הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
חוֹרְשֵׁף מְצוּיָץ – Atractylis comosa
עשב קוצני רב-שנתי שגובהו 45-30 ס"מ, פורח בסוף הקיץ ובסתיו בעת שכל איבריו יבשים. הפרחים מקובצים בקרקפת בעלת מראה דמוי כתר או סלסילה בצבע לילך-סגול עז. חורשף מצויץ הוא צמח אנדמי (*) ללבנון וישראל.
שם הסוג "חורשף", השם העברי חודש על פי הקרבה הצלילית והצורנית למילה הערבית ( חֻ'רְשֻׁוף خرشوف), שפירושה ארטישוק או קוץ, בשל המראה הקוצני של הקרקפת.
שם המין "מצויץ", נגזר מהשם המדעי של המין comosa = בעל ציצית. שם זה מתאר את מראה החפים הקוצניים והמנוצים המקיפים את ראש התפרחת, או את ציצית הזרע הנוצתית לבנה-אפרפרה של הצמח.
בראשית החורף מלבלבת שושנת עלים שעירים וקוצניים. לקראת סוף האביב עולה גבעול תפרחת וניצן קרקפת בראשו. לקראת הקיץ מתייבשים העלים והגבעול, ורק בסתיו נפתח הניצן שבראש הגבעול לתפרחת יפה. התפרחת עטורה במעטפת החיצונית קוצים מסועפים, עלי המעטפת הפנימיים רעופים ואינם קוצניים. קוטר הקרקפת הפתוחה (כולל הקוצים העוטפים אותה) 5-3.5 ס"מ, צבע פרחי הקרקפת לילך עז.
חורשף מצויץ פורח בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו בחודשים אוגוסט-אוקטובר. בעת הפריחה קמלים רוב העלים וכך מוקטן איבוד המים בעונת היבש.
התפרחת היא קרקפת המורכבת ממספר רב של פרחים צינוריים קטנים, דו-מיניים שצבעם לילך עז. פרחי היקף הקרקפת מוגדלים ומוארכים מפרחי המרכז. הם מאופיינים בכותרת צינורית ארוכה במיוחד, בסיסה הוא צינור הבנוי מאונות כותרת מאוחות ושסועות לעומק בהמשכן, מה שגורם לקצותיהם להיפרש לצדדים ולהיראות ככותרת פרח לשוני. קרקפת הפרחים עטופה במעטפת פנימית של חפים רעופים, המעוגלים בראשם ובלתי-קוצניים. מתחתם במעטפת חיצונית חפים גזורים, מנוצים שמסתיימים בקוצים חדים ומסועפים, המוסיפים מעין מעטפת הגנה וחן לקרקפת כולה.
פרי החורשף הוא זרעון קטן, יבש שאינו נפתח גם שהוא בשל. הזרעון מאורך עם קליפה חומה או אפורה בראשו ציצת נוצתית לבנה-אפרפרה המסיעות בהפצתו ע"י הרוח ולעיתים ע"י הדבקתו לפרוות בעלי חיים.
הפרחים חסרי ריח מודגש לאדם.
הפרחים מפרישים צוף המרוכז בבסיס צינור הכותרת. מכיוון שמבנה הצינוריות אינו עמוק מדי, הצוף נגיש למגוון רחב של חרקים בעיקר דבורים, פרפרים וחיפושיות שונות. הצמח נסמך בעיקר על שפע הצוף ועל הצבע הבולט של הקרקפת הוורודה-ארגמנית, כדי למשוך מאביקים ולא על ארומה שאינה קיימת.
הצמח שכיח וגדל במפוזר בבתות, בחורשים ובשטחים פתוחים בהרים גירניים.
תפוצה בארץ : גולן, גליל, חוף הים התיכון, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה.

תעודת זהות
| משפחה: | מורכבים Compositae(Asteraceae) |
| שורש: | מעובה בקרקע עם נצר המתפתח מניצן התחדשות בגובה פני הקרקע. |
| גובה: | 45-30 ס"מ. |
| עלים: | בחורף צומחת שושנת עלים שעירים וקוצניים המתייבשים לקראת הקיץ. |
| גבעול: | לקראת סוף האביב עולה מתוך שושנת העלים גבעול התפרחת ובראשו ניצן. לקראת הקיץ מתייבש הגבעול. |
| פריחה: | בקיץ בעיקר בחודשים אוגוסט עד אוקטובר. |
| פרח: | קרקפת בצבע לילך-סגול עז שקוטרה 4-3 ס"מ. התפרחת עטורה בבסיסה קוצים מסועפים, לעומתם עלי המעטפת הפנימיים רעופים ואינם קוצניים מלבד עלי המעטפת העליונים הצמודים לתפרחת שהם קוצניים. |
| מבנה הפרח: | הפרחים שבהיקף הקרקפת לשוניים ונקביים ואילו פרחי המרכז צינוריים ודו-מיניים. |
| פרי: | זרעונים יבשים נושאים ציציות לבנות-צחורות ומבריקות. |
| ריח: | העלים והפרחים חסרי ניחוח מורגש. |
| צוף: | הפרחים הצינוריים מפיקים צוף בכמות מתונה, מושך בעיקר דבורים. |
| שימושים: | אין מידע על שימושים לצמח. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) לחניון טללים
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך)
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-70 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
- המשך בשביל הרגלי, מקבצים של פריטי חורשף מצויץ פורחים בצידו המזרחי של השביל (ראה מיקום במפה במצורפת.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על חורשף מצויץ.
האגדה על חורשף מצויץ
בעמק חם ורחב, שבו החול זהוב והשמש לא שוקעת כמעט, חיו להם צמחים רבים. רובם נבלו בתחילת הקיץ. כשנגמר הגשם והחום הפך את האדמה לקשה. רק צמח אחד נשאר זקוף ופורח בסביבה השוממת, החורשף המצויץ.
החורשף לא היה צמח רגיל. גם עליו שהיו מכוסים קוצים דקים ומבריקים, יבשו, ורק עמוד הפריחה שלו נשאר פורח וזקוף. כל יום הוא הביט סביבו וראה את חבריו הפרחים קמלים, הפרגים נעלמו, החרציות נבלו, ורק הוא עוד עמד בחום הקודח ופרח במלוא תפארתו.
"מדוע אתה פורח בשיא הקיץ?" שאלה אותו הרוח. "הרי זה הזמן הכי קשה לכולם?"
החורשף חייך והשיב: "אני מאמין שכל אחד צריך למצוא את הזמן המתאים לו לפרוח. הקיץ הוא שלי."
והוא פתח את פרחיו הבוהקים, כאילו קרא לשמש לבוא ולשחק איתם.
השמש שמעה את דבריו, התרגשה ואמרה: "צמח אמיץ אתה, חורשף מצויץ! בעבור אומץ לבך, אתן לפרחיך ברק מיוחד, שיאירו למרחוק גם כשהכול סביב יבש"
מאותו יום, בכל קיץ חם, כשנראה הכול דומם ושומם, צצים להם פרחי החורשף המצויץ, סגולים-ורודים ומוארים, ומזכירים לכולם שגם בזמנים קשים יש מי שבוחר לפרוח.
ואם תעצרו באמצע יום חם ותראו פרח סגול-ורוד קוצני עומד גאה בשמש, תדעו שזה הוא: "החורשף המצויץ", מספר לכם בלחש: "גם כשקשה – חייבים להמשיך לחייך ולפרוח!"

