מיסת חג השנה החדשה, בקתדרלת אליהו הנביא
קתדרלת אליהו הנביא היא כנסייה יוונית-קתולית מלכיתית שבהווייתה מוקדשת לאליהו הנביא, ושוכנת ברחוב עין דור, בעיר התחתית שבחיפה
קתדרלת מאר אליאס בחיפה • צפו
פאר והדר
מיסת חג השנה החדשה, באחד בינואר 2022, התנהלה ברוב פאר והדר – בנוכחות מכובדים רבים (ע"פ המכוניות שחנו ברחבה…).
מבנה הכנסייה עשוי אבן ובחזיתו גמלון שבראשו מתנשא צלב. הגמלון מדורג בשני צדדיו, ומסתיים בשני מגדלי פעמונים הנושאים גם הם צלב. דלתות הכנסייה עשויות עץ והן קבועות מתחת ללונטה. בלונטה נראה פסיפס המתאר את אליהו עולה השמיימה במרכבה, ומשליך את גלימתו לעבר אלישע. מעל הדלת חלון טריפורי, ומשני צדדיה שני חלונות מקושתים.
מושבו של הארכיבישוף היווני-קתולי בחיפה
ראוי לציין שהקתדרלה משמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף היווני-קתולי בעיר, העומד בראש הקהילה המלכיתית, שהיא הקהילה הנוצרית הגדולה בחיפה.
קצת היסטוריה
מבחינה היסטורית, המבנה תוכנן על ידי האדריכל סמיח עטאללה, והוקם בשנים 1939-1938, (בימי כהונתו של הארכיבישוף גרגוריוס חג'אר, כיום מקום מושב הארכיבישוף הינו בקתדרלת אליהו הנביא).
כחול וזהב
באולם הכנסייה שולטים גוני הכחול והזהב. האולם מחולק לשלושה מעברים על ידי שתי שורות עמודי שיש דקים, המסתיימים בכותרות יוניות. המעבר המרכזי גבוה מעט ממעברי הצד ומעליו "קומת אור" שבה שתי שורות חלונות. בחלונות אלה קבועות עבודת ויטראז' של גופים גאומטריים וצמחים.
נברשות מוזהבות
מעל צידו המערבי של המעבר המרכזי מעל דלת הכניסה לאולם, מותקנת גלריה פנימית. תקרת האולם צבועה בגוון כחול שבה משולבים כוכבים מוזהבים, ולרוחבה קורות עץ מוזהבות ומן התקרה תלויות נברשות מוזהבות שבהן משולבות איקונות של קדושים.
טבילת ישו
משמאל לכניסה, על בימת אבן מוגבהת, ניצב אגן טבילה מאבן ומעליו איקונין המתאר את טבילת ישו בידי יוחנן המטביל. מעל הכניסה תלוי איקונין גדול ורבוע המתאר את ישו ומרים אם ישו המולכים, וסביבם ארבעת המבשרים המכוונים אליהם.
גאורגיוס הקדוש
באיקונוסטאזיס שלוש שורות של איקונות, ובאופן יוצא דופן, האיקונין השני משמאל לדלת המלכותית, אינו מתאר את אליהו – שלו מוקדשת הכנסייה, אלא את גאורגיוס הקדוש בהורגו את הדרקון.
צלב
מעל הדלת המלכותית מוצבת עבודת עץ המתארת את צליבת ישו. על הקיר שמאחורי המזבח, שתי איקונות המתארות את תרדמת הבתולה (משמאל) ואת מעמד ההשתנות (מימין), ובחלון הטריפורי שמעליהן קבועה יצירת ויטראז', שבה נראים גאורגיוס הקדוש הורג את הדרקון (מימין), ישו עם קומו לתחייה כשהוא אוחז בשמאלו בנס שעליו נראה צלב (במרכז), ואליהו המניף את חרבו מעל אחד מנביאי הבעל (משמאל).
טקס בערבית ובליווי שירת מקהלה
כיאה לכנסייה יוונית קתולית – הטקס התקיים בשפה הערבית תוך שילוב דרשה מעניינת וקטעי שירה משובחים של מקהלת הקהילה. (גברים ונשים, ובניצוחה של גברת מרשימה).
הכותבת, רחלי אורבך, "עולה חדשה" ממדינת "גוש דן" לחיפה, בזמן סגר "מלחמת הקורונה ה-1" -מרץ 2020.
בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה (מדע המדינה+מזרחנות), תואר שני מאוניברסיטת ירושלים (הוראה משקמת, חינוך מיוחד), מילאה תפקידים שונים במערכת החינוך כולל משרת פיקוח והדרכה במשרד החינוך ב"אגף לשילוב מורשת יהדות המזרח בתוכניות הלימוד".
רחלי התנדבה רבות כרכזת ומנהלת מועדון החרשים ב"נווה ארזים" בחולון, עסקה בלווי והדרכה של קבוצות מטיילים לחו"ל (כולל קבוצות של לקויי שמיעה וחרשים), ובשנתיים האחרונות פעילה ברוטרי נשר, והשנה משמשת מזכירת המועדון, תוך שימת דגש מיוחד בקשר שבין ארגון רוטרי לבין אח"א (אגודת החרשים) חיפה.
מתגאה בשני ילדים ובחמישה נכדים.