דירות רפאים וכפל ארנונה בחיפה – דו"ח מבקר המדינה

דירות רפאים הן דירות שאינן מאוכלוס ומטרת כפל הארנונה היא לעודד את בעלי הדירות לאכלס אותן • בדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום, הוקדש חלק לנושא דירות הרפאים, הטיפול באכלוסן, באמצעות כפל ארנונה והמעקב אחר התקדמות הנושא בעיריות.

בשנת 2015 הגישה עיריית חיפה בקשה, בהמשך לבקשות מהעבר, למשרד האוצר והפנים להוסיף לארנונה לשנת 2016 את הסיווג "מבנה מגורים שאינו בשימוש". ההליך נשא פרי, ובדצמבר 2015 חתמו שרי הפנים והאוצר על אישור חריג להטלת ארנונה לשנת 2016, אשר הסמיך את העירייה להוסיף את הסיווג האמור ולהכפיל את סכום הארנונה של דירות המסווגות בסיווג זה.

בהתאם לכך, בצו הארנונה של עיריית חיפה לשנת 2016 נקבע כי מבנה מגורים שאינו בשימוש שלא התגורר בו איש דרך קבע בתשעה מ-12 החודשים שקדמו לדצמבר 2015, יחויב בתעריף ארנונה לפי סוג מבנה המגורים ולפי האזור שבו הוא שוכן בשיעור של 71.21 עד 207.46 ש"ח למ"ר, לעומת ארנונה למגורים בשיעור של 35.61 עד 103.73 ש"ח למ"ר.
לצורך קביעת הדירות שיחויבו בכפל ארנונה, עיריית חיפה קבעה אמת מידה של צריכת מים אפסית במשך תשעה מ-12 חודשי השנה (בדומה לאמת המידה שקבעה עיריית תל אביב), ואת הנתונים קיבלה מתאגיד המים שלה.
עיריית חיפה שלחה הודעות חיוב כפל ארנונה לשנת 2016, בהתאם לצריכת המים שנאמדה בשנת 2015. מנתוני העירייה עלה כי מספר הדירות שנמדדה בהן צריכת מים אפסית ונשלחו אליהן הודעות חיוב הסתכם ב-1,552.

עררים על חיובים
העררים נדונו בישיבותיה של ועדת ההנחות, שאותה הסמיכה מועצת העיר לאשר תקופות שלא ייכללו במניין תשעת החודשים, כאמור בהגדרה של "מבנה מגורים שאינו בשימוש", בנסיבות שאינן בשליטת המחזיק לרבות מצב אישי או כלכלי. הוועדה פטרה מחיוב כפל ארנונה תושבים שמצבם הרפואי לא איפשר להם להתגורר בדירה, בעלי דירות שעברו להתגורר בבית אבות או נפטרו, דירות שיורשיהן מסוכסכים, דירות בכינוס נכסים ודירות שנזקקו לשיפוץ יסודי. בסופו של דבר 1,175 מ-1,552 הודעות חיוב שנשלחו לתושבים נותרו בתוקף, והתשלום בגינן הסתכם בכ-9 מיליון ש"ח.

סיכום
בשנת 2014 פורסמה הוראת שעה שאיפשרה לרשויות מקומיות לגבות כפל ארנונה מדירות שאינן בשימוש (שאינן מאוכלסות) בשנים 2015 ו-2016. מטרת הוראה זו הייתה לעודד את אכלוסן של אותן דירות ובכך להרחיב את היצע הדיור. בדיקת משרד מבקר המדינה בנושא זה העלתה כי המחויבות של רשויות המדינה והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר בכל הנוגע להחלת הוראת השעה הייתה מועטה. רק שלוש העיריות הגדולות – ירושלים, תל אביב וחיפה – החילו את הוראת השעה. היתר העדיפו שלא לעשות כן.
משרדי הפנים והאוצר, שהופקדו על התקנתה, לא פעלו נמרצות לאישור החלתה בשנה הראשונה מהשנתיים האפשריות בערים ירושלים וחיפה, אף שעיריות אלה פנו למשרדי הפנים והאוצר במועדים הנקובים בחוק. משרדים אלה גם לא ביצעו כל בדיקה והפקת לקחים בדבר אופן היישום ומידת האפקטיביות של הוראת השעה, כפי שראוי היה שיעשו, ובכלל זה לא נתנו את דעתם על העובדה שרק עיריות מועטות החילו אותה. אילו היו מבצעים זאת ניתן היה ליישם את מסקנות הבדיקה ולקחיה במסגרת הוראת השעה החדשה.
במועד סיום הבדיקה טרם הותקנה הוראת שעה חדשה. אם וכאשר תותקן, על משרדי האוצר והפנים לבחון את מידת יעילותה ומועילותה, כפי שכבר הצהירו בעבר שיעשו, ולפעול להסרת חסמים המקשים על הרשויות המקומיות ליישם אותה.