נחשף מסמך ההמלצות בנושא ההתחדשות העירונית באזור שוק תלפיות 

רותי גור, מפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה (צילום: רגב נתנזון)
תאטרון חיפה – רחב

תושבות ותושבים רבים הגיעו ביום שישי האחרון לבית אשה לאישה בחיפה למפגש הצגת מסמך המלצות בנושא ההתחדשות העירונית באזור שוק תלפיות, אשר נוסח על ידי פעילות ופעילים בעלי מומחיות בנושא מהפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה.

המסמך נחשף והוצג בפני תושבי השכונה על מנת שיהיו שותפים בכל הקשור לתוכנית ההתחדשות העירונית באזור ועל מנת שהתוכנית לא תעשה ותתוכנן מבלי דאגה לאינטרסים של תושבי השכונה הוותיקים.

גליה אביאני, מפורום להוגנות והתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה (צילום: רגב נתנזון)
גליה אביאני, מפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה (צילום: רגב נתנזון)

בשיחה לחי פה אמרה טל ברגלס, מהפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה: 

טל ברגלס, מהפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה.

“המטרה שלנו בהצגת המסמך היתה לוודא שהתוכנית לא תעשה מעל ראשם של התושבות והתושבים ומבלי דאגה לאינטרסים ולחיים שלהם. אנחנו רוצים שכל מה שנכתב במסמך יילקח בחשבון ושהתושבים הוותיקים לא ייפגעו מהמהלך הזה. מהלך כזה הרי נעשה בהרבה מקומות בעולם ובישראל וזה לרוב כרוך בג’נטריפיקציה ופה אנחנו רוצים שייעשו את זה בצורה שלא תהפוך  לג’נטריפיקציה ושתשתף את התושבים והתושבות”.

“זה היה השלב הראשון, כתיבת מסמך ההמלצות. בשלב הבא אנחנו מתכוונים להפיץ אותו בקרב מקבלי ההחלטות בעירייה, משרדי המתכננים ובמדיה החברתית. מטרתנו להביא לכמה שיותר מעורבות ושיתוף של הציבור בהתחדשות העירונית ובעיקר לשיתוף והתחשבות בצרכי תושבותיה/תושביה הותיקות של שכונת תלפיות והאזור”.

קניון שער הצפון – מתחלף – רחב

“אני מקווה לטוב מקווה שיהיה שיתוף פעולה מצד העירייה. היו לנו בעבר שיתופי ציבור, היה גם שיתוף ציבור בנושא של שטחים ציבוריים פתוחים. השיתוף נעשה על מנת לחדד את הדברים שהתושבים רוצים שיתייחסו אליהם”.

מסמך ההמלצות להתחדשות אזור שוק תלפיות במלואו לעיונכם:

הנחות יסוד:

הרחובות שסביב שוק תלפיות סובלים מהזנחה ומחוסר השקעה, אשר פוגעות בעיקר בתושבי השכונה. הזנחה זו דורשת פתרון מיידי, שלא תלוי בתכנית ההתחדשות כזו או אחרת. תהליך ההתחדשות שעיריית חיפה מעוניינת לקדם כיום מחייב השקעת כספים רבים. לשם כך, העירייה משתפת פעולה עם בעלי הון פרטיים שמטרתם להרוויח מההשקעה הכספית שלהם.

תהליכי ההתחדשות אמורים לשפר את חיי התושבים הגרים באזור המשוקם, וברחובות שלידו. תהליכים כאלה יכולים להגדיל את מספר הדירות באזור ולעודד מעבר של תושבים חדשים לשכונה. לצד היתרונות, תהליכים אלה יכולים גם לגרום לכך שתושבי השכונה המוחלשים יותר יתקשו להתמודד עם התוצאות הכספיות של השינויים. הדבר נכון במיוחד אם התהליך לא מתרחש באופן טבעי, אלא, למשל, אם העירייה או גופים אחרים מעודדים קהילות “חזקות” לעבור לאזור, כשמבטיחים להן הטבות כלכליות מהקופה של העיר חיפה.

עיריית חיפה, שאחראית לכל תושבי העיר, חייבת לוודא שתהליך ההתחדשות העירונית באזור שוק תלפיות אינו פוגע בתושביה המוחלשים.  אם העירייה תפעל בצורה נכונה, אפשר יהיה ליצור תהליך התחדשות שיחזק את תחושת השייכות של התושבים הגרים בשכונה, ויאפשר להם להמשיך לגור בה וליהנות מההשקעה באזור. התחדשות עירונית  נכונה יכולה גם להיות דוגמה לערים ולמדינות נוספות.

המלצות:

  • העירייה צריכה לטפל באופן מיידי בתחומים הנמצאים באחריותה, בלי קשר לתכניות התחדשות ולפתרונות לעתיד הרחוק. התושבים באזור העלו את הצורך הדחוף בשיפור הניקיון ובתחזוקה השוטפת של הכבישים, המדרכות, השבילים, התאורה ועוד. העירייה אחראית לכך שהתושבים יקבלו מענה מהיר לפניות של התושבים למשטרה, לאגף החינוך ולרשויות הרווחה. טיפול מהיר בדרישות אלה הוא לטובת רווחת התושבים והגדלת הביטחון האישי שלהם.
  • העירייה היא גוף ציבורי והאחריות שלה היא קודם כול לטובת התושבים באזורים המיועדים לפיתוח. כדי להבטיח את טובתם, העירייה צריכה להיות הגוף שמבצע את תכניות הפיתוח ועליה לצמצם את המעורבות של גורמים חיצוניים, כמו בעלי הון פרטי, קרנות ועמותות. בניגוד לעירייה, הגורמים החיצוניים לא מחויבים בצורה מוחלטת לתושבי העיר. חלקם פועלים לקידום האינטרסים (הכלכליים והרעיוניים) שלהם. לכן, העירייה צריכה להציב את התנאים הבאים בכל שיתוף פעולה שלה עם גורם חיצוני.
    • לשמור על האינטרסים של התושבים באזור המיועד לפיתוח ולמנוע פגיעה במוחלשים שבהם.
    • להגדיל את היצע הדיור הציבורי באזור המיועד לפיתוח.
    • להגדיל את היצע הדיור ברההשגה באזור המיועד לפיתוח.
    • הטבות בתחום הדיור יוענקו לתושבים לפי מצב כלכלי-חברתי ובאופן שמיטיב עם קבוצות מוחלשות.
    • העירייה והמשקיעים לא יוכלו להעדיף קבוצות מאורגנות (כמו “קהילות משימה”) על פני תושבי האזור.
  • חלק מהדיירים שגרים כיום באזור בדיור ציבורי או בשכירות ושרוצים לרכוש בו דירה מתקשים מאוד לקבל משכנתה כיוון שהבנקים נמנעים לתת משכנתאות באזור שנחשב עבורם כהשקעה לא בטוחה. ככל שתהליך ההתחדשות מתרחב, כך מתקשים התושבים המוחלשים של השכונה להישאר בה, כיוון שמחירי הדירות עולים. העירייה צריכה להתערב במהירות ולתווך בין הבנקים לתושבים – בכך שתיתן ערבויות לתושבים שרוצים לקחת משכנתה. בנוסף, העירייה צריכה להקים קרן שתיתן הלוואות בתנאים נוחים לתושבים ותיקים שהקריטריונים שקובעים הבנקים מונעים מהם לרכוש דירה.
  • ההתחדשות המתוכננת למתחם סירקין תשפיע גם אל מעבר לשטח המיועד לפרויקט ויש לבחון את השפעותיו על תושבי הרחובות שליד האזור. כך למשל, חלק מהדיירים באזור השוק הם שוכרי דירות בשוק הפרטי (לעתים מכספי סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון), והם אינם יכולים לשכור דירות באזורים יקרים יותר. שוכרים אלה יפגעו מעליית מחירי השכירות באזור ויידחקו מסביבת המגורים שלהם ומקהילתם. לכן, כחלק בלתי-נפרד מתכנית התחדשות על העירייה לבדוק את ההשפעה של הפרויקט על תושבי האזור כולו ועליה להבטיח סיוע לתושבים ולבעלי העסקים שעלולים להיפגע מהפרויקט. בדיקת השפעות הפרויקט וקביעת הסיוע מהעירייה ייעשה בהובלת גורמי הרווחה בעיר.
  • במפגש שבו הוצגה התכנית למתחם סירקין למדנו על הכוונה לעודד ואף לחייב בעלי בתים לשפר את מראה השכונה – למשל, לשפץ חזיתות בתים ולהסדיר את השבילים שבבעלות משותפת. זהו צעד חשוב שכן במקרים רבים השיפוץ וההסדרה הם לא רק עניין של יופי, אלא חשובים לבטיחות ולביטחון האישי. העירייה צריכה להרחיב את הסיוע הכלכלי שהיא נותנת לבעלי הבתים לצורך שיפוצים ולהציג בפניהם את כל המידע על סיוע זה בשפה נגישה. יש להביא בחשבון ששיפור מראה השכונה הוא לא רק אינטרס של בעלי הבתים אלא גם אינטרס של העירייה. שיפור מראה השכונה גם יגביר את ההתעניינות מצד אנשים שמעוניינים לעבור לגור בה. לכן, העירייה יכולה וצריכה לשאת בחלק מההוצאות הכרוכות בשיפור המראה, גם אם מדובר ברכוש פרטי. את המימון לשיפוצים אפשר לגייס גם מהמשקיעים הפרטיים, בעיקר אלה שמאמינים בשילוב בין עסקים לבין מטרות חברתיות.
  • באזור שוק תלפיות נמצא גם “רכוש נטוש”. רכוש נטוש הוא נכסים של תושבי העיר הפלסטיניים אשר נאלצו לעזוב את העיר ב-1948 ולא הורשו לחזור אליה. אסור שתהליך ההתחדשות יתעלם מההיסטוריה של השכונה או ישנה אותה. כדי ליישם תהליך של התחדשות תוך מחויבות לצדק היסטורי, את “נכסי הנפקדים” אין למכור או להפוך למשאב כלכלי. ניתן, למשל, להעביר נכסים כאלה לשימושם של ארגונים חברתיים ותרבותיים שמקדמים את האינטרסים ואת שימור התרבות של תושבי חיפה הפלסטיניים. חיפה גאה בדוקיום בין יהודים לבין פלסטינים בעיר, והמדיניות לגבי הרכוש הנטוש היא דרך נוספת להביע מחויבות לחיים המשותפים בעיר.

בפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה מציינים: 

“הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מלמד שתכניות התחדשות עירונית יכולות להיטיב עם תושבי האזור, אך גם לסכן אותם. כדי למנוע פגיעה בתושבי האזור אנו קוראים לעירייה להמשיך לשתף את הציבור בשכונה באופן פעיל, ולפעול ברוח ההמלצות שבמסמך. אנו בטוחים כי הרצון הטוב יאפשר לגשר על איהסכמות ועל חששות ביחס לפרויקט המקיף שמציעה העירייה. כתושבי ותושבות העיר, הצלחת העירייה היא הצלחתנו שלנו”.

רותי גור, מפורום להוגנות והתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה (צילום: רגב נתנזון)
רותי גור, מפורום להוגנות בהתחדשות ולדיור ציבורי – חיפה (צילום: רגב נתנזון)

יד עזר לחבר – רחב
תגובות
בטעינה...