המדינה מודה, לראשונה, בסיבות להידרדרות מצבה של חיפה • דברי פרופ' אבי שמחון בכנס לשכת המסחר עוררו סערה באולם

בוועידת השיווק והחדשנות של לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, שהתקיימה ביום חמישי 20/06/19 באונ' חיפה, בשיתוף אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה ואנשי עסקים מאזור חיפה, חשף לראשונה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון, את עמדת המדינה בנוגע למפרץ חיפה וחולל סערה באולם.

הנוכחים בכנס היו בסערת רגשות, כאשר שמעו את עיקרי דבריו של הפרופסור שמחון ואז התחוללה מהומה באולם. עיקרי דבריו שחוללו את המהומה:

• הפרופסור שמחון עדכן את הקהל כי הוא זה שהזמין את דו"ח מקנזי, אשר ממפה את הבעיות של אזור חיפה, מההיבט הכלכלי.
• על פי הדו"ח עולה תמונה ברורה כי סיבת השורש לכישלון הכלכלי של אזור חיפה היא התעשייה המזהמת (גרפים בהמשך).
• הפתרון לצמיחה כלכלית באזור חיפה הוא להוציא את התעשייה המזהמת.
• אחריות הממשלה והיכולת של הממשלה להוציא את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה, היא מוגבלת.
• היכולת של הממשלה ליצור מקומות תעסוקה חלופיים במקום התעשייה המזהמת היא מוגבלת.
• שדה תעופה בינלאומי הוא לא בהכרח פתרון לבעיות של חיפה.
• תושבי מפרץ חיפה הם אלה שצריכים להוביל את השינוי בעצמם.

דברי הפרופסור שמחון במלואם:

(פרופ' אבי שמחון הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה של מדינת ישראל, עוזר בכיר לראש הממשלה ומוביל את הנושא בשם המדינה)

מטרופולין חיפה נמצא בדעיכה דמוגרפית  וכלכלית כבר כמה עשורים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא זיהום האוויר במפרץ חיפה. היכולת של ממשלות פשוט להביא מקומות תעסוקה, היא מאד מוגבלת, לא מתוך חוסר רצון, וכמובן תוך מתן כסף, זו עובדה, הן פשוט לא יכולות לעשות זאת. בכל זאת, בממשלה לא מרימים ידיים. 
מטרופולין חיפה  בכלל והעיר חיפה בפרט נמצאים בדעיכה דמוגרפית וכלכלית מזה כמה עשורים, למרות שמדובר באחד האזורים בעלי פוטנציאל הצמיחה הגדולים בארץ.
חיפה היא העיר היחידה  בישראל  עם שתי אוניברסיטאות, נמל והחל משנת 2021  נמל שני, פארק הייטק  ובו כל החברות הבינלאומיות הגדולות, נוף יפה, רצועת חוף ארוכה ופנינות תיירות, כמו הגנים הבהאים. בעקבות המחקר של חברת מקנזי, גילינו שהסיבה למצב הוא הזיהום במפרץ חיפה והחיץ שהוא יוצר במטרופולין חיפה.

הידרדרות מתמשכת
פרופ' אבי שמחון: חיפה כיום, היא יעד ממשלתי. כאשר מסתכלים על חיפה נראה שלא ברור מה מצבה, משום שרואים בה התדרדרות מתמשכת (כלכלית). לפני כשלוש שנים, בפעם הראשונה, שמעתי את הנתונים ונדהמתי. ב 20 השנים האחרונות, יש את שיעור גידול האוכלוסייה (גרף) של 54% בחיפה. חיפה נמצאת במקום אחרון מבחינת הגידול בנפש, משאר הערים בארץ. (צמיחה איטית במטרופולין חיפה לעומת שאר חלקי הארץ – צפו בגרף).

גרף הצמיחה הכלכלית שהציג הפרופסור שמחון. מצבה של חיפה בעמודה הימנית, באדום:

פרופ' אבי שמחון: "הנתונים ידועים שנים ועדיין, הבעיות נותרו ללא פתרונות… אנחנו נוטים לומר דברים רעים על עצמנו, שאנחנו לא מתכננים לטווח ארוך, אבל זה לא נכון – המועצה הלאומית לכלכלה הופקדה על תכנון ארוך טווח, אנחנו חושבים על זה ברצינות רבה".

אי אפשר לשים אנשים במקום שהם לא רוצים להיות בו
פרופ' אבי שמחון הוסיף ואמר: כאשר נכנסתי לתפקיד, לפני שלוש וחצי שנים, התחלתי לעבוד עם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. בתחילת הדרך, לא חשבתי שאחזיק מעמד יותר משנה, אבל התקופה עברה מהר. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם, במסגרת ייעוץ אסטרטגי, הוא פיזור האוכלוסייה בארץ ובפרט בחיפה. האופן שבו מדינת ישראל ניסתה לפזר את האוכלוסייה בחמישים השנים הראשונות, לא מתאים ולא נכון לימים של היום. אי אפשר לשים אנשים במקום שהם לא רוצים להיות בו. להגיד, פה אני רוצה לשים ישוב גדול, זה לא עובד. זה כמו לחרוש את האוקיינוס, זה פשוט לא עובד. אז מבקשים מקומות עבודה מהממשלה.

הממשלה לא יודעת להביא מקומות עבודה, היא יכולה לפתוח סניף של ביטוח לאומי שיעסיק כמה עובדים, אבל זהו, לא יותר.

פרופ' שמחון: הממשלה משקיעה סכומי עתק לצורך בניית מפעלים. עסק כזה בדרך כלל, אינו בעל יכולות לשלם שכר גבוה. היכולות נמוכות מאוד. הגענו למסקנות ולתובנות, באמצעות מומחים שונים מהעולם, שפיתוח של ישראל צריך להתבסס על מרכזים מטרופוליטניים.
במקום להניח את האצבע על המפה ולמצוא נקודות שונות, עדיף להתמקד במקום ספציפי שהטיפול בו ישפיע על הסביבה שלו. מרכז הארץ לא צריך אף אחד (שיסייע לו, נ.כ.). בחיפה יש את הצפון. בבאר שבע, יש את הדרום. בירושלים יש את המזרח. יש להביא את חיפה להיות מטרופולין חזק, כדי שתביא את הסביבה להצלחה.

חיפה במקום האחרון, ת"א במקום הראשון
ניתן לראות כי יש צמיחה איטית במטרופולין חיפה לעומת שאר חלקי הארץ. יש כאן פרדוקס מטורף, חיפה היא עיר שלכאורה יש בה את הכל, המדינה עשתה הכל בשביל חיפה. יש בה מוסדות חינוך טובים, המייצרים הון אנושי. דבר זה בולט בחיפה משאר המקומות במדינה. יש את הטכניון שמייצר מהנדסים יותר מכל מוסד אחר בישראל. הטכניון זה המוסד האקדמי הכי מפואר שיש לנו בישראל, מהנדסים מאוד משובחים. יש גם את אוניברסיטת חיפה. יש כאן נמל, נוף נהדר, מרכזים רפואיים חזקים (ביה"ח רמב"ם) לכן, נראה שיש כאן בשפע כל מה שצריך לכאורה. אך חיפה בכל זאת לא מצליחה להתרומם. ההייטק במדינת ישראל התחיל כאן בחיפה לא בת"א, אבל הוא לא הצליח להתרומם. הממשלה לא אשמה כמו שאתם חושבים.

סביב האזור, שטח של 20 אלף דונם שאסור לגור בו, בגלל שיש זיהום. בלב המטרופולין מונחים "אחלה מפעלים" אבל מלאים בזיהום…

הפרופסור שמחון: כיום יש 4 מיליון עובדים פעילים במדינת ישראל, אנשים פורשים ונכנסים אחרים, יש תחלופה. 60,000 כל שנה מוצאים עבודה. בבתי זיקוק עובדים 1,300 עובדים. המפעלים הללו יושבים במתחם בזן. המלאך גבריאל לא ירד על כתפיי ולחש לי את התשובות, אני תמיד פתוח להקשיב להצעות ורעיונות חדשים. נראה לי שזו בעיה שקשורה למצב הלא טוב של חיפה, המפעלים.

דוח מקינזי:

הפרופסור אבי שמחון: לפני שלוש שנים בערך, כשלא הבנתי מה הבעיה עם חיפה, הגעתי למסקנה כי הממשלה מורכבת מבני אדם, פקידים וצוותים בין – משרדיים שיכולים לטעות. מהתבוננות שלי הגעתי למסקנות, שיש כאן עניין מאד חשוב, בעל השפעה דרמטית על המטרופולין.
לכן, הזמנתי את דו"ח מקנזי שבדק את האפשרויות השונות:

• ראשית, כמה יעלה והאם ניתן לצמצם את הזיהום ממתחם בזן למדינה?
• שנית, האם ניתן להעתיק את המפעלים ממתחם בזמן למקום פתוח?
• שלישית, מה תהא האפשרות לסגור את מפעלי בזן?

יש ללמוד את העלויות של התהליך ולנתח את היתרונות של האפשרויות השונות. מקינזי לא ידע מה התשובות, מה יקרה עם חיפה? מה ששאלתי אותם, זה לבחון מה תהיה ההשפעה של האפשרויות השונות בנוגע למתחם בזן.

המשרדים השונים במדינה, בדקו את ההשפעות של סגירת המתחם. אנחנו יכולים להעריך בערך אך לא יודעים בוודאות. אנשים לא מוכנים להתחייב שיש קשר בין התחלואה בסרטן לבין מתחם בז"ן לפי הידע הקיים שיש כרגע במדינה.

לסיכום דבריו אמר שמחון:
זה לא תפקיד של הממשלה להגיד לכולם מה לעשות. כאשר הייתה כזו ממשלה באירופה זה עבד נורא. הממשלה צריכה לייצר מרחב של כללים שתאפשר לייצר את הפריחה של הכלל.