הבלוג של ירון חנן: נדל"ן – שיקום שכונות מוזנחות בחיפה

נ

יתן לשער כי רבים מתושבי חיפה לא ביקרו מזמן בשכונת הדר הכרמל, ובמיוחד לא עשו כן בשעות הערב, שלא לדבר על ביקור לילי (חוויה כלל לא מומלצת בחלק גדול מהרחובות בהדר).
למי שיעשה זאת בימים אלה, מזומנת חוויה די קשה ומטרידה של הזנחה נרחבת,לכלוך, ריחות שתן ואשפה מרקיבה, כמויות של בקבוקי בירה מנופצים בחניונים וברחובות, מתחמים שלמים של חנויות סגורות, בתים מתפוררים, מפגעים קשים- ממש כמו במקומות הכי מוזנחים בעולם השלישי ולצערנו גם בישראל.

בניגוד לשכונות נטושות ברובן כמו שכונת ואדי סאליב, שמתפוררת ברובה כבר עשרות שנים בין הדר לעיר התחתית, הרי שבשכונת הדר יש חיים…אבל אילו חיים אלה? אנשים רבים חיים בה לעיתים בצפיפות איומה במקרים רבים בין 10-6 אנשים הגרים יחדיו בחדר מצחין ובדירות מפוצלות, לא מעט קשישים- שהם עניים מרודים, הנאלצים לחרפתנו לחטט ולחפש בפחי האשפה ולהסתובב לבושי סמרטוטים בלים על גופם הדווי. נוסיף על כך את בעיות השיכרות והמכורים לסמים שנראים בכמה רחובות ואת כמות הפשיעה הרבה בשכונה ואז ניווכח כי דרום ת"א הגיעה גם לכאן, לחיפה.

ההרכב האנושי בהדר מגוון, והנה דווקא ברחובות המרכזיים ביותר סביב רח' הרצל, החלוץ והנביאים חל השינוי הגדול והקשה של השנים האחרונות, במקום זה באמת קל לפגוש בעולם השלישי:
אזרחי אריתריאה, סודן וקונגו שהיגרו באופן לא חוקי מאפריקה לצד אזרחי הודו, סרי לנקה, ופיליפינים שבאו מי יודע לכמה זמן מאסיה. רובם התנחלו אצלנו ברחוב שקרוי על שמו של חוזה המדינה הציונית ולצידו.

מי שיגיע בסופי שבוע לגן הזיכרון המפורסם לחללי צה"ל, ממש מול בניני העירייה יראה אותם מבלים להנאתם בגן ולצידם גרים שם תושבים ערביים שרובם העתיקו מגוריהם מכפרים עניים בגליל… וכדי להשלים את הגיוון הרב תרבותי הזה, מגלים כי לא מעט עולים ממדינות דוברות רוסית חיים, קונים ומנהלים את חייהם בהדר וחלקם אף מחזיקים בחנויות מזון מיוחדות לטעמם של בני התרבויות השונות.

לא פלא שהסוחרים הותיקים בהדר זועמים, ואף גרוע מכך, הם כבר מיואשים וזה רע מאד לחיפה. הרי כמה מכות כבר עברו על סוחרי ותושבי הדר במשך פחות משני עשורים?

בנוסף לפתיחת הגרנד קניון שפשוט חיסלה את המסחר הפורח בהדר והדירה את רגלי האוכלוסייה המבוססת יותר מלבצע קניותיהם שם, גם מרכז הכובד המטרופוליני הועבר לעיר התחתית, עם הקמת קריית הממשלה ומעבר המשרדים שהיו בהדר למטה. נוסיף לכך את שינויי התחבורה הבלתי פוסקים שלוו בהקטנה ריאלית במספר מקומות החנייה מחד, ומאידך בשינויים, מוזרים בחלקם, בקווי התחבורה הציבורית.

המכה הקשה ביותר ניחתה במהלך 4 שנים של עבודות תשתית עצומות ברחובות המרכזיים, כאשר רוב התשתיות הועתקו אל מתחת לקרקע (פעולה נחוצה וחיונית כשלעצמה, שנמשכה זמן ארוך מדי) כל אלה גרמו סבל רב הן לסוחרים, הן לקונים שברחו והן לדיירים.

השאלה האם נגזר על השכונות הללו ובעיקר על הדר גזר דין סופי של דעיכה, תחושה סופנית של ייאוש וסבל מתמשך?

לדעתי כלל לא!

יש תקווה להדר הכרמל, ניתן להחזיר את ההדר להדר ולעוד שכונות מוזנחות אחרות בחיפה, כמו: בת גלים, קרית אליעזר, קרית שפרינצק, נווה יוסף, נווה דוד, ואדי ניסנס, חליסה, קרית חיים המערבית ועוד!

אמנה לכך כמה סיבות:
בהדר ישנם רחובות שמצבם שונה ומשופר בהרבה, בעיקר ברחובות מסדה והילל שם התושבים החזקים שעברו לשם, הוכיחו במו ידיהם וחזונם כי ניתן להפיח חיים באזור הזה. בדומה למה שקרה ברחוב שינקין וסביבתו לפני 2 עשורים בתל אביב.
בעיר התחתית בחיפה ובעבר בשדרות בן גוריון, כבר ראינו כיצד פעולות יזומות של העירייה, גם אם הן באו באיחור ובכבדות ועם לא מעט שגיאות שנעשו, עדיין ההשקעה הניבה תוצאות ומחזירה בהדרגה את התקווה לעיר התחתית. זה מתבטא בין השאר ברכישות של מבנים ע"י משקיעים. כאמור עדיין זה לא מספיק, עוד רבה הדרך, אבל יש תקווה לפחות לעיר התחתית והיא כבר נראית לעין.

בהדר ובואדי סאליב, כמו בעיר התחתית, יש ריכוז גבוה של מתחמים ומבנים לשימור בעלי ייחוד ארכיטקטוני מדהים שאין כדוגמתו בארץ. למשל: בסקר שנערך לפני כמה שנים ע"י מומחים מאירופה נמצא כי מספר מבני הבאהאוז בחיפה רב יותר מאשר בעיר הלבנה בת"א, שכל כך הצליחה להשתקם בשנים האחרונות.
בואדי סאליב שוקמו כמה מבנים בצורה יפהפיה, חבל שרובם שוקמו ע"י משרדי עורכי דין ולא כרובע אומנים תוסס שהיה מחייה את כל כל האזור. עדיין לא מאוחר לקבוע חזון ברור לואדי סאליב ולהובילו, כמו שנעשה בהצלחה כמעט מלאה במושבה הגרמנית.

בבת גלים שוכנת שכונה ימית ייחודית שאין כמותה בארץ. זו שכונה שהוזנחה שנים רבות וכעת היא מתפתחת עדיין ללא חזון וראייה נכונה מצד העירייה. ובכ"ז רבים מבינים את הפוטנציאל האדיר של בת גלים ומשקיעים מחוץ לעיר כבר קונים מבנים להשקעה בשכונה (לא תמיד בצורה נכונה ומבוקרת).
קיימות דוגמאות רבות ברחבי תבל לשיקום שכונות מוזנחות והחייאתן מחדש ואף הפיכתן מאזורים יותר מדכאים ממצבה של הדר כיום, לאזורים הכי יוקרתיים ומבוקשים בעיר.

אז מה צריך לעשות?

אין אפשרות לסמוך רק על כוחות השוק, חייבת להיות פרוגרמה כוללת הנשענת על חזון עירוני ארוך טווח וראייה אסטרטגית.
נדרשות השקעות עירוניות וממשלתיות גדולות ותרומות גדולות, רובן מחו"ל למימוש הפרוגרמה הזו.
יש למשוך אוכלוסייה צעירה, מבוססת יחסית, ואוכלוסיות ייחודיות ובעיקר אומנים ואנשי תרבות שינהלו את חייהם במתחמים המדהימים באזורים אלה. לשם כך יש לפתח תשתיות עירוניות הנחוצות להם.
יש לשפר את האטרקטיביות של הדר הכרמל באחת מנקודות החולשה העיקריות שלה- היעדר שטחים פתוחים ירוקים. אין מנוס מרכישת כמה מבנים צפופים וחסרי ערך, הריסתם והקמת גנים ציבוריים לרווחת התושבים, זה יקפיץ את הביקושים באזור ויתן מנוף רציני לחיזוק אפקט המשיכה אל האזור הזה.
אסור לאבד את המורשת ההיסטורית של המתחמים הללו, הן מבחינה ארכיטקטונית והן בעזרת פעילות חינוכית ותיירותית הקשורה להיסטוריה של חיפה.

אם לא נפעל מהר בשנים הקרובות, נאבד את ההזדמנות האחרונה להחיות את השכונות המוזנחות של חיפה. אם נוותר לעצמנו שוב, שלא נופתע כי ההזנחה של שכונות כמו הדר הכרמל, לא תישאר רק באותם רחובות, ההזנחה הזו היא מחלה ממארת, היא תשלח את גרורותיה ההרסניים גם לרחובות בהם הנכם גרים. בשלב הראשון אתם תרגישו אותה בירידת תחושת הביטחון האישי וזה כבר מתחיל לקרות!
זוהי משימה ראשונה במעלה של העירייה בקדנציה שמתחילה כעת ואיני יודע עדיין אם יונה יהב מבין זאת ומוכן להירתם במלוא הכח להגשמתה. ימים יגידו!

באחד המאמרים הבאים, אתייחס גם להחייאת שכונות ותיקות נוספות בחיפה, ובעיקר אלו שהוקמו סמוך יותר לקום המדינה. שם ניתן לפעול בצורה קצת שונה ך גם להשיג הישגים רבים שימנפו את השכונות ואת העיר חיפה כולה.

ירון חנן