(חי פה) – הם נועדו להאט נהגים, להגן על ילדים ולהפוך את הרחוב לשקט ובטוח יותר. אבל עבור לא מעט תושבים, פסי ההאטה או בשמם המוכר "באמפרים" הם דווקא מטרד יומיומי, גורמים לנזק לרכב, לרעש ולעיתים אפילו להסטת התנועה לרחובות סמוכים. השאלה אם מדובר באמצעי בטיחות חיוני או בפתרון מיותר, ממשיכה לעורר ויכוח וכעת היא עומדת במרכז מחלוקת מקומית בשכונת כרמליה.
בין בטיחות לאיכות חיים
פסי האטה הם אמצעי תשתיתי פשוט יחסית, הגבהה רוחבית של פני הכביש שמאלצת את הנהג להפחית מהירות. בניגוד לאכיפה משטרתית או מצלמות, מדובר ב"אכיפה עצמית" מי שלא מאט, משלם בנוחות הנסיעה ולעיתים גם בנזק לרכב.
לפי אנשי מקצוע בתחום התחבורה, מטרת הבאמפרים כפולה, הורדת מהירות לאורך רחוב שלם, או האטה נקודתית במקומות רגישים סמוך למעברי חציה, בתי ספר, גני ילדים או צמתים מועדים לפורענות. הקשר בין מהירות הנסיעה לבין חומרת הפגיעה בהולכי רגל הוא ישיר, ולכן כל הפחתה במהירות עשויה להציל חיים.
לעיתים, פסי האטה אף מצמצמים את נפח התנועה ברחוב, במיוחד כאשר מדובר ברחוב ששימש "קיצור דרך" לנהגים חיצוניים. התוצאה פחות מכוניות, פחות רעש ויותר שקט לתושבי השכונה.
אבל הולכת ומתחזקת הביקורת, לצד היתרונות, יש גם מחיר.
נהגים רבים מדווחים על פגיעה במערכות המתלים, ההיגוי והצמיגים, בעיקר כאשר הבאמפרים גבוהים או בנויים בצורה לא תקנית. מעבר לכך, הם גורמים לרעידות חזקות, חוסר נוחות לנוסעים, רעש סביבתי ולעיתים גם להצטברות מים ושלוליות, בעקבות התקנה לקויה שפוגעת בניקוז. בעיה נוספת נוגעת לרכבי חירום, אמבולנסים וכבאיות, אשר נאלצים להאט משמעותית בכל מעבר, דבר שעלול לעכב הגעה לאירועים מצילי חיים. יש גם מי שטוענים שהפתרון "מגלגל" את הבעיה לרחובות סמוכים, הנהגים פשוט בוחרים מסלול חלופי והתנועה, העומס והרעש עוברים לשם.
כרמליה, השכונה שחצויה בדעותיה
הוויכוח הזה אינו תיאורטי בלבד. בשכונת כרמליה מתנהל בימים אלה מאבק סביב הכוונה להתקין פסי האטה ברחוב רחל, רחוב ששופץ ורובד מחדש לאחרונה. קבוצת תושבים מתנגדת למהלך. לטענתם, אין ברחוב נהיגה פרועה או תאונות חריגות שמצדיקות את הצבת הבאמפרים. לדבריהם, הניסיון מרחוב לאה הסמוך, מלמד שהפתרון יוצר יותר בעיות מתועלת. באמפרים גבוהים במיוחד שהותקנו שם, גרמו לנזקים לרכבים וכתוצאה מכך נהגים החלו להימנע מנסיעה ברחוב וליצור עומס על רחובות אחרים.
יו"ר ועד השכונה, ערן שולמן, מספר בשיחה לחי פה, כי סקר שערכו בקרב התושבים העלה שרובם אינם מעוניינים בפסי האטה ברחוב רחל. "ראינו מה קרה ברחוב לאה", הוא אומר. "שמו באמפרים גבוהים במיוחד, וזה הבריח את הנהגים לרחובות אחרים. במקום לפתור בעיה יצרו עומסים חדשים. בנוסף, נאמר לנו מגורמים בעירייה שבחירת הגובה מושפעת גם משיקולי תקציב, כשהנמוכים יקרים יותר. זה שיקול שלא אמור לבוא על חשבון איכות החיים של התושבים".
מהם השיקולים להצבת פסי האטה?
בעקבות הפניות הרבות, פנינו לעיריית חיפה וביקשנו להבין: מי הגורם שמחליט על הצבת פסי האטה? אילו קריטריונים נבדקים? האם נערכות מדידות מהירות ותנועה לפני ואחרי? כיצד נקבעים הגובה והמבנה? והאם השיקול התקציבי משפיע על הבחירה?
מעיריית חיפה נמסר: "התקנת פסי האטה בחיפה נבחנת ומתבצעת בהתאם להחלטות ועדת בטיחות בדרכים ועל פי הנחיות משרד התחבורה, תוך בדיקת נתוני מהירויות, תאונות, מאפייני הדרך ושיקולי בטיחות. גובה ומאפייני פסי ההאטה נקבעים גם הם על-פי הנחיות משרד התחבורה ומאושרים על-ידי גורמי המקצוע בעירייה בהתאם לתנאי הכביש.
בתוך כך, בוחנת העירייה תכניות להורדת מהירות הנסיעה בסמוך למוסדות חינוך ואזורים נוספים ל-30 קמ"ש.
לגבי רחוב רחל, לאחר בחינת הנושא על ידי הצוות המקצועי, הוחלט על התקנת פסי האטה חדשים במסגרת תכנית העבודה של אגף הדרכים".
פסי האטה נולדו מתוך מטרה ברורה להציל חיים. אך בשטח, המציאות מורכבת יותר, מה שמרגיש לתושב אחד כהגנה הכרחית, נתפס אצל אחר כהכבדה יומיומית.
פסי ההאטה או הבמפרים, מאטים את מי שבכל מקרה נוהגים בשיקול דעת נכון, להם יש מכוניות השייכות להם, הנוהגים במכוניות הליסינג רובם לא מתחשבים במכוניות, בשלב מסויים כתוצאה מהנזקים הנגרמים למערכות המתלים, בולמי הזעזועים ולמוטות הקישור של ההגה, התאונה והפגיעה תגרם רק במקום אחר ולרוב בכבישים מהירים, שם התקינות קריטית יותר שם הפגיעה עלולה להיות רבת נפגעים וגם מוות.
יש פתרון נוסף יעיל
הצרת הכביש מה שמרחיב מדרחות או מוסיף חניות והורדת מהירות הנסיעה ל30קמש
כשהכביש צר נהגים מפחדים על המכונית שלהן.
ברחוב בית אלפא הבמפרים ממש מיותרים, פעם היה שם בית ספר וגן ילדים היום וכבר הזמן אין שם בית ספר ואין גני ילדים והרחוב מאוד עמוס עי חניות לשני צידי הכביש והבמפרים ממש ממש מיותרים וגם כשיש גשם ושלוליות עמוקות אז לא רואים בכלל את הסימונים עך הכביש
זה לא רק בחיפה
זה בכל מקום.
מוצקין עיר הכיכרות והבאמפרים
בדרך אחריה ביאליק, שם עושים מדרכות מוגבהות להולכי רגל שזה ממש כבר מביא את הרכב לקפוץ מהכביש למי שלא שם לב
בחיפה לא צריך באמפרים ,יש מספיק בורות
בירידה של אבן גבירול פעם היה כתוב גרפטי "פריז עיר האורות ,חיפה עיר הבורות"
מה קרה אחרי שירדו פסי ההאטה ברחוב רחל:
פחות רעש מרכבים שחורקים בלמים והגחון שלהם נתקל בכביש
פחות פקקים (לא להאמין אבל בבת אחת הפקקים ירדו!)
נסיעה חלקה ונעימה בלי רכבים שנוסעים לצדדים לחמוק ממרכז הבמפרים
אפשרות לנסיעה נורמלית של אופניים ברחוב (אין שבילי אופניים באף שכונה כי פה עולם שלישי)
להפסיק בכלל את פסי ההאטה חסרי התועלת שגם מעיפים נוסעים ברכב וגורמים לילדים חבלות.
אגב לפי שני חברים מהרחוב שמסרו את הנ"ל, יש בו שינוי זוית שמחייב גם ככה האטה במרכז הרחוב ואין אפילו צורך בבמפרים כי מאטים בגלל הזוית
חייבים ברחוב יפה נוף באמפרים, גם זירת מרוצים
יש באמפרים, זה לא משיג כלום.
מה שצריך זה שינויי זוית וכיכרות שלא יאפשרו 'דהירה'.
ברכבים משופרים אפילו מאיצים ומשתמשים בבאמפרים כאיזה מקפצה להתפרע.
כל הכבוד להוגה בנושא הבמפרים הבעיה שלמשל בשכונת שער העליה אין סימון על פי חוק על הבמפרים ואין כל תמרור שמורה על קיומם
הירידה ברח' שמשון מהרמזור בצומת שמשון כספרי הפכה לזירת מרוצים. בפינת נעמת שמשון יש מעבר חצייה ולחצות אותו בכוון הירידה זו ממש סכנת חיים ביחוד למבוגרים ועל אחת כמה וכמה למוגבלים. פסי האטה בירידה היו מועילים מאד.