר שיח מתמשך ודיאלוגי בין שני הגורמים.
מיכל לובין, תנועת תרבות:
עצם הפעולה הזאת מייצרת תחושת שייכות ויחד. מאיפה כולנו הגענו, ההבדל בין שם לכאן, אין סוף סיפורים אישיים ומשותפים שמציפים שאלות כמו מה הוא בית? שאלה אישית אבל משותפת לכולנו. אחת המשתתפות התקשרה אליי, היה לה חשוב שאנשים שיבואו לתערוכה, ינסו בעצמם להיכנס לנעלי החוויה של העלייה לארץ. היא הציעה להביא תיק גדול ובו חפצים שמתוכם צריך לבחור מה אני לוקח איתי? ומה נשאר מאחור. הפרויקט הוליד מפגש על מה היא זהות? על מולדת ועל בית שממשיך כל הזמן לעצב את פניו.
ניסן אליהו כהן, אמן:
מתוך מפגש מעורר השראה עם סיפור העלייה של אסמרו, שלמעשה אינו רק סיפור עלייה, אלא גם סיפור על ברית גדולה, היקשרות והיפרדות, אומץ בלתי נתפס בשאילת שאלות בלתי פוסקת על מהי שייכות? מהי יהדות ומהו תהליך הגיור? מהי נחלה? ובעיקר מהו בית? שאלות שברובן נשארות חסרות תשובה והעמידו אותי כמראיין בתחושת ריחוף, ועם זאת, שורשיה ניטעים בלב מתוך המפגש, ולא יכולתי שלא לשאול, אולי הבית של אסמרו הוא מפגש עם האחר? אולי כך גם הבית של כולנו?
נטליה שונצו שהשתתפה בפרויקט עם בעלה וילדיהם סיפרה:
זה פרויקט חשוב מאוד שכדאי להמשיך ולהרחיב אותו לשכונות וערים נוספות. אני חושבת שעוד אנשים יתעניינו וירצו לדבר על סיפורם. זה עזר לי ולמשפחה לשבת ולחדש את המחשבות – את כל מה שנשכח. מה שהיה מיוחד זה שטל (האמן) ביקש לדבר עם כל המשפחה ולא רק איתי וככה יכולתי לשמוע מה חושבים הילדים שלי, איך הם מבינים? לפעמים הם הפתיעו אותי בחוויה שלהם לעומתי. זה נתן לנו כמשפחה אפשרות לדבר יחד, להתחבר ולהשקיע זמן משותף. אני לא חושבת שיש הרבה פרויקטים כמו זה שמערבבים כמה סוגי אומנות ומעודדים מפגש ושיחה.
טל קפלן אמן:
הרעיון בפרויקט היה פשוט, לתת לכמה שיותר אנשים את הזכות הבסיסית להשתתף ביצירת האמנות והתרבות, גם כקהל וגם כמשתתפים באופן פעיל. ברגע שאתה מספר את הסיפור שלך אתה חלק, וזה לא משנה איפה נולדת, אם עלית בגיל תשע או לפני שנתיים. אתה חלק מכתיבת הסיפור המשותף שלנו, כאן.
המשתתפים התייחסו גם לתהליכים בשכונה כפי שאומר אור קיטאי – רכז הפעילות תנועת תרבות:
במהלך העבודה על הפרויקט גילינו שנטליה עבדה במולדובה בחברת ייעוץ לרשויות ומועצות. כשדברנו על השכונה, על התהליך שהיא עוברת, על תהליכי ההתחדשות היא אמרה לנו אני לא מבינה איך אפשר לתכנן ככה, אף אחד לא התייעץ איתנו, חסר פה תהליך של הבנת הצרכים מהשטח, יש פה תושבים שהיום גרים פה ולא רק תושבים עתידיים; אחרי השיחה שלנו אני ונטליה התחלנו לגייס קבוצה מהשכונה ונטליה כתבה פרויקט של ארבע חודשים לתכנון אסטרטגי של תושבים מקרית אליעזר.
חיבור מעניין הוא של חברת נדל"ן. אליעד מלמד, מנהל האימפקט החברתי של קבוצת ביתא
ההשקעה בפעילות הקהילתית והחברתית גם נכונה ומתאימה לערכי החברה וגם מאפשרת לבצע התחדשות עירונית בשכונה עם גבוליות כלכלית. אנו משקיעים בתמיכה בארגונים חברתיים המקיימים פעילות חינוכית וקהילתית קודם כל כי זה מה שנכון לעשות בשכונה, וגם כי שיפור השירותים ושיפור הדימוי של השכונה, על הקיים בה, לא רק מעלים את רמת החיים של תושביה, אלא שהם המפתח לעליית הערך של השכונה ומה שיאפשר את הכלכליות לחידושה הפיזי. לכן התחדשות עירונית מתחילה בהתחדשות חברתית ובחיזוק השירותים שיכינו את הקרקע גם לשילוב האוכלוסייה החזקה והוותיקה.
תפישה זו חדשנית וראויה לציון. יש מקום לבחון בהמשך האם ישנו הביטוי הפיזי לתפישה חברתית זו. האם יש יצירות אמנות מתוקצבות במבנים ובחללים הציבוריים המתוכננים על ידי קבוצת ביתא? האם יש חללים משותפים מוטי אמנות במבנים עצמם?
תערוכת "עקבות" תיפתח כחלק ממתחם תרבות זמני "חלונות",
שיפעל בתאריכים 23-25/12/19 באשכול הפיס, קריית אליעזר, חיפה
לא ניתן להגיב