איתמר צ’יזיק פותח את הפה ואת הלב

איתמר צ’יזיק, הוא דמות מוכרת מאוד ולא רק בגלל הכדורגל, הוא שירת בצבא קבע   ובין תפקידיו הבכירים ניתן למצוא אלוף משנה באגף המודיעין ומנכ”ל אתו”ס במשך 8 שנים. פגשתי את איתמר, שכבר נכנס לא מזמן לעשור השמיני בחייו, אך כששומעים אותו, מרגישים כאילו מדובר בבחור צעיר ומלא מרץ שעוד רוצה לעשות מלא דברים בתחום האישי ואם תינתן לו ההזדמנות, גם לעיר הולדתו חיפה.

בתחילת הראיון, סיפר איתמר על עיסוקיו בשנתיים האחרונות, מאז עזב את תפקידו האחרון כמנכ”ל מכבי חיפה במשך 14 שנה:

קודם כל, העתקתי את מקום מגוריי מתמרת לחיפה, למרות שב-25 שנים האחרונות, הייתי בחיפה משמונה בבוקר עד אחת עשרה בלילה בין היתר בתפקידיי כמנכ”ל מכבי חיפה ואתו”ס. עברתי לשכונת נאות פרס, אני  מאוד מאושר שם, מאוד נוח ואני מאוד מעורה בכל מה שקורה בעיר היקרה לליבי. בין היתר גם התנדבתי ביחד עם ד”ר איציק בן מלך, להדריך בקורס מנכ”ל בכיר בספורט במכללת וינגייט,  במטרה להעמיד מנהלים צעירים ברוח חדשה בגופי הספורט החדשים, אני נותן ייעוץ לעיריות בתחומים בהם אני מתמצא כגון מתקני ספורט וכו’ וגם מוצא זמן לטייל.

 

צ’יזיק מדבר על התקופה שלו במכבי, ההחלטה לעזוב ודעתו על מצב הקבוצה כיום:

אני מחלק את התקופה שלי במכבי חיפה לשני חלקים, הראשון הוא הנושא הרגשי וההישגי, בתקופתי היו הרבה זכיות – אליפויות, גביע מדינה אחד( שקיבלתי כשעזבתי) וכמובן הצ’מפיונס ליג, בה השתתפנו פעמיים כשבפעם הראשונה, היה לא פשוט בכלל – נאלצנו לשחק את משחקי הבית שלנו בקפריסין, בגלל הנחיות פיפ”א דאז עקב המצב הביטחוני בארץ וכל הארגון היה מאוד מרתק אך גם אתגר לא קטן.

החלק השני היה המערכת עצמה במכבי והתאמתה להתפתחות הכדורגל בעולם – הייתי צריך לבנות את המערכת מהיסוד, כך שתתאים לסטנדרטים של הכדורגל העולמי, למועדוני כדורגל מודרניים. עשינו הרבה שינויים מהותיים שהביאו גם תוצאות. היום אני יכול לספר שבשנה וחצי האחרונות במכבי חיפה, אמרתי ליענקל’ה שחר שאני חושב שהגיע הזמן לסיים את תפקידי. 14 שנה זה הרבה זמן בתור מנכ”ל וצריך לחדש. אשמח לא להתייחס למה שקורה כרגע במכבי, כואב לי על מצבה של הקבוצה בעונות האחרונות, מקווה שהמצב ישתפר וילמדו שם לקחים, שקהל האוהדים הענק ימשיך לשמור למועדון אמוניו.

 

אנו ממשיכים ועוברים לנושא ההשקעה בספורט בעיר, תחום שצ’יזיק מלין עליו לא מעט, הוא גם שוטח את תכניותיו לקידום ושיפור המצב בחיפה:

הספורט בארץ ובחיפה, בתחתית סולם ההעדפות מבחינת דאגה, מדינת ישראל לא למדה ולא השכילה לעשות מהפכים בספורט. עציוני ואני בנינו תכנית מקיפה, על בסיס מחקרים בעולם ומדינות שעשו מהפכים, כמו בלגיה, יפן ועוד מדינות שבנו תכניות ארוכות טווח בהן הציבו יעדים מה צריך להשיג .

0.7% מילדי ישראל רשומים לספורט, כשבמדינה נורמטיבית 7-10%, המטרה שלנו היא שכל ילד בחיפה יהיה חייב לעסוק בספורט, גופים מקצועיים יגדירו מה תחום ההתעניינות ומהו התחום שבו הוא יותר יעיל והילד יחויב להירשם ולעסוק בזה, הילד יקבל על זה קרדיטציה ובנוסף על זה, כל הגופים המקצועיים בחיפה, העוסקים בענפי הספורט, יצטרכו לקחת על עצמם את הפרוייקט, אם ירצו לקבל את תמיכתה של העירייה.

הדבר השני הוא להגדיל את התמיכה בגופי הספורט בחיפה, משמעותית, בכל התחומים, כדי להרחיב ולאפשר את הקליטה של מה שאמרתי קודם על הילדים ובני הנוער ולפתח את ענפי הספורט שבקושי קיימים בעיר כמו סייף, כדוריד וכו’.

אנו נפעל גם להקמת “סחב”קים”- מונח ממלכתי למגרשי כדורגל רב תכליתיים, עם דשא סינתטטי ותאורה, בכל שכונה בעיר שיהיה מקום לעסוק בפעילות ספורטיבית, תכנית שניתנת ליישום מהר מאוד בהנחה שדוד עציוני יזכה בבחירות. חיפה בתחתית הסולם בהשקעה במשאבים באזרחים, אנחנו בממקום האחרון!

אי אפשר להשוות את ההשקעה בספורט בערים כמו רעננה, ר”ג וכפ”ס לעומת חיפה.

 

כשאנחנו מגיעים לנושא איצטדיון “סמי עופר”, בו לצ’יזיק היה חלק נכבד בהקמתו, מה שכלל לא מעט עימותים וקרבות אגו בינו לבין יונה יהב, הוא מסביר את השתלשלות הקמת האיצטדיון ואת המחדל של ראש העיר בנושא:

“יונה יהב ניסה לקחת את הקרדיט להקמת האיצטדיון לעצמו, מגיע לו קרדיט על זה שבתקופתו זה נבנה, אבל יהב לא יודע לתת קרדיט לאחרים, אלה שיזמו, בנו את הפרוגרמה, מצנע, ראש העיר הקודם אישר את התכנית והבנייה, אני כתבתי את התכנית והתכנון, יהב לא יכל לשנות את תהליך הקמת האיצטדיון גם אם לא היה רוצה, כפי שטען מספר פעמים כשלקח לעצמו את הקרדיט, האיצטדיון היה קם עם יונה או בלי יונה!

הכעס שלי עליו הוא כשכחלק מהתכניות, נבנתה קומה חמישית באיצטדיון שמטרתה לשמש משרדים לאגודות הספורט, הושקעו בבנייה מיליוני שקלים ובסופו של דבר הוא החליט לסגור את הכל, יש שם אלפי מ”ר שסגורים כאבן שאין לה הופכין, ויחד עם עוד שטחים מסחריים שם, שסגורים, העירייה הפסידה בין 60-70 מיליון ש”ח. אני מעריך ששכ”ד וארנונה סוכמו כבר.

יהב טען שהוא שינה את דעתו ואני מקווה שהוא יחזור בו, ארבעת השנים בהן השטחים המסחריים האלה סגורים עלו למשלמי המיסים אלפי ש”ח וכל מילה מיותרת. יונה הבטיח בזמנו להביא את ביונסה, בפועל, מאז שהאיצטדיון נחנך התקיימו רק שתי הופעות בו (עומר אדם וארוע חברה של אלביט). בקיץ, אפשר להביא כל חודש ארוע בסדר גודל ענקי ל”סמי עופר” ואני אומר זאת באחריות, בדקתי זאת, ארועים נוסח האמפי בקיסריה, ארוע בסדר גודל של 20,000 איש למשל. כל האירועים שהתקיימו בפארק הירקון יכלו התקיים ב”סמי עופר” , ההקמה גם תהיה זולה יותר.

 

לסיום, שאלתי את צ’יזיק, מדוע חבר לעציוני, שצעיר ממנו בשנים רבות, על החיבור ביניהם ובמידה ודוד עציוני יזכה בבחירות הקרובות, באיזה תפקיד יחשוק ומה התכניות שלו לחיפה?

אני חשבתי להתמודד לראשות העיר בעצמי, אך בגין נסיבות משפחתיות, הסרתי את מועמדותי, אבל אמרתי שאני חייב לתרום, הבחירה הייתה עציוני- צעיר, דינמי,נבון, פתוח, אוזן קשבת ויודע הרבה על העיר.

כל תפקיד שדוד עציוני יטיל עליי, אקח, בעיקר בתחום החינוך התרבות והספורט, אני רוצה לתרום. אני מתחייב בשם דוד, שהארנונה לתושבים תרד, כמו כן, נפעל להשארת הצעירים שבורחים מהעיר, בין היתר בגלל מחסור במקומות עבודה – אנחנו נציע תנאים טובים לחברות הייטק, שירצו להתבסס בחיפה מה שלא קיים היום, נפעל בשיטה האמריקאית וניתן להם מה שהם רוצים רק שיביאו עובדים, הם יקבלו ארנונה זולה, סיוע, תשתיות, רק שיגיעו. כל מפעל שבא לחיפה ולא קיבל כלום הלך לנשר, לקריית אתא (דוגמת איקאה).

איתמר צ’יזיק ודוד עציוני (צילום – ירון כרמי)

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.