ערב השקת ספרו השני של יוסי מורג ז”ל – “קליפות של אמת” • החברים מספרים על יוסי

״אין ולא שיר אחד שכתבתי עלי, אבל אין אחד שכתבתי שאיננו חלק ממנו״
(יוסי מורג, פברואר 2019)


מאות הגיעו לאירוע לציון השקת ספרו השני של יוסי מורג ז״ל. בניו של יוסי מורג הקריאו מכתביו של יוסי. על המסך הוקרנו תמונות של יוסי ומשפחתו לצלילי מוזיקה עברית שיוסי אהב. על המסך הוקרנו סרטי וידאו בהם מספר יוסי על הקרבות שעבר. כמפקד בצה״ל, יוסי ראה את עצמו, בראש ובראשונה, כדמות חינוכית. הוא שאף להפוך את פקודיו לאזרחים טובים ומועילים למדינה.

משפחת מורג בערב השקת ספרו של יוסי מורג ז"ל - "קליפות של אמת" (צילום: גלעד שטיין)
משפחת מורג בערב השקת ספרו של יוסי מורג ז”ל – “קליפות של אמת” (צילום: גלעד שטיין)

ליאור מורג שרה “לילה לילה” לזכרו של יוסי שהיה שר לה את השיר הזה לפני השינה

תא״ל בדימוס צביקה קנטור עלה לבמה וסיפר את זיכרונותיו:
יוסי היה טנקיסט אמיתי. צביקה סיפר איך יוסי לימד את הטען ללבני, שפחד לטעון פגזים, עד שהצליח לטעון את הפגז החלול במטווח הטנקים. ״רגל שמאל״ הוא אמר. וכל הטנקיסטים שישבו בקהל צחקו (הכוונה לבעיטת זירוז בקסדת הטען).
יוסי פיקד על גדוד 78 באוגדה 252, בפרוץ מלחמת לבנון. התקבלה הוראה לסגור את הגדוד בריל הגיע לגדוד כדי לסגור את הגדוד. בתגובה נתן יוסי נאום נחוש וקינח בשיר שכתב. בריל הסתובב כלעומת שבא והגדוד נותר מבצעי.

תא״ל בדימוס צביקה קנטור (צילום: ירון כרמי)
תא״ל בדימוס צביקה קנטור (צילום: ירון כרמי)

אלוף במיל דורון אלמוג:
תמיד תשאר תמונה – תמונה שיש בה עוצמה ותמונה שיש בה שבריריות ובניהם התמונה של צץ, כאשר שנינו לפני ההתקפה על המחבלים במלחמת לבנון הראשונה. אני הייתי מפקד כוח החוד של יחידת הצנחנים ויוסי מורג (צ’ץ’) פיקד על גדוד הטנקים שהוביל את הנחיתה מהים ואת הפריצה עצמה. היינו מתאמנים ביחד על נוהל קרב במשך כמעט שנה וכך מצאנו את עצמנו יחד מסתערים מהנחתות על חופי לבנון בלילה, מול אש אוייב.

אלוף דורון אלמוג מספר על גבורתו של יוסי מורג במלחמת לבנון

שני גשרים, 3 טנקים, בטנק הראשון צ’ץ’ (יוסי מורג) – מוביל בראש חייליו, אני אחריו… עצים מימין עצים משמאל ולפתע אש חזקה מתוך הבתים שמולנו. 4 מקלעים כבדים ממטירים אש תופת מעלינו. רצתי לטנק של יוסי ולקחתי את הטלפון האחורי (הטלפון שמאפשר לחיילי החי”ר לשוחח עם מפקד הטנק. אמרתי ליוסי: המקלע יורה מאחורי העיקול מימין. אנחנו רואים אותי. צ’ץ’ הסתער וחצה את העיקול, צודד ימינה והשמיד את הרכב עליו הותקנו המקלעים.
צ’ץ’ ממשיך ונוסע קדימה. אנחנו הצנחנים הולכים מאחוריו.
לפנות בוקר ספרנו 20 מחבלים הרוגים ו-0 נפגעים לכוחותינו. בהמשך הפריצה נחתו טנקים נוספים לחופי לבנון ויוסי הגדיל את כוחו ל-14 טנקים. הכוח ניזון מהאוכל של המחבלים ואנחנו אספנו גם את הרכבים של המחבלים. כך המשכנו לפרוץ פנימה כאשר תמיד יוסי מוביל את טור הפריצה בראש, מגבה אותנו ויורה פגזים למטרות בעומק השטח.
ביומים האחרונים ללחימה בפריצה, בפעם ראשונה יש לנו הרוגים, אבל אנחנו לא עוצרים… הלחימה מתנהלת כמו שתרגלנו – קרב משולב, חי”ר ושריון. אנחנו תופסים שטחים שולטים וצ’ץ’ (יוסי) בציר הפריצה הראשי במרכז הכביש, רועש, גדול, מושך אליו אש מחבלים.
אני זוכר פעם אחת את יוסי צועק ברשת “חטפתי 3 פצצות RPG”. כולנו תחנו באש לחיסלנו את המחבלים התוקפים. בגמר ההיתקלות, יוסי יורד מהטנק ואומר לי ״כל הכבוד לכם, עבודה יפה״ אני הייתי צריך להגיד לו: “אתה האח הגדול אתה החזק ואנחנו כמו צללים מטפסים אחריך”. בסוף הפריצה, הרגנו יחד קרוב ל-300 מחבלים והגענו ראשונים לבירות.
התמונה שאני לוקח איתי מהמלחמה הזאת, היא התמונה של העוצמה, על ההובלה של יוסי: “ממני תראו ותעשו”… זה היה יוסי מורג.

התמונה השנייה שאקח איתי היא של יוסי שמגיע עם קבוצת חברים עם ניצה ארגוב וחנה מורג – מגיע בכיסא גלגלים… צ’ץ’ שברירי, כבר לא הגיבור, אבל עדיין מגיע ונוסע 4 שעות לתרום למוסד חינוכי, מתמודד עם מחלתו בשקט ובאומץ. זו הייתה דרכו: להיות אמיץ, לומר דברי ביקורת קשים, לאהוב את המדינה.

אילנה טובים שרה לזכרו של יוסי מורג את השיר ״את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק״

יונה יהב:
לראשונה היום נודע לי שקראו לו צץ ברגע שיצא לאזרחות צלל ב 100 אחוז לאזרחות אנחנו קראנו לו מורג. כשהוא ניהל את חוצות המפרץ היה לו ברור שהוא צריך לעשות זאת השתפ מלא עם עיריית חיפה. חוצות המפרץ נבנתה על חורבות אתא. נוצר בנינו חברות של חיים צץ היה חבר ושותף בכל דבר ודבר וגם עזר לי במערכות הבחירות כולל האחרונה. אהבתי אותו מאוד

גם באירוע הראשון אמר לי ״אני מבטיח לך שאני יהיה בריא“
אני לא הכרתי את יוסי בצבא אבל אני תא מופתע וכך היה קצין באזרחות ואנחנו מצדיעים לצץ הקצין. צורת חיתוך הדיבור שלו לא האמנתי אז ולא מאמין היום שיוסי כתב שירים בריטמוס ועדינות שכזו. אני לוקח שירים מהשירים שלו ומוצא את עצמי מקריא באירועים

ד”ר אורלי דביר, מנהלת פנימיית רננים לשעבר:
פגשתי את יוסי למעלה מלפני עשורים יוסי נבחר ע״י קבוצה גדולה של אנשי עסקים פילנטרופים להוביל בשמם הקמת פארק משחקים לילדי הפנימיה. יוסי הגיע מספר פעמים כדי לבנות את הפארק. הוא תכנן הכל עד לפרטים הקטנים.
אורלי סיפרה על מערכת היחסים בין יוסי לבין הילדים בפנימיה, אלה שגרים שם 365 ימים בשנה, כי אין להם משפחה ללכת אליה. הוא היה משוחח עם הילדים כמבוגר למבוגרים. בהמשך רתם גם את חנה וילדיו לקשר עם בפנימיה.

אורלי דביר - מנהלת פנימיית רננים לשעבר (צילום: ירון כרמי)
אורלי דביר – מנהלת פנימיית רננים לשעבר (צילום: ירון כרמי)

רחל נפשי, ראש עמותת ילדותי השנייה:
אמרו לי: יש איש גדול שיושב בחוצות המפרץ. נסעתי אליו למשרד ואמרתי: “אני רחל נפשי אנחנו מקימים עמותה של השקופים אני צריכה את עזרתך”… מכאן התחיל סיפור האהבה שלנו. בנאמנות ובמסירות, כל דבר שהייתי זקוקה לו – יוסי עזר לי להשיג למען הנשים המוכות.
היה לו רעיון להקים כינה טיפולית על גג בנין. אז יוסי ארגן לנו גינה על הגג. הילדים גידלו צמחים על הגג. הוא היה הגב של במשך 20 שנה גם כשחלה הפעיל את חנה. היו לי קשיים בדרך והוא עמד כחומה ואמר ״איש לא יפריע”. שני מעונות של נשים מוכות בחיפה עמותה קטנה כולם מתנדבים יש הענות מדהימה. השנה בגלל פטירתו של יוסי אנחנו לא עושים ערב התרמה גדול. אני רוצה להגיד לך יוסי ״חבר אתה חסר״. רוצה להודות לחנה וליוסי אתה לסר לי אין לי על מי להשען ולהודות לך על הזמן שהקדשת לנו. תמיד תהיה בליבנו

רחל נפשי מספרת על תרומתו של יוסי מורג ז”ל לתמיכה בנשים מוכות בעמותת “ילדותי השניה”

שי ענר – סמנכ”ל ההוצאה לאור “אופיר ביכורים”:
כששמעתי את סיפורי גבורתו, ציפיתי שאלה יהיו הסיפורים שיעלו בשיריו, אבל בצניעותו, הוא בחר בשירים. בהשקת הספר השני אנו מגשימים את מילותיו האחרונות: מה שהעורכת מחליטה מקובל עלי. תזרזו את הספר. עם כל ניסיון חייו וכוחו הגדול, פניו קרנו מאושר כאשר דיבר על משפחתו. גאוותו הגדולה הייתה חנה משפחתו וילדיו.

ישי הנר - סמנכ"ל ההוצאה לאור "אופיר ביכורים" (צילום: ירון כרמי)
ישי הנר – סמנכ”ל ההוצאה לאור “אופיר ביכורים” (צילום: ירון כרמי)

צביה פורר – יו”ר אגודת הסופרים והמשוררים בחיפה
אני מברכת בשם האגודה על השקת הספר ״קליפות של אמת״. לצד הצער על לכתו יש גם התרגשות עם צאת ספרו. כמה סמלי ומרגש שמו של הספר הראשון ״תמיד תישאר תמונה״. תמונתו תישאר בזכרוני. המשורר יוסי מורג כתב על הדברים שראה מבעד לחלון. יוסי כתב על כך שהירח הכי יפה הוא זה שבחלון בסלון.

פרופסור רפי רייכרט מסביר על שיריו של יוסי ומקריא את השיר “עצמאות האדמה”

פרופסור רפי וייכרט מקריא של שירו של יוסי מורג ז”ל “אחד מהשירים”

אפי נצר:
אני לא הכרתי את יוסי איש הצבא. היכרתיו רק כאזרח. כל פעם שעמד לצידי הרגשתי את יוסי הטנקיסטים ששומר עלי. אהבתי את יוסי. בכל חודש הייתי רואה אותו בערבי השירה שלי, גם כשהיה חולה היה מגיע על כיסא היית רואה אותו לפחות פעם בחודש.
הלחנתי את השיר ״ללכת״ וביקשתי ממאי ספדיה, הנהדרת, שיוסי כל כך אהב לשמוע את שירתה, כי תשיר את השיר הזה לזכרו בערב הזה.

מאי ספדיה בשיר ״ללכת״ (מילים: יוסי מורג ז”ל, לחן: אפי נצר יבדל”א)

אופיר ביכורים הוצאה לאור גאה להציג | תמיד תשאר תמונה | מאת יוסי מורג

4 תגובות
  1. חנה מורג אמר/ה

    תודה לכם משפחת כרמי, משפחת “חי פה” על סיקור כל כך מכבד של ערב לא פשוט שהיה שאמור היה להיות רק השקת הספר “קליפות של אמת” והפך לערב לזכרו של יוסי שלנו. בטוחה שמהמקום בו הוא נמצא כעת, מביט בנחת, עם הרבה אהבה והערכה אליכם, כפי שעשה בחייו.

  2. זהבה אמר/ה

    חוצות המפרץ נבנתה על חורבות המגפר ולא על חורבות אתא…..

  3. זהבה אמר/ה

    יונה יקירי, חוצות המפרץ נבנתה על חורבות המגפר ולא על חורבות אתא…..

  4. רונית אמר/ה

    ערב מרגש מחד אפוף עצב על הפרידה הכפויה מיוסי מורג שהיה איש אשכולות ואיש מעשה. מאידך איזכור וחיבור לאיש הנדיב והערכי שהיה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.