וכרמל בים יבוא – בנייה לגובה בחיפה • דעה • אלה אלכסנדרי

בנייה לגובה בחיפה - מגדלים - רמת הנשיא (צילום: ירון כרמי)

יופיה של חיפה הוא בדינמיות של ים והר, זרימה מדהימה שמשלבת ואדיות, מדרונות ירוקים ובנייה. המבנה הטופוגרפי של חיפה מציג אתגר עצום לתכנון עיר שנוח ונעים לחיות בה. יש לברך על מסמך מדיניות ברור שיוביל לצמצום אי הידיעה ולבהירות גבוהה לגבי אפשרי ובלתי אפשרי במרחבים שונים בעיר. מה שיסייע בטיוב תכניות וקיצור פרקי הזמן הנדרשים לאישורם.

התכנית שהוצגה על ידי עיריית חיפה ב 10/9/19, מציגה את הדילמות הרבות ואני אתייחס למספר נקודות בלבד הנוגעות לתפישת המאקרו.

אגן חזותי וואדיות

ציר הגנים הבהאים בואך נמל חיפה מוגדר כמרחב לשימור על ידי אונסקו. התכנית מרחיבה את השטח לשימור ומעניק הגנה רחבה יותר לנקודת מבט איקונית זו של חיפה. יש לברך על הגדרה זו. כמו גם על שימור נקודת המבט מגן הזכרון.
עם זאת ובנוסף, ואדיות חיפה הם אייקון נופי וחסרה לי התייחסות עקרונית לממשק בניה גבוהה אל הואדיות. ויש לטעמי לחדד הגדרה ברורה של דירוג ושמירה על אגן הוואדיות כתבנית נוף ברורה.

טיול חורף בנחל שיח בחיפה - התמונות ומסלול הטיול (צילום: גלעד שטיין)
נחל שיח בחיפה – הממשק בין בניה גבוהה לוואדיות לא הוגדר (צילום: גלעד שטיין)

שכונות

הבנייה בשכונות הים המערביות, ק. אליעזר מוגדרות כשכונות בבניה גבוהה (שטח כתום כהה) וחסרה התייחסות למבנה חברתי סוציאלי בשכונות אלה. שכונות אלה מאופיינות בחתך סוציו אקונומי בינוני נמוך ובנייה גבוהה שמשמעותה תחזוקה גבוהה תוביל בהכרח לשינוי דמוגרפי.

קריית אליעזר - כיכר מאירהוף ובניה לגובה של מגדלי מגורים (צילום: ירון כרמי)
קריית אליעזר – כיכר מאירהוף ובניה לגובה של מגדלי מגורים (צילום: ירון כרמי)

בת גלים

כשכונה יחודית הנושקת לקו המים. שכונה הסטורית לשימור, יש לבחון את השכונה בכלים נפרדים. בנייה לגובה בבת גלים, כפי שעולה מתוך התכנית, סותרת תפישה של שימור מרקמי. בנוסף מיקומה של בת גלים במקום הרגיש בו הכרמל נושק לים מחייב שמירה על תבנית הנוף “וכרמל בים יבוא” ולהמנע מפגיעה במרחב הרגיש של מפגש ההר והים.

טיילת בת גלים (צילום: ירון כרמי)
מפגש בין הר לים – טיילת בת גלים ומבט מהטיילת אל הכרמל (צילום: ירון כרמי)

המבואות המזרחיים

מסמך המדיניות מתייחס לאזור זה כאל המע”ר (מרכז עסקים ראשי) העתידי של העיר. אבל עקב המבנה הטופוגרפי החיפאי התפתחו בעיר מספר מרכזי מסחר משמעותיים והתייחסות לאזור אחד בלבד ככזה, חוטאת למציאות ולצורך התפקודי הנובע מהמבנה הטופוגרפי החיפאי.
לדעתי, במבואות המזרחיים יש מקום לעירוב שימושים. בזכות המרחב השטוח ובזכות הגישה לצירי תנועה יש לפנינו הזדמנות לעירוניות מלאה.
יש בהחלט מקום לכוון את המתכננים לתחומי תעסוקה מגוונים יותר באזור זה. תעסוקה שאינה נשענת על הייטק (שהוזכר בדיון) ועשוייה להציע תעסוקה מגוונת יותר (מדיה? שירותים? סרטים?) ובכך לייצר עוגנים לתושבים בעלי מאפיינים תעסוקתיים שכיום מתקשים למצוא את מקומם בעיר.

מדיניות הבנייה לגובה בחיפה - טיוטת תכנית - שנער אדריכלים - ספט' 2019
מדיניות הבנייה לגובה באזור 2 – המבואות המזרחיים – טיוטת תכנית – שנער אדריכלים – ספט’ 2019

רכס הכרמל

שימור קו הרכס חשוב ואפשרי ומקבל ביטוי ראוי בתכנית שהוצגה. עם זאת, התכניות לעיבוי כלל הרכס לעומת כוכבים של מגדלים במוקדים מוכרות מזה שנים. לא ברור לי החידוש שבתכנית. ובמקביל מתעוררת שאלה שרלוונטית במיוחד לכרמל לגבי היחס לתכניות מאושרות שלא מומשו מעל ל 5 שנים ואינן עומדות בקריטריונים שהוגדרו (לדוגמא המגדל המתוכנן בכיכר ספר).

דירות על רכס הכרמל (צילום: ירון כרמי)
דירות על רכס הכרמל (צילום: ירון כרמי)

עיר שטוב לחיות בה מאופיינת בין היתר במגוון אוכלוסיות  ואפשרויות והמבנים הפיזיים חייבים לשקף את האפשרויות הסוציו אקונומיות של התושבים. במובן זה חסרה לי תפישת מאקרו שמתייחסת לחיבור לתשתיות נוספות של שטחים פתוחים ותחבורה ציבורית.

2 תגובות
  1. דרור צרניק אמר/ה

    קצר ולעניין.
    הייתי מצפה מהעירייה ליצר דיון בכל אחת מהשכונות שהזכרת – עם התושבים. אני מנצל במה זו לקרוא לעירייה לעשות זאת!

  2. שמואליק גלבהרט אמר/ה

    מסכים עם דעתה של אלה אלכסנדרי, אך יש הרבה מה להוסיף, אחרי שובי מחו”ל בעוד שבועיים. בינתיים הערת אזהרה: “קמפוס הנמל” יהפוך לקמפוס הרכבת, אם העיריה תמשיך להתעקש על שיקוע המסילות בתוואי הקיים, שאינו ריאלי לביצוע, וניתקע בסוף עם חישמול עילי, ועם “מיתת בעיטה” לכל החזון היפה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.