הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג בכל שבוע פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
זמזומית מצויה – Bellevalia flexuosa
זמזומית מצויה היא גיאופיט(*) בעל בצל, גובהו 20-15 ס"מ.
בעבר שמו העממי של הצמח היה "פעמוני גשם".
עלים: העלים סרגליים קרחים.
פריחה: הזמזומית פורחת בחורף ובתחילת האביב מפברואר – אפריל. במעונות חמים, כמו בשיפולי הכרמל, מתחילה פריחתה כבר בחודש ינואר.
מבנה: לצמח גבעול מרכזי חסר עלים ושושנת עלים בבסיסו. הפרחים מסודרים לאורך הגבעול באשכול מוארך על גבי עוקצים כהים שאורכם 2-1 ס"מ. עוקצי הפרחים כמעט ואינם מתארכים בהבשלה (להבדיל מיני זמזומית אחרים). עלי הכותרת מאוחים לצינור שאורכו 10-8 מ"מ, בקצה הכותרת יש 6 שיניים קטנות. צבע הפרחים לבן מלוכלך.
האבקה: הפרח עשיר בצוף, החבוי עמוק בבסיס השחלה הממוקמת בתוך צינור הפרח, בהתאם הפרחים מואבקים בעיקר על-ידי דבורים ארוכות-חדק כגון מדרונית וזבובי פרחים ארוכי חדק.
זמזום הדבורים המאביקות והמגע בכפתורי הפרחים משמיע קול זמזום ומכאן נגזר שם הסוג-"זמזומית".
תפוצה: הזמזומית המצויה נפוצה בדגם מפוזר בכל החבל הים-תיכוני, מהחרמון ועד הר חברון. תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שפלה.
(*) – המונח גֵּיאוֹפִיט (Geophyte) מתאר סוג של צמח רב-שנתי השורד תקופות של תנאים סביבתיים קשים (לרוב יובש או קור) באמצעות איבר אגירה תת-קרקעי. קיימים 4 סוגי אגירה גיאופיטיים: 1.פקעת (כמו ברקפת), 2.בצל (כמו נרקיס), 3. קנה שורש (כמו אירוס נצרתי), 4.שורש אגירה (כמו בגזר).
תעודת זהות
| משפחה: | שושניים |
| שורש: | גיאופיט בעל בצל |
| גובה: | 20-15 ס"מ |
| עלים: | סרגליים, מרוכזים בבסיס הצמח |
| גבעול: | סגול, זקוף, קצר כ-15 ס"מ |
| פריחה: | בחורף ובאביב בעיקר מסוף ינואר עד תחילת אפריל. |
| פרח: | הפרחים מסודרים לאורך הגבעול באשכול מוארך חסר עלים ע"ג עוקצים סגולים באורך 2.5-2 ס"מ |
| מבנה הפרח: | צינור הכותרת מאוחה בצורת פעמון שבקצהו 6 אונות מפורדות |
| פרי: | הלקט בחתך משולש, נפתח ומפזר זרעים. |
| ריח: | חסר ריח |
| צוף: | עשיר הצוף, החבוי עמוק בתוך צינור הכותרת |
| שימושים: | אין מידע על שימוש ספציפי |
מקום לפגוש את פרח השבוע
חורשת ארבעים: כניסה משנית לחורשת הארבעים, כ- 600 מטר דרום מערבית מהכניסה הראשית על כביש 672, לפארק הכרמל.
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- צא שמאלה (לכיוון צפון מזרח) לדרך כורכר מכביש 672 כ- 600 מטר דרום מערבית מהכניסה הראשית לפארק הכרמל.
- המשך על שביל הכורכר כ-400 מטר והחנה את הרכב בצד ימין בחניה לפני שביל הירידה הרגלי לחורשת הארבעים.
רד מהרכב והמשך רגלית כ- 200 מטר ימינה בשביל הרגלי המוביל לחורשת הארבעים. בצידה הימני של החורשה לפני השביל שיורד לכיוון הבאר במרכז שטח חשוף תראה מקבצי פריחה של של זמזומית מצויה.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על זמזומית מצויה.
האגדה על זמזומית מצויה
בוקר אחד, על גבעה ירוקה, התעורר פרח קטן בשם זמזומית מצויה. היא הציגה את פעמוני הכותרת הלבנים שלה, הנישאים בראש עוקצים סגולים, ונשאה עיניה אל השמש החמימה. מסביבה התעוררו חבריה הפרחים, היא הייתה מעט שונה, קול עדין ומיוחד בקע ממנה, זמזום רך שנשמע עם רוח הבוקר.
דבורה קטנה בשם דַּבְּרָה, ששמעה את הזמזום שבקע מהפרח, עפה אל הזמזומית ושאלה בסקרנות:
"למה את מזמזמת ככה, פרח יפה"?
הזמזומית חייכה ואמרה:
"זה שיר שאני שרה לרוח, כדי שתניע את פעמוני הכותרת שלי, שיקראו לדבורים ולפרפרים לבוא לבקר אותי".
דַּבְּרָה כל כך התלהבה מהשירה הנעימה, שהיא סיפרה לכל חברותיה הדבורים על הפרח המזמר. במהרה, הגיעו הדבורים מכל עבר, יחד הן רקדו סביב הזמזומית, אוספות את הצוף המתוק שהיא מציעה להן בשפע.
מאז ועד היום, בכל חורף, כאשר הרוח מנשבת ומטלטלת את פעמוני הזמזומית, אפשר לשמוע את הזמזום העדין של פעמוניה ואת הדבורים הבאות להנות מהצוף שהיא מציעה להם והן, בתמורה מאביקות את פרחיה.
יהודה ושומרון זה לא בארץ
כדאי לדעת שאבקני השושן הציור מהווים גזר דין מוות לחתולים. ברגע שהחתול מלקק מפרוותו אפילו כמות קטנה נגרם לו כשל כליות חריף ובדרך כלל התוצאה היא מוות. כדאי לפרסם עובדה זו. בעלי חתולים: אל תכניסו הביתה זרי שושן צחור!
פשעית מצויה. יורה אבקנים לכל עבר. מרעילה את האדמה בה גודלת. משתלטת על בתי גידול של צמחים אחרים. צומחת בגבעות הצפון בכפרים..