מצב התשתיות בעיר חיפה הוצג הערב (ראשון 23/6/19) בישיבת מועצת העיר חיפה. וזו הפעם הראשונה שהמצב מוצג אחרי למידה לעומק וניתוח מעמיק בכל הקשור בכבישים, מדרכות, ניקוז, תאורה קירות תומכים ומדרגות.
הנתונים נאספו ע"י סקר ויזואלי של מפקחים בשטח, דוחות ופניות ציבור ומוקד. מנהל אגף תשתיות עירוניות אלי אלקבץ, הציג את מצב התשתיות, מנכ"ל תאגיד מי כרמל, עמי בן חיים הציג את מצב תשתיות מים וביוב, מהנדס העיר אריאל וטרמן הציג את פערי התשתיות העירוניות לצרכי ציבור ותחבורה להתחדשות עירונית, ועוזר מהנדס העיר נועם דביר הציג את מצב הנגישות והתוכנית לשיפורה.
סך העלות המוערך לשיקום התשתיות באופן מלא הוא מעל 2.5 מליארד שקלים והשיקום באופן חלקי מוערך בכ-2 מליאד שקלים.
רוב חברי המועצה אם לא כולם בירכו על העבודה שנעשתה להצגת מצב התשתיות בעיר וכן על התוכנית לשיקום, אך נשאלה השאלה מהיכן יתקבלו התקציבים.
ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם: "שלושה דברים עקרוניים אני רוצה לומר, על המצב שבו אנחנו נמצאים היום".
- ההזנחה הקיימת היא תולדה של עשרות שנים. אי אפשר יהיה לתקן את הכל תוך חודשים ספורים, וגם לא תוך שנים. בכוונתנו להכין תכנית עבודה מסודרת כדי לעבוד בצורה שיטתית על כל העיר. אני לא יכולה להבטיח לכם שהרחוב שלכם ישופץ הראשון. כן מבטיחה לכם שתוכלו בהמשך לדעת מה מצבכם, ומתי נגיע אליכם. אני מקווה שנצא מעידן חוסר הוודאות והתסכול, ונעבור לעידן של שקיפות וידיעה. גם אם ההחלטות מתי ואיך ישופץ הרחוב שלכם לא ישביעו את רצונכם, לפחות תדעו מתי זה עומד לקרות, ולא תצטרכו לכתוב ולהתלונן בלי לקבל יחס.
נעשה מאמץ לעמוד בהבטחות השלטוניות שניתנו בשנה האחרונה לשיפוץ של רחובות, שעדיין לא הגיעו אליהם. חשוב לי להבהיר שחלק גדול מההבטחות שניתנו – אין להם שורה בתקציב, ואין להם הרשאות כספיות.
2. בזמן שחלק מתושבי העיר מתלוננים שאין מספיק אירועים, שלא לא מספקים להם בידור בחינם, אני רוצה שתספרו להם ותשלחו להם את הדיון הזה. כשאין כסף ללחם וחלב, לא קונים גבינות צרפתיות או ריבות יקרות. סדרי העדיפות בעיר עומדים להשתנות, וכדאי שכולנו, כל תושבי חיפה, נתחיל להכיר בזה.
3. כשראיתי את הנתונים לראשונה, הייתי מאושרת. לא בגלל שהנתונים משמחים חלילה, הם העלו לי דמעות בעיניים. הייתי מאושרת כי עכשיו אני מבינה את המצב ויכולה להתחיל לגבש תכנית עבודה. כולנו יודעים שכדי לצאת מהברוך, מהמשבר, חייבים בראש ובראשונה להכיר בקיומו. אי אפשר להמשיך להתעלם ממנו, כי הטמנת הראש בחול לא תשנה מציאות.
כן, אנחנו במשבר.
נצטרך להדק את החגורה, לשנס מותניים, ולעבוד יותר קשה. כולנו. גם אנחנו התושבים. נצטרך להתאפק, להבין שכולנו באותה הסירה, לא להתווכח מי מסכן יותר, ולהבין שהפתרון לא יהיה מיידי.
אבל, יש לנו תכניות רבות שעליהן התחלנו לעבוד לפני חודשים, לצמיחה, למציאת מקורות הכנסה חדשים, ולשינוי המודל הכלכלי של העיר. אני סבורה ובטוחה שעוד כמה שנים התמונה תהייה אחרת. שעם קצת סבלנות ואורך רוח, אפשר לעשות פלאים גם בתנאים לא פשוטים אלה. אני מקווה שלא תתחילו לעשות חישובים כגון "למה לי להישאר כאן, ומה אני מקבל עבור הארנונה הגבוהה שאני משלם".
העיר הזו יכולה להיות מדהימה, הכי מדהימה בארץ, ולכל אחד מאתנו יש תפקיד בפרויקט העצום הזה. גם לי וגם לכם. אני מבטיחה לכם שאנחנו, מצידנו, לא נשקוט ולא ננוח עד שזה יקרה.
לפני כעשור שנים עירייה השקיעה סכומי עתק בתשתיות וכבישים. או שאיכות לא טובה ואז השאלה כיצד יבטיחו שאיכות תשתפר. או שמחפשים פרויקטים לחלק לקרובים לצלחת