לאורך השנתיים האחרונות השתקפו פניה של הכרמלית בלא פחות משמונה סוגיות שונות הקשורות בעיר חיפה. הסוגיה המוקדמת והבולטת מתוכן הייתה השריפה בכרמלית. אירוע השריפה הפך במהירות לתחרות הפניית אצבעות מאשימות, שלמרבה ההפתעה גוועה במהירות וללא אשמים ישירים. כתוצאה ממנה עלתה סוגיה שנייה שעסקה בשאלת הרלוונטיות של הכרמלית לעיר, שהרי אם העיר לא קרסה כאשר הושבתה הכרמלית למשך שנה וחצי של שיפוצים אז על מה כל המהומה?
הסוגיה הבאה התעוררה עם התפתחות מערכת הבחירות המקומיות האחרונה כשהכרמלית עלתה לכותרות כעניין מרכזי במאבקי השבת בחיפה. ורק כדי להעצים את העניין נוספה סוגיה שעסקה בהארכת מסלול הכרמלית אל האוניברסיטה, שעל ההר, ועד לצ'ק פוסט שבמישור.
הכרמלית כיכבה גם לאורך החודשים האחרונים במאבק, שנפתר רק לאחרונה, סביב ההסכם הקיבוצי של עובדי תאגיד הכרמלית. ולא נשכח כמובן את הדיון האל-מותי בשאלת השימוש הנכון בחללי התחנות: האם הם צריכים לשמש גלריות, או ברים ופאבים בשעות הלילה, או פשוט להיות פונקציונליים לשימוש, או גם וגם וגם. סוגיה נוספת התרחשה ביום העצמאות האחרון בעקבות עומסים כבדים שנרשמו בכרמלית. עומסים אלה תורגמו לביקורות קשות על התנהלות שיכולה הייתה להיות טובה יותר. והסוגיה האחרונה קשורה במיתוג הכרמלית כאטרקציה תיירותית.
אני אוהב מאוד את הכרמלית. איך אפשר שלא? כל מי שנולד וגדל בחיפה מכיר את הריח של הכרמלית. אין ריח כזה בשום מקום אחר. כל מי שאוהד את הכרמלית מכיר את התחושה בגוף כשיורדים לכרמלית ביום חם, וכמה נחמד להרגיש משב רוח כשהכרמלית מתקרבת אל התחנה. יש כאלה שאף מכירים בעל פה את מספר המדרגות המייצרות את השיפועים השונים בכל תחנה. ויש כאלה שעדיין משוויצים בכך שהכרמלית אף הופיע לתקופה קצרה בספר השיאים של גינס כרכבת התחתית הקצרה בתבל (עד שגילו שהיא איננה רכבת תחתית כלל). מכלול התחושות והחוויות הקשורות בכרמלית מצביעות ללא ספק על היות הכרמלית נכס צאן ברזל חיפאי בהווה וגם בעתיד.
כאשר מציבים את שמונה הסוגיות שהוזכרו אל מול המטען הרגשי והחווייתי שהכרמלית נושאת עמה, נראה אך טבעי שהמדיניות הראויה לכרמלית צריכה להעצים את הרגשי והחווייתי. לצורך כך צריכות לדעתי להתקבל כמה החלטות די משמעותיות בהנהלת העיר חיפה ברוח הדברים הבאים. ראשית, הכרמלית אינה כלי תחבורה מרכזי בעיר ובהספקים הנוכחיים שלה היא גם לא תהיה. מנהרת הכרמלית לא תימתח לאורך ציר הכרמל כי זה פשוט לא מוצדק כלכלית, הנדסית או תכנונית ובוודאי שהיא לא תחליף את המטרונית לאורך ציר העיר התחתית.
בעניין סגירת הכרמלית בשבת, הרי שאין סיבה שהכרמלית לא תופעל בשבת, שום סיבה. כרמלית פעילה בשבתות תועיל לתיירות, לעסקים, תשרת אוכלוסיות מוחלשות וחזקות כאחת ואף עשויה להפחית את מספר תאונות הדרכים בערבי שישי. מעבר לטיעונים אלה, הוצעו פתרונות הפעלה בשבת המקובלים הלכתית על רבנים בעיר ועל גורמים בתוך הקואליציה העירונית, אך עדיין הכרמלית סגורה בשבת. לפיכך נראה שמה שמונע את הפעלת הכרמלית בשבת הם טיעונים פוליטיים צרים. יחד עם זאת חשוב לזכור שבפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, טיעונים מכל סוג שהוא הם ברי חלוף.
לאור הנאמר, הרי שחשוב מאוד למקד את מירב הקשב התכנוני והניהולי של קברניטי העיר בעניין הכרמלית בהפיכתה למנוף תיירותי הפועל מסביב לשעון. אם לרגע לא תיתפס הכרמלית כבעיה או כפתרון אז לפתע אנו עשויים לגלות שיש בחיפה עורק זהב מתחת לפני האדמה.