23,969 נשים שאובחנו עם סרטן השד חיות כיום בישראל • חודש המודעות לסרטן השד

חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, נפתח ויימשך עד ה-31 באוקטובר 2019. על פי הנתונים המעודכנים אותם פרסמו האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות כיום חיות בישראל 23,969 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2012-2016 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 21,275 שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,694 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

עוד עולה מהנתונים המעודכנים ביותר, נכון לאוקטובר 2019, כי ישנה עלייה בגילוי המוקדם – 64% מכלל החולות החדשות,  אובחנו עם מחלה בשלב מוקדם בשנת 2016 לעומת 58% בשנת 2005 וזאת בזכות התכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן.

• 78% מהחולות החדשות בשנת 2016 היו מעל גיל 50 הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד.

• שיעורי הישרדות לחמש שנים מסרטן שד, גבוהים יחסית, (מקום 14 מעל ממוצע ה OECD), בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2007-2011 – 89% בקרב יהודיות, ו- 84% בקרב ערביות.

• נצפתה מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד ביהודיות של כ-2% לשנה ובעשור אחרון חלה ירידה של כ-25% בשיעורי התמותה

• ישראל נמצאת במקום ה-26 במספר המאובחנות החדשות לשנה, אך במקום ה-64, מבחינת שיעורי התמותה, כנראה עדות לאבחון מוקדם וטיפול עדכני יעיל.

• בשנת 2016 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,038 נשים בישראל – זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי ל-כחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות, ערביות ו"אחרות". עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מכלל הנפטרות (135 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן. הגיל הממוצע של הנפטרות מהמחלה היא 70.3 והגיל החציוני 70.7.

• בקרב יהודיות, התמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 1996-2016 ירדה במובהק, בקצב של כ-2% בשנה, בין 1996-2016. בקרב נשים ערביות ו"אחרות" מגמות התמותה היו יציבות במשך כל התקופה. 

---

סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם

---

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2018, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת הימצאות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 מבחינת היארעות (הימצאות) ובמקום ה-64 מבחינת תמותה מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול העדכני, מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.

מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן:

אנו מודעים לחשיבות העצומה של הגילוי המוקדם בסרטן השד. ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד, בזכות העלייה בשיעור הגילוי המוקדם, כמו גם עליית המודעות למחלה ושיפור אפשרויות הטיפול. חשוב שהנשים תיקחנה אחריות על בריאותן ותאמצנה אורח חיים בריא, אשר הוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות. במקביל לכך, יש להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל, ולהכיר את הגוף ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיבו.

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה:

בשנת 2016 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (32.9%, 34.1% ו-33.3% מכלל האבחנות החדשות של סרטן בנשים יהודיות, ערביות ו"אחרות ", בהתאמה). בסה"כ אובחנו בשנה זו 4,792 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 4,029 יהודיות (84%), 490 ערביות (10%) ו-273 חולות "אחרות" (6%). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התפלגות האוכלוסייה הכללית בישראל בשנת 2016 הייתה 75% יהודים, 21% ערבים ו-4% אחרים.

המלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד

ביצוע סריקה בממוגרפיה לנשים בגיל 74-50:

ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת נכון להיום, לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.

ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נהוגה בישראל תכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, המופעלת בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים. במסגרת התכנית, נשלח לנשים בגיל 74-50 זימון לביצוע הבדיקה. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2017 עומד על 70.5%.

המלצות לנשים בסיכון רגיל:

• הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'), אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.

• ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא    הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).

• מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.

לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה:

לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.

לנשאית מוטציות בגנים BRCA 1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. פירוט של כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

אישה/נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

המלצה על ייעוץ גנטי:

אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, גם אם אין לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ גנטי שבעקבותיו יוחלט אם יש צורך בבדיקה גנטית. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, אם וכאשר תאובחן, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.

לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ, תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.

אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים BRCA 1/2, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד

אורח חיים פעיל ובריא: כשליש מכלל מקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא ופעיל. מחקרים מוכיחים כי קיים קשר בין פעילות גופנית לירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המעבר. הפעילות הגופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, גם ללא קשר לגורם הסיכון הקשור למשקל הגוף.

שמירה על משקל גוף תקין: על מנת למנוע השמנה ולשמור על משקל גוף תקין – מומלץ למצוא את האיזון המתאים בין צריכת הקלוריות ובין ביצוע פעילות גופנית – "מאזן האנרגיה". עודף משקל וחוסר פעילות גופנית מגבירים סיכון לתחלואה בסרטן השד.

הימנעות מאימוץ דפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר וצריכת אלכוהול שהוכחו כמגבירים סיכון לחלות בסרטן.

הנקה: הוכח מדעית כי הנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד. מעבר לבריאות התינוק, זו סיבה נוספת להמלצה להניק.

גברים וסרטן השד

במקרים נדירים גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולות בסרטן השד). על פי הנתונים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות במחלה. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מעל 60, והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או שחולים בסרטן השד. לגברים הנמצאים בסיכון גבוה רצוי לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים לקבלת הפניה לייעוץ גנטי. לגברים בריאים בסיכון רגיל, נכון להיום, אין המלצה לבדיקה מוקדמת.

במהלך אוקטובר תערוך האגודה למלחמה בסרטן מגוון אירועים ושיתופי פעולה עם גופים רבים:

יום עיון "לחגוג את החיים" – לנשים המתמודדות עם סרטן השד –  ביום שלישי, 29.10.19, יתקיים במרכז "ישראל יפה בפארק", תל אביב, יום עיון לנשים המתמודדות עם סרטן השד, בהנחיית פרופ' שני פאלוך-שמעון, מנהלת המערך האונקולוגי, ומנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד ומרכז טליה לנשים צעירות, המרכז הרפואי שערי צדק. ביום העיון יועברו הרצאות מקצועיות מפי מיטב המומחים בתחום סרטן השד בישראל, כמו גם מופע סטנד-אפ של הקומיקאית הדר לוי. יום העיון מיועד לחולות, מחלימות ולבני משפחותיהן, והנו ללא תשלום, ובאדיבות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.

"משט הוורד" – ביום שישי, 4.10.19, יערך בהרצליה "משט הוורד", בהשתתפות חולות ומחלימות מסרטן השד, ביניהן, מתנדבות "יד להחלמה"® של האגודה למלחמה בסרטן, שיפליגו על גבי יאכטות לאורך חופי הרצליה, במטרה להעלות את המודעות למחלה ולהזכיר לציבור הנשים כי גילוי מוקדם מציל חיים. המשט יערך ביוזמת מתנדבי סניף הרצליה של האגודה למלחמה בסרטן, עיריית הרצליה החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה ובסיוע סקיפרים ממועדוני שייט ברחבי הארץ.

"גמאני עושה רעש" – ביום שישי, 25.10.19, יצא לדרך מסע האופנועים "גמאני עושה רעש", להעלאת המודעות למאבק בסרטן השד. במהלך המסע שיערך ברחבי גוש דן, ירכבו הנשים שחלו בסרטן השד על אופנועים כשהן לבושות בחולצות בצבע ורוד. האירוע יערך ביוזמת קבוצת הפייסבוק "גמאני – גם אני חליתי בסרטן השד", בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן ומועדון רוכבי הארלי דיווידסון ובחסות החברות רוש, נוברטיס, מדיסון, אלבר מוטו ורשת המרכזים הרפואיים אסותא.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים:

שימוש ממושך בטיפול הורמונלי חלופי (MHT) בקרב נשים בגיל המעבר עלול להגביר את הסיכון לסרטן השד.

עד עתה אין נתונים עקביים על הסיכון לחלות בסרטן השד כתוצאה משימוש ארוך טווח בטיפול הורמונלי חלופי (MHT) בקרב נשים לאחר גיל המעבר. כעת, מחקר נרחב של חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, בדק את הסיכון לחלות בסרטן השד כתוצאה משימוש בסוגים שונים של טיפול הורמונלי חלופי לאחר גיל המעבר ומשך השימוש בו.

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי של 58 מחקרים אפידמיולוגיים מהשנים 2018-1992, על אודות 143,887 נשים לאחר גיל המעבר (גיל חציוני 65) עם סרטן שד חודרני, ו-424,972 נשים בריאות, ששימשו מקרי ביקורת. מקרב הנשים שחלו, 71,217 השתמשו ב-MHT אי פעם בחייהן. זמן השימוש הממוצע ב-MHT בהווה (טיפול שהחל פחות מ-5 שנים מאבחנת סרטן השד) היה 10 שנים, והזמן הממוצע לשימוש ב-MHT בעבר (טיפול שהחל לפני למעלה מ-5 שנים מהאבחנה) היה שבע שנים, כשגיל תחילת השימוש הממוצע עמד על 50.

מהממצאים עלה, כי כל סוג של טיפול הורמונלי מלבד אסטרוגן נרתיקי היה קשור בסיכון לחלות בסרטן השד – סיכון שעלה בהדרגה ככל שהשימוש ממושך יותר, ובמיוחד בקשר לטיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון לעומת טיפול המכיל אסטרוגן בלבד. בקרב משתמשות בהווה, הסיכון הודגם כבר בארבע שנות השימוש הראשונות (ב-60% בטיפול משולב של אסטרוגן עם פרוגסטרון, וב-17% בטיפול המכיל אסטרוגן בלבד. בנוסף, הסיכון היה גבוה יותר לאחר שימוש יומי ממושך (14-5 שנים) של טיפול משולב לעומת שימוש פחות תדיר בפרוגסטרון. השימוש המשולב וארוך הטווח היה כרוך בסיכון גדול יותר לחלות בסרטן שד מסוג הרגיש להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) לעומת סרטן שאינו רגיש להורמונים, ללא קשר לגיל בו החלו הנשים להשתמש בטיפול ההורמונלי או לעודף משקל. הסיכון לסרטן השד נותר גבוה גם 10 שנים לאחר הפסקת השימוש בטיפול, והיה גבוה יותר ככל שהשימוש היה ממושך יותר. הפסקת שימוש בטיפול לאחר שנה או פחות הייתה כרוכה בסיכון נמוך לחלות בסרטן השד.

החוקרים ערכו חישוב מתמטי של הסיכון האבסולוטי המצטבר במשך 20 שנה של נשים המתחילות להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי בגיל 50, לחלות בסרטן השד, לעומת נשים במשקל גוף ממוצע שמעולם לא נטלו השתמשו בטיפול הורמונלי, שהסיכון שלהן עומד על 6.3%.

מסקנת החוקרים כי הסיכון המצטבר הצפוי לחלות בסרטן השד בנשים העושות שימוש קבוע בטיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון במשך 5 שנים הוא 8.3% (אישה אחת מתוך 50 משתמשות בטיפול הורמונלי צפויה לחלות), ואילו שימוש קבוע בטיפול המכיל אסטרוגן בלבד חושב כסיכון מצטבר של 6.8% (אישה אחת מתוך 200 משתמשות). בשימוש קבוע למשך 10 שנים, תוספת הסיכון מוכפלת. עוד נמצא שקיים סיכון מוגבר מסוים גם עשור לאחר הפסקת השימוש בטיפול ההורמונלי.

לסיכום, מהמחקר עולה כי שימוש ארוך טווח בטיפול הורמונלי חלופי בקרב נשים בגיל המעבר, בעיקר כזה המכיל פרוגסטרון, מגביר את הסיכון לסרטן השד.

המחקר פורסם במהדורת 29.8.2019 של כתב העת The Lancet.

הקשר בין תזונה עתירה במוצרי סויה ושמירה על אורח חיים בריא ובין סיכון מופחת לשברים בעצמות בשל הידלדלות העצם בקרב מחלימות סרטן שד

ידוע שטיפולים רבים לסרטן השד עלולים להאיץ את גיל המעבר ואת האל-וסת ולהפחית את צפיפות העצם, וכתוצאה מכך – עלולים להגביר את הסיכון של מחלימות מהמחלה  להידלדלות העצם (אוסטאופורוזיס) ושברים, לעומת נשים בריאות באותו גיל. כמו כן, ידוע כי לצריכת סויה ומוצריה תועלת בריאותית. ישנם מחקרים לפיהם סויה, העשירה באיזופלבונים הפועלים בדומה להורמון האסטרוגן, עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד ושל הסיכון לשברים בנשים בריאות לאחר גיל המעבר.

חוקרים מאוניברסיטת ייל ואוניברסיטאות אחרות בארה"ב ובסין בדקו אם צריכת סויה ומוצריה, וכן פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין עשויים להפחית את הסיכון לשברים בעצמות בקרב מחלימות סרטן השד.

במחקר נבדקו נתונים גופניים, רפואיים, הרגלי תזונה ונתוני אורח חיים (פעילות גופנית, BMI, ועוד). בשאלונים שמילאו 5,042 נשים בסין שאובחנו עם סרטן שד בטווח גיל 20 עד 75, 52% מהנשים היו אחרי גיל המעבר ו-48% לפניו, ובוצע מעקב אחר התפתחות שברים בעצמות (כתוצאה מנפילות ואוסטאופורוזיס) במשך 10 שנים. במהלך השנים התפתחו שברים בעצמות בקרב 3.7% מסך המשתתפות במחקר, מתוכן 2.9% מהנשים לפני גיל המעבר ו-4.4% מהנשים – אחריו. לעומת צריכה נמוכה או אי צריכה של מוצרי סויה (הכוללים בין השאר טופו, חלב סויה, פולי סויה וכד'), צריכה יומית גבוהה וקבועה של סויה ומוצריה (≥56 מ"ג ביום =מעט יותר מרבע כוס) לעומת צריכה מועטה (≤31.38 מ"ג ביום = מעט פחות משמינית כוס) הייתה קשורה בירידה של 77% בהתפתחות שברים בעצמות של נשים לפני גיל המעבר.

בנוסף, עודף משקל (BMI של 25 ומעלה) היה קשור בסיכון מוגבר להתפתחות שברים בנשים לפני גיל המעבר, ופעילות גופנית (בעצימות גבוהה לעומת עצימות נמוכה) הפחיתה באופן משמעותי (44%) את הסיכון לשברים בנשים מבוגרות אחרי גיל המעבר.

החוקרים טוענים שזהו מחקר ראשון מסוגו הבודק צריכת מוצרי סויה כגורם מיטיב מפני שברים הקשורים לאוסטאופורוזיס בקרב מחלימות סרטן שד, והמחקר הנרחב ביותר שבדק את גורמי הסיכון האחרים (הניתנים לשינוי) בקבוצת אוכלוסייה זו.

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה נשים בכל גיל להתקשר למוקד ה"טלמידע"® המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת עלוני מידע ללא תשלום בנושא אבחון מוקדם של סרטן השד, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, שירותי התמיכה לנשים חולות, ייעוץ מיני ופוריות למתמודדות עם סרטן השד, מידע על מחקרים קליניים בתחום סרטן השד ועוד. 'טלמידע'®: 1-800-599-995.