חיפה משובצת היהלומים – חשיבות שימור הנשמה השכונתית של חיפה • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

תובנות מהצגת תכנית ההתחדשות העירונית של שכונת קריית אליעזר-קריית אליהו

חיפה התפתחה במתווה של שכונות. זחלה אט אט מגבעה לגבעה ומשלוחת רכס קטנה למישור בתולי סמוך. יתכן שעבור המתבונן האקראי זה כבר לא יהיה פשוט לזהות את הרגע בו עוברים בין שכונה לשכונה. אבל החיפאים מזהים גם מזהים. אני מודה שבעבר חשבתי שמרקם השכונות בעיר וצורת החשיבה הנלוות אליו הם מיושנים למדיי. הרי אנחנו חיים בעידן של ציפוף, התמזגות ורב-שימושיות. עידן בו הרשתות החברתיות והקהילות הדיגיטליות ביטלו מזמן את חשיבות החלוקה הגיאוגרפית של הערים. אבל ככל שהתעניינתי יותר כך הבנתי שמרקם השכונות טבוע לא רק בטופוגרפיה של חיפה אלא גם בתושבים.

משכונה לשכונה כוחנו נבנה!

החיפאים מזוהים מאוד עם השכונות שלהם. לא תמצאו הרבה ערים בארץ בהן המצב זהה. לא תמצאו הרבה שכונות שדורשות להתנתק מהעיר בה הן נמצאות כשרע להן. גם תמצאו מעט מאוד דוגמאות לשכונות המבקשות להריץ מועמדים המייצגים אותן. בחיפה תמצאו את כל אלה ועוד הרבה יותר. זאת הסיבה שתכנון חדש בעיר, המתעלם מהמרקם השכונתי הייחודי הזה, לא רק שמזיק לנשמה החיפאית אלא גם משטיח את זהות התושבים. לי אין ספק שהשכונתיות החיפאית היא אחד הנכסים העיקריים של העיר. פיתוח חכם של השכונות, תוך שמירה אדוקה על ייחודן, עשוי להפוך כל שכונה ליהלום מיוחד בפני עצמו. כל שכונה עם הברק, הצבע, ההווי והנשמה שלה.

אופי השכונה ותפקידה של העירייה

נתחיל קודם כל במילה טובה על תהליך שיתוף הציבור שהתנהל במפגש התושבים בקריית אליעזר-קריית אליהו. מדובר בצעד ראשוני וחשוב בכיוון הנכון. רק יש לי שתי בקשות קטנות לתיקון במפגשים הבאים.
הבקשה הראשונה היא שבמהלך המפגש יהיה ברור יותר שמדובר בשכונה בחיפה ולא בשכונה אקראית שהייתה יכולה להיות נטועה באותה מידה גם בקריית מוצקין או במודיעין. אמנם צירוף המלים "קריית-אליעזר" הודבק פה ושם לתוכניות ההנדסיות, אבל התכנון יכול היה להתאים לכל שכונה מישורית ממוצעת בארץ.
הבקשה השנייה היא, שנראה לי שראש העיר לא צריכה להחזיק בעיקר בתפקיד של תיווך בין תושבים ליזמים, אלא לנסות ולחזק כל הזמן את נקודת הפתיחה של התושבים בכניסתם לפרוייקט כזה. את התחושה הזאת חיזקה גם המנטרה הכי בולטת במפגש. לפי מנטרה זו העירייה בסך הכל צריכה רק לתכנן באופן סביר, ושהתושבים ינהלו משא ומתן עם היזמים.

קריית אליעזר – שכונה למכירה

זהו? בזה מתמצה תפקיד העירייה? שוב פעם התושבים הם רק לקוחות? חשבתי שהעירייה קודם כל אמורה לייצג את התושבים ולא להיות צד ניטרלי במשא ומתן בינם לבין היזמים… יכול להיות שהציפיות שלי מוגזמות. אבל אני מאמין שעירייה צריכה לא רק לייצר תכניות צבעוניות ואז לקחת שני צעדים לאחור. היא צריכה גם, ובעיקר, לייצר נכסים משמעותיים עבור התושבים בשכונה. נכסים שיגרמו ליזמים לא רק לחכות בתור אלא גם להזיל ריר על ההזדמנות לבנות בקריית אליעזר. כדי להגיע למצב כזה צריכה העירייה גם לצייד את התושבים בכל הנכסים שיסייעו להם לקבל כמה שיותר מהיזמים.  בפועל, לא רק שזה לא קרה, אלא שנראה שההצגה השבלונית אף שחקה את היתרונות ואת הפוטנציאל הקהילתי המובהקים של השכונה. בכך שיחקה העירייה לידי היזמים שיכולים להסתפק בהענקת חבילת הבסיס לתושבים ולא מעבר לכך.

עוד מאותו הדבר ושחיקת מעמדה של חיפה כ"לב המטרופולין"

ערי הלוויין של חיפה מקדמות גם הן תכניות התחדשות עירונית עתירות שמות תואר. בכל אחת ואחת מהן מקדמים מתחמים עירוניים מודרניים, תואמי המאה ה-21, בבנייה מרקמית, עם נגישות להולכי רגל, שבילי אופניים ולא נשכח כמובן עירוב שימושים. בדיוק כמו התכניות החיפאיות. כל השכונות המתחדשות שסביב לעיר חיפה הן כמובן ירוקות, אטרקטיביות לצעירים ומצטלמות נהדר ממעוף הציפור. ממש כמו התוכניות של קריית אליעזר. זה אומר שחיפה מתכננת עוד מאותו הדבר ובדיוק באותה הצורה שעושות שכנותיה.  המצב הזה לא יכול להיות מעוות יותר. חיפה היא עיר גדולה עם עוצמות כלכליות, פוליטיות, חברתיות ותרבותיות שאין לערים הקטנות הסובבות אותה. תכנון מרקמים עירוניים שבלוניים שלא נושאים שום ייחוד ביחס למתחרים מהווה הודאה בכך שחיפה תהיה עוד יותר פרברית ופחות מרכזית. התושבים העתידיים לא ירוצו לחיפה בגלל היתרונות לגודל והייחוד השכונתי. הם פשוט יברחו ממנה בגלל הארנונה הגבוהה ורמת תקצוב החינוך הנמוכה בהשוואה למתחרות.

אז איך נלטש את היהלום שנקרא קריית אליעזר?

קצרה היריעה מלהכיל אז אזכיר רק שני דברים. המיקום הגיאוגרפי של קריית אליעזר מיוחד בקנה מידה ארצי. קריית אליעזר היא למעשה הגברת המכובדת המקבלת את פני המגיעים מדרום לעיר ברגע שעוקפים את המפגש הדרמטי שבין הכרמל והים (ראש הכרמל). מה אנו רוצים שיתגלה לעיניהם? כיום,  הדבר ראשון שנגלה לעיני האורחים מדרום הוא קריית המוזיאונים הקטנה אשר חנוקה בין משולש כבישים צרים. בראש הקריה הזו מתנוסס הבניין המיושן של המוזיאון הימי בעוד שבין יתר הגדרות והחומות מוצפנים אוצרות המוזיאון הימי ומוזיאון ההעפלה. הדבר המדהים הוא שעל אף שיש קריית מוזיאונים בשכונת קריית אליעזר הרי שלא הוקדשה לכך אפילו דקת אוויר אחת בתכנון. בכמה שכונות בארץ יש שני מוזיאונים?!
אז אולי במקום שאזור זה יהיה חור שחור בתכנית ההתחדשות אפשר לחשוב על קריית מוזיאונים אייקונית וחדשנית?
קריה אשר תכלול גם מוזיאון אקווריום מרשים שיהווה אטרקציה לאומית. בהמשך יהיה קל מאוד לחבר לקריה כזו גם את המתנ"ס השכונתי העתידי. מתנ"ס שיחובר בשדרה אל הקאנטרי השכונתי-עירוני הראשון שיוקם באזור אולם הכדורסל הקיים בשכונה כיום. וכמובן שלא נשכח להוסיף לקאנטרי החדש גם את הבריכה האולימפית שראש העיר רוצה לתקוע דווקא בפינה הדרומית של העיר – סמוך יותר לטירת כרמל. במלים אחרות אולי כדאי שנחלום קצת יותר לפני שבאים היזמים להוריד את רמת הציפיות והדרישות של כולם. בקריית אליעזר יש רבים החולמים על חדשנות בתחומים נוספים כמו חינוך, קהילה, פנאי ועוד. אבל ראש העיר עוד לא התעניינה אפילו אצל תושב אחד באשר לחזון שלו, שלא נדבר על חזון לשכונה כולה. ככה זה כשהתושבים האמיתיים הופכים לנתונים דמוגרפיים אפורים במפה אדריכלית צבעונית.