הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.

בטור זה נציג בכל שבוע פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.

סתוונית היורה

גיאופיט רב-שנתי בעל פקעת חד שנתית, שגובהו 7-4 ס"מ. הצמח חסר גבעול תפרחת ופרחיו צמודי קרקע. הצמח מוגן.

פקעת: הפקעת רדודה (עומקה 7-4 ס"מ) בעלת ציצת שורשים מתכווצים שקוטרה כ-2 ס"מ. עם תום הפריחה הפקעת החד-שנתית מתרוקנת ומצמיחה נצר על-קרקעי שמפתח בקרקע פקעת חדשה שמתפתחת בצדה השטוח של הפקעת הישנה. השורשים המתכווצים מציבים את הפקעת בעומק ובמעמד המתאים בקרקע. כל פקעת מוציאה קבוצה צפופה של עד 9 פרחים. לרוב פורחים בכל צמח כשני פרחים בעת ובעונה אחת. משך הפריחה של צמח בודד הוא 5 – 31  ימים. ומשך חיי הפרח 6-2 ימים.

עלים: העלים ערוכים כשושנת בבסיס הצמח. הם מרזביים, מוארכים, דמויי סרגל, מעורקים לאורכם בעורקים מקבילים, העורק המרכזי כהה ושקוע.

פריחה: סתוונית היורה פורחת ומלבלבת בסתיו בחודשים נובמבר ודצמבר יומיים שלושה לאחר שירדו גשמי סתיו מבורכים, משמעותיים (מעל 5 מ"מ). כנראה שהפריחה והלבלוב מתרחשים בגלל צרוף של ירידת טמפרטורה וגם כמות גשם.

פרחים: הפרח בעל עטיף פשוט כותרתי (ללא גביע), דמוי משפך, בעל צינור ארוך מאוד וצר, מאוחה עלים ל-6 אונות שווות זו לזו בצורתן ובגודלן, ורודות וחסרות עורקים. הצינור ארוך מאוד וצר בבסיס הפרח (רובו טמון מתחת לפני הקרקע). לפרח 6 אבקנים המסודרים ב-2 דורים, הזירים מפורדים דקים ונעוצים בלוע העטיף.

בסתוונית היורה מבקרים בעיקר מאביקים קטנטנים: דבורת הדבש (צעירות), ומספר רב של מיני דבורי בר, זבובי רחף ופרפרים.

פרי: הפרי הלקט דמוי ביצה נפתח ע"י 3 סדקים המתהווים בין המגורות וזרעיו הכדוריים בצבע אדום-חום מתפזרים.

תפוצה: הסתוונית גדלה בקבוצות או בפרטים בודדים בבתה ובשדות. היא נפוצה בכל החבל הים-תיכוני ובחגורת הספר. תפוצה בארץ:  גליל, חוף הים התיכון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני.

תעודת זהות

מקום לפגוש את צמח השבוע

פארק הכרמל מערבית  לדרך אבא חושי.

• סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון  האוניברסיטה (דרום מזרח).
• מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (מערבה) לכיוון חניון טללים.
• המשך כ-200 מ' עד לאזור החניון (הממוקם משמאל לדרך).
• אחרי החניון ממשיכה דרך סלולה, רד בה (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הדרך פונה דרומה לכיוון החי-בר (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
  
  בצדו הימני (המערבי) של השביל הסלול, הרגלי המוביל לכיוון החי-בר ועד תצפית הזיכרון ע"ש פרופ' מייק יפה, תוכל לראות מקבצי פריחה עשירים של סתוונית היורה.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על סתוונית היורה.

האגדה על סתוונית היורה

בעמק קטן ומרוחק, שבו הגבעות כבר צהובות מעומס הקיץ, ישנה כל הקיץ עמוק באדמה, מכורבלת בתוך גלימתה הדקה פקעת קטנה בשם סתוונית שחיכתה לרגע אחד קסום: גשם היורה.

הסתוונית שמעה סיפורים מהפקעות הוותיקות:
"כשתישמעי את שריקת רוח היורה, השמיים יכוסו בעננים כבדים
וטיפת הגשם הראשונה תיגע בפקעת שלך — אז תדעי שהגיע זמנך לפרוח."

אבל השנה הקיץ התארך… השמש לא מיהרה להסתתר אחרי העננים שאיחרו לכסות את השמיים. הסתוונית חיכתה וחיכתה. לפעמים חשבה לעצמה:
“אולי היורה שכח להגיע? אולי לא אוכל לפרוח השנה?”

לילה אחד, כשהרוח סוף-סוף נשאה ריח של אדמה לחה מרחוק, נשמע פתאום טִפּוֹף קל וטיפה אחת קטנה נפלה ישר מעל פקעת הסתוונית, חלחלה דרך האדמה החומה וליטפה את הפקעת שלה:

“שלום לך” לחשה הטיפה.“ אני טִפְּלָה, שליחתו של היורה. קומי, הגיע זמנך לפרוח.”

הפקעת הקטנה התעוררה בבהלה. כבר למחרת בבוקר הצמיחה על פני הקרקע פרח ורוד זוהר, עדין אך אמיץ, הראשון לפרוח בעמק כולו.

החיות עצרו להביט:
הצב חייך ואמר: “הנה סימן שהסתיו הגיע באמת!"
הציפורים פצחו בזמר חדש.
והרוח ליטפה את הכותרת הורדרדה של פרח הסתוונית ואמרה: "יפה שלי, כמה חיכינו לך."

וכך, בזכות טיפה קטנה אחת שלא ויתרה, הפכה הסתוונית לפרח הראשון שבישר לכולם שהקיץ נגמר והסתיו הגיע להחליפו.

ומאז מספרים בעמק, שאם מסתכלים טוב-טוב אחרי גשמי היורה, אפשר לראות את הסתוונית הקטנה מחייכת בין האבנים וגאה להזכיר לכולנו שדווקא היא הפרח הקטן, זכתה להיות זאת שמבשרת את תחילת עונת הסתיו.