״הארמונות התאומים״ – יוקרה של העבר בדרך אל שוק תלפיות 

ברחוב יחיאל, המטפס מן העיר התחתית לעבר מתחם שוק תלפיות, ניצבים שני בניינים תאומים, המעידים על ימים שבהם היה האזור מוקד למגורי יוקרה של משפחות אמידות – מציאות שקשה לנחש ממראה הסביבה כיום, כעבור כ־90 שנה.

סוחרים מדמשק כיזמי נדל״ן בחיפה

בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, כאשר חיפה התפתחה במהירות והפכה למרכז כלכלי ומסחרי חשוב, הוקמו ברחוב יחיאל בתי מגורים מפוארים, שהעידו על מעמדו של האזור כאזור מגורים מבוקש בקרב משפחות ערביות אמידות, בסמוך למתחם שוק תלפיות.

בתיקי הבנייה של שני הבניינים ברחוב יחיאל 18 ו-20, מופיעים שמותיהם של איברהים וארדי (Ibrahim Wardy) ושפיק סראקבי (Shafik Sarakby), בני משפחות סוחרים שמוצאן בדמשק, אשר פעלו בחיפה בתקופת המנדט הבריטי.

מחקרה של ההיסטוריונית מיי סייקלי (May Seikaly), מלמד על פעילותם המסחרית של וארדי וסראקבי, בין היתר ביבוא מוצרי בית מסוריה וכלי זכוכית ממזרח אירופה. בשנת 1935 השתתפו, יחד עם שותף נוסף, בהקמת טחנת אורז בחיפה.

לצד פעילותם המסחרית עסקו גם בהשקעות בנדל״ן. סראקבי, למשל, היה שותפו של איש העסקים חאג׳ טאהר קרמאן (Haj Taher Karaman), בהקמת בית דירות ברחוב סירקין 34, בתכנונו של האדריכל משה גרשטל.

״הארמונות התאומים״, כפי שמכונים שני הבניינים ברחוב יחיאל, משקפים אפוא את שגשוגה של שכבת סוחרים ויזמים ערביים בחיפה של שנות השלושים, אשר השקיעו את הונם, בין היתר, בהקמת בתי מגורים מפוארים.

על הבניינים

שני הבניינים ברחוב יחיאל 18 ו־20 תוכננו בידי האדריכל חיים הרי (H. Harry) בשנים 1932–1933. אף שאינם זהים, ניכר הדמיון הרב ביניהם, המתבטא בשפה אדריכלית משותפת.

הבניינים עוצבו ברוח אדריכלות המגורים הערבית העירונית של התקופה, תוך שילוב שיטות בנייה מודרניות. חזיתות האבן המרשימות, מתאפיינות במערכי חלונות מקושתים, במרפסות בולטות עם מעקות מתכת ובמגדלי מדרגות מרכזיים, המתרוממים מעל קו הגג ומעניקים למבנים חזות מונומנטלית.

הדירות תוכננו ברמת מגורים גבוהה, עם חללים מרווחים ותקרות גבוהות. התכנון הפנימי התבסס על חלל מרכזי שסביבו מסודרים חדרי המגורים, בדומה למסורת הבנייה הערבית המקומית. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לפרטי הגמר, ובהם מרצפות מעוטרות, חלונות עץ מקושתים ותריסי עץ. מסמכי תיעוד מן השנים האחרונות, מעידים כי חלק מפרטים אלה השתמרו ואף שוחזרו במסגרת שיפוץ דירות בבניינים.

למרות השינויים והתוספות שנעשו במהלך השנים, שני הבניינים שומרים על חלק ניכר מאופיים המקורי ומזכירים את פאר המגורים שאפיין בעבר את האזור.

על האדריכל חיים הרי

חיים הרי (H. Harry, 1888–1981), יליד גליציה, עלה לארץ ישראל בשנת 1906. את הכשרתו המקצועית רכש בעבודה מעשית במשרדו של האדריכל יוסף ברסקי, תחילה בתל אביב ובהמשך בחיפה, שם השתתף בהקמת בניין הטכניון ההיסטורי. אף שלא למד אדריכלות במסגרת אקדמית מסודרת, הוענקה לו תעודת אדריכל מטעם שלטונות המנדט הבריטי.

הארי פעל בחיפה במשך עשרות שנים ותכנן מבני מגורים עבור בני הקהילות היהודית והערבית. בין עבודותיו הבולטות נמנים בית עזיז כיאט, בית רפול ג׳בור ובית אבו זייד. בעבודותיו שילב בין השפעות האדריכלות האירופית המודרנית לבין מסורות הבנייה המקומיות.

״הארמונות התאומים״ ברחוב יחיאל הם דוגמה נוספת לעבודתו עבור משפחות ערביות אמידות ולשיתוף הפעולה המקצועי בין בני הקהילות השונות בחיפה בתקופת המנדט.

בין שימור להתחדשות

במהלך השנים עברו שני הבניינים שינויים בבעלותם, באוכלוסיית דייריהם ובחזותם. בתיק הבניין ברחוב יחיאל 20 מופיע בשנת 1952, האפוטרופוס לנכסי נפקדים כבעל הנכס, עדות לתמורות שחלו באזור בעקבות אירועי 1948.

כיום נכללים שני ״הארמונות התאומים״ ברשימת המבנים לשימור מחמיר של עיריית חיפה, ואף מהווים חלק ממתחם ציר יחיאל, המוגדר כמתחם לשימור.

בביקור במקום ניכר כי הבניינים ממשיכים לשמש למגורים, ואף מתבצעות בהם עבודות שיפוץ והתחדשות. נראה כי דייריהם מתאימים אותם לצורכי החיים של ימינו, ויש לקוות כי הדבר נעשה תוך שמירה על מאפייניהם האדריכליים הייחודיים.

ֿכך ממשיכים ״הארמונות התאומים״ לחיות ולהתחדש, כמעט מאה שנה לאחר הקמתם, תוך שהם נושאים עמם את זיכרון האנשים והתקופה שהעניקו להם את אופיים המיוחד.

תודות

תודתי למר יגאל סגל שהעלה את הנושא בפייסבוק ולגב׳ אמירה קהת, מהעמותה לתולדות חיפה, על המידע ההיסטורי המרתק ששיתפה עמי, אשר תרם רבות לגיבוש הכתבה.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.