לא איש בשורה

אורי שרון מחיפה פוקד את הרחובות, רואה את האנשים, קולט את המראות ונוכח במציאות. על כך כתב כך:

א
הלכת ברחוב, ראית מה קורה:
שני אנשים רבים והשלישי קורא:
״אני יראה לך, יא-מניאק מזד…״.
למבקש פירוש: מילון קח ועיין.
ב
אתה אדם בוגר ובעל ניסיון,
וכול דבר אתה בודק בהיגיון.
באופן מיידי, ישיר וענייני,
עוצר הליכתך; עובר לצד שני.
ג
במידרכה ממול בוקה ומבולקה:
אישה על צרתה צועקת ומלקה.
ההיגיון אומר בצעד די מביש:
״הכי בטוח ל-עמוד באמצע כביש!״.
ד
ואם זה כה מפחיד, נורא ומסוכן,
עדיף להתרחק הכי רחוק מכאן.
לשכב בשפת הים שקט ומחריש,
אבל להיזהר שלא יבוא כריש.
ה
מיד אתה למד: אני לא איש בשורה,
ומה אני אומר רק מכוון לרע.
ואז אתה עוצר תוהה וגם נבוך:
כיצד להשתחרר מסבך של המבוך.
ו
מסיט את מבטך ומוח חיש מפעיל,
וכול הרהור שלך נורא וגם מבהיל.
ואז במחשבה פראית אך חשובה
חושב אולי כדאי לחזור קצת בתשובה.
ז
לשכב בשפת הים, לנעוץ מבט ברום,
ועם ההרהורים לנוע ולזרום.
ואז אולי תשמע מבין גלי ה-beach
את קול דרבנן, הרבי לייבוביץ׳.
ח
לוחש את דרשתו בקול מאוד מרעים.
תומך הוא בטובים, ונגד הרעים.
אבל אתה המום: ״מה הוא שם מברבר?!״.
את כול אשר אמר – באידיש הוא דיבר!
ט
אבל אתה כזה מוזר; כזה דביל:
עוצר את קידומך באופן די מגביל.
הרי עשו לך מזמן גם ברית מילה,
אז איך אינך מבין באידיש אף מילה?
י
יותר לא אדבר, כי אין לי מה לומר.
אתה הוא האשם שמצבך כה מר.
אז בוא נחליף נושא; עדיף שכבר נשתוק,
ובאנגלית בסיסית נפתח כאן ב״סמול טוק״.