(חי פה) – הזקן והים: יעקב בן עזרא הדייג, מי שהיה מהשמות הבולטים בעולם המסעדנות בשנות ה-90, חגג את יום הולדתו ה-90 באירוע משפחתי מרגש בעתלית. האיש שהקים את "עזרא הדייג", מסעדה שהפכה למוסד מוכר ואהוב, סגר מעגל של חיים שלמים של עבודה קשה, אהבה לים, ולב רחב שידע להכיל כל אדם שפגש בדרכו.

ילדות במרוקו ועלייה לארץ ישראל
יעקב בן עזרא נולד במרוקו ועלה לישראל כנער במסגרת עליית הנוער. הוא נקלט בקיבוץ חולתה, שם החל את דרכו בעולם הים והדיג. עבודתו כ״סקיפר״ באגם החולה כללה הובלת נוסעים לעבר דרדרה, יישוב שהיה אז בגבול הצפוני. גם תחת אש סורית מעבר לגבול, יעקב לא ויתר – המשיך בעבודתו בשקט ובנחישות, תוך הפגנת אומץ ויציבות שאפיינו אותו לאורך חייו. במהלך שירותו הצבאי ניצל יעקב את כישורי הספנות והוביל חיילים למשימות באגם החולה, תחת אש של הסורים, אשר החזיקו באותם שנים ברמת הגולן וצלפו על הישראלים שחיו בגליל העליון.
בן עזרא הדייג – סיפור חיים בשיר וסרטונים – צפו:
אהבה שנולדה על גדות הכנרת
במהלך עבודתו במסגרת עליית הנוער, פגש יעקב את אהבת חייו – אשתו לעתיד, שהגיעה מקיבוץ אלומות. הקשר ביניהם הפך לשותפות חיים של ממש, מלאה באהבה, עבודת כפיים ואופטימיות. הם עברו יחד בין קיבוצים, ובהמשך לקיבוץ נביאים, שם יעקב עבד בעגלת סוס ובדיג בבריכות. בלילות יצא לדוג, ובבקרים מכר את שללו לתושבי עתלית. כבר אז התגלו תכונותיו הבולטות: חריצות, נתינה, ותמיד – חיוך רחב ומילה טובה לכל אדם.

המעבר לעתלית וראשית הדרך העצמאית
לאחר תקופה בקיבוץ, עברה המשפחה לעתלית, אז מעברה צעירה. שם בנו את ביתם ברחוב הזית – בית חם, מלא ריחות בישול, שמחת חיים, וצחוק הילדים. יעקב עבד כדייג חופים, ויצא פעמים רבות למסעות דיג ארוכים. חבריו לדיג, בהם איתן וחברים נוספים, מספרים כי סירותיו תמיד חזרו עמוסות ארגזי דגים – עדות למקצועיות ולתשוקה למקצוע. הבית של משפחת בן עזרא היה פתוח תמיד – מקום שבו כל אדם מצא ארוחה חמה ואוזן קשבת.


מסעדת "בן עזרא הדייג" – ממוסד מקומי לאגדה קולינרית
בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 החליטו יעקב ורעייתו מרגלית להפוך את אהבתם לים ולאוכל לעסק של ממש. כך נולדה מסעדת "עזרא הדייג" בעתלית – מקום שהפך במהרה לשם דבר. דגים טריים היישר מהים, סלטים תוצרת בית, אווירה משפחתית, ושירות חם ונעים – כל אלה הפכו את המקום ליעד קולינרי מבוקש. יעקב, בנוכחותו הכריזמטית, דיבר עם כל סועד כאילו היה אורח בביתו. המתכון הסודי של המסעדה לא היה רק טעם הדגים, אלא הלב הרחב של בעליה.




המשפחה מתרחבת – דור המשך גאה
לאורך השנים, המשפחה גדלה והתעצמה. הילדים, הנכדים והנינים נולדו והביאו שמחה אינסופית לבית בן עזרא. כל אירוע משפחתי – בר מצווה, חתונה או יום הולדת – היה הזדמנות לחגיגה משותפת סביב שולחן עמוס מטעמים, בדיחות וזיכרונות מהים. גם כשאשתו של יעקב הלכה לעולמה, היא נותרה נוכחת בזיכרון ובכל שולחן משפחתי. אהבתם ושותפותם ניכרו היטב גם בדורות הבאים.

פרידה מהמסעדה והחיים החדשים בפרק הבא
סגירת המסעדה, שהייתה חלק בלתי נפרד מסיפור חייו, הייתה עבור יעקב פרק מרגש וכואב כאחד. החיים הביאו איתם גם תקופות מאתגרות – הקורונה, המלחמות, והבדידות שלאחר אובדן. אך כמו תמיד, יעקב בחר להסתכל קדימה. באותו חיוך שקט ובאמונה עמוקה, המשיך להוקיר את המשפחה, את הזיכרונות ואת הדרך הארוכה שעבר.

חגיגת ה-90 – רגע של סיכום ותקווה
אירוע יום ההולדת ה-90 נערך באולם בעתלית, במעמד בני משפחה, חברים ונכדים. על המסך הוקרן סרטון וידאו מרגש בליווי שיר שנכתב במיוחד לרגל המאורע. עוגת יום הולדת בצורת דג, עם הפתעה בפנים, הזכירה לכולם את סיפור חייו הייחודי של יעקב – סיפור של דייג שהפך לסמל של התמדה, אהבה וערבות הדדית.

אדם של אנשים – הלב שממשיך להאיר
עופר בן עזרא, בנו של יעקב, נשא דברים מרגשים באירוע וסיפר: "אבא, יש אנשים שמיום לידתם ועד מותם אינם מוכרים, ואתה הפכת למותג". הדברים הללו היטיבו לתאר את דמותו של יעקב בן עזרא – אדם פשוט וצנוע, אך מלא אור. דמות שמסמלת את הישראליות היפה: עבודה קשה, מסירות, אהבת אדם, והיכולת לראות את הטוב בכל מצב.
מורשת של אהבה וערכים לדורות הבאים
סיפור חייו של יעקב בן עזרא הוא יותר מסיפור אישי – הוא מייצג דור שלם של עולים שבנו את הארץ בעמל כפיהם. הדור ההוא, שידע קשיים אך לא איבד תקווה, הניח את היסודות לדורות הבאים. מורשתו של יעקב ממשיכה לחיות בלב ילדיו ונכדיו – מורשת של עבודה, אהבה, נדיבות וענווה.


מזל טוב לאיש והאגדה המוכשר והידוע כעזרא הדייג שהקים מפעל חיים . אין איש שלא מכיר אותו
כמעט כל יום הינו הולכים למסעדה של עזרא ולהנות מהמאכלים שלו . מאחלים לו אריכות ימים ושנים טובות . לא יקום ולא היה כמו מסעדת דגים בן עזרא
כל כך מרגש!!! מזל טוב לעקוב הגיבור המדהים!
עופר הקשבתי לך מאוד מאוד מרגש עד 120.