הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
קייצת קנדית Conyza canadensis
עשב חד-שנתי זקוף, שגובהו 200-150 ס"מ. מהנפוצים בצמחי צידי הדרכים בישראל. זהו צמח פולש, גר בארץ, מקורו באמריקה הצפונית. הגיע לארץ בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת ביבוא כופתאות מזון לדגי בריכות בעמק החולה. קייצת קנדית התפשטה במהירות מדהימה במעזבות ובצדי דרכים בזכות היותה פעילת-קיץ ועמידה בתנאי יובש. הצמח מעורר תגובה אלרגית בבני אדם, הנגרמת ע"י שאיפת אוויר המכיל גרגירי אבקה החודרים למערכת הנשימה.
שם הסוג "קייצת", נגזר מהמילה "קַיִץ "רוב מיני הסוג קייצת בולטים בפריחתם ובשיא פעילותם במהלך חודשי הקיץ החמים והיבשים, תקופה שבה רוב הצמחים החד-שנתיים בארץ כבר יבשים לחלוטין.
שם המין "קנדית", השם העברי נגזר מעִבְרוּת שם המין מלטינית.
העלים פשוטים אזמלניים, יושבים, מסתיימים בקצה מחודד. מסודרים בהיקף הגבעול לסירוגין. אורכם אינו אחיד, מ 12-3 ס"מ. שפת העלה משוננת קלות. בקצה כל שן מצוי זיף קצר. לאורך השפה טור שערות קצרות. בצדו העליון העלה ירוק צדו התחתון מאפיר ומכוסה בשערות קטיפתיות קצרות, דקות וצפופות הפונות לכוון אחד.
הגבעול ירוק, עשבוני, לאורכו עלים רבים וצפופים. ענפים צדדיים מתפצלים לאורך הגבעול הראשי. קצות הענפים ובעיקר בראש הגבעול, מסתיימים בתפרחת בולטת. הגבעולים מחורצים לאורכם, מעבים את הגבעול ונותנים לו חוזק. למרות גובהו, הוא נשאר יציב ונע בקלות ברוח מבלי להישבר. הגבעול שעיר, מכוסה שערות כסופות ועדינות לכל אורכו. כוון השערות הוא כלפי מעלה.
קייצת קנדית פורחת בחודשים יוני–נובמבר בעיקר בחודשים יולי-ספטמבר.
התפרחות קטנות, קוטרן 2- 3 מ"מ, הן בעלות 2 סוגי פרחים: פרחי ההיקף – לשוניים, נקביים, צרים מאוד, כמעט לא נראים, צבעם לבן-צהבהב. פרחי המרכז – צינוריים, צהובים, דו-מיניים, כוללים אבקנים ומאביקים.
הפרי הוא זרעון פחוס מצויד בציצית. אורך הזרע והציצית 0.5 מ"מ, היא מורכבת מדור אחד של זיפים דקים עדינים. הפצת הזרעים נעשית ימים בודדים לאחר הפריחה. כאשר הגבעול נע ניתקים הזרעים מהקרקפת ונפוצים ברוח.
כאשר ממוללים את העלים או הגבעולים של הקייצת הקנדית, נפלט ריח חזק ועז, הריח האופייני נובע מריכוז גבוה של שמנים אתריים בבלוטות הצמח. שמנים אלה משמשים כמנגנון הגנה טבעי של הצמח מפני מזיקים ורעייה.
הקרקפות של הקייצת הקנדית קטנות מאוד. הפרחים הצינוריים שבמרכז הקרקפת מייצרים כמות צוף קטנה אך זמינה. הצוף נגיש בקלות לחרקים בעלי חדק קצר, בעיקר זבובי רחף, צרעות קטנות, דבורים זעירות וחיפושיות.
אף על פי שהפרחים מפרישים צוף ומושכים מאביקים מזדמנים, הקייצת הקנדית מסתמכת בעיקר על האבקה עצמית יעילה ביותר. תכונה זו, לצד ייצור אלפי זרעים המופצים ברוח, היא מנוע מרכזי בהצלחתה כמין פולש ונגישה במיוחד.
קייצת קנדית גדלה ברוב האזורים מהחרמון בצפון ועד הערבה וים המלח. הצמח גדל בשטחי שלחין מושקים בקרקעות כבדות וגם באזורים בערבה על קרקע קלה. נפוץ בצדי דרכים במעזבות, ובגינות.
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי ומדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, עין גדי, מישור החוף, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן.
תעודת זהות
| משפחה: | Compositae(Asteraceae) – מורכבים |
| שורש: | שורש שיפודי. |
| גובה: | 200-150 ס"מ. |
| עלים: | עלי הגבעול אזמליים צרים עד סרגליים, קירחים או מכוסים ריסים בשוליהם. |
| גבעול: | גבוהה, מכוסה בדלילות בריסים ארוכים. |
| פריחה: | בקיץ עד תחילת החורף בחודשים יוני – נובמבר בעיקר בחודשים יולי-ספטמבר. |
| פרח: | התפרחות קטנות, קוטרן 2- 3 מ"מ הו בעלות 2 סוגי פרחים: פרחי ההיקף לשוניים, נקביים, צרים מאוד-כמעט לא נראים, צבעם לבן-צהבהב. פרחי המרכז צינוריים, צהובים, דו-מיניים. כוללים אבקנים ומאביקים. |
| מבנה הפרח: | הפרחים מואבקים בעיקר ע"י הרוח, לעיתים גם ע"י חרקים. |
| פרי: | הפרי הוא פרודה קטנה מאורכת ופחוסה במקצת, בצבע חום-צהבהב. אורכה פחות מ- 2 מ"מ ובראשו ציצית המאפשרת הפצתה ברוח. |
| ריח: | לפרחים אין ריח מורגש. |
| צוף: | הפרחים הצינוריים שבמרכז הקרקפת מייצרים כמות צוף קטנה אך זמינה. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- רמת אלמוגי / גבעת זמר- לבאים מגבעת זמר: במגרש ריק בהמשך לבית מס' 7 ברח' יוסי בנאי לפני מפגש הרחובות יוסי בנאי וזלמן שניאור.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על קייצת קנדית.
האגדה על קייצת קנדית
בקצה שדה רחב, ליד השביל המוביל אל הנחל, צמח לו צמח קטן ונחוש, בשם קייצת קנדית.
היא זר בארץ – זרעים קטנים שלה הגיעו מרחוק, מעבר לים, כשהתחבאו בתוך שקי מזון לדגים שהובאו באוניות לארץ.
כשהנביטה הראשונה פרצה מן האדמה, הסתכלה הקייצת סביבה וראתה את הצמחים המקומיים, חוחי הבר והחצבים מתכוננים לסתיו. הם לחששו ביניהם: "מי היא החדשה הזאת? היא לא מהשכונה שלנו…"
אבל הקייצת לא נבהלה. היא ידעה סוד: אמנם פרחיה קטנים ופשוטים, אך הם רבים מאוד, והיא פורחת חודשים ארוכים, עד שכל חרק קטן מוצא בה מזון.
והכי מיוחד, זרעי הקייצת קלים ובעלי ציצית וברוח הראשונה הם מתעופפים רחוק, מחפשים מקום חדש להכות שורש.
הפרחים צחקקו: "נו באמת, למה את מפזרת את עצמך לכל עבר? הרי לא בטוח שיקבלו אותך…".
הקייצת חייכה והשיבה: "אני מאמינה שכל מקום פנוי זקוק למשהו ירוק שיפרח. גם אם אני זרה, אוכל להביא שמחה בעיניים וצל לנמלים הקטנות".
וכך קרה, הקייצת הקטנה הפכה לצמח מוכר בכל השדות. אמנם היא אורחת מארץ זרה, אך היכולת שלה להסתגל לימדה את כל הצמחים לקח חשוב: שגם זר יכול להפוך לשכן מקובל ומועיל, אם רק נותנים לו אפשרות.
ומאז, בכל קיץ, כשהרוח מנשבת ומפזרת זרעים בעלי ציצית, מספרים הילדים:
"הנה שוב הקייצת הקנדית שולחת נשיקות קטנות כדי שלא נשכח, שלכל אחד יש מקום בעולם".