ביום ראשון בשבוע שעבר (7.6.26), חגג ציון סימן טוב מכרם מהר"ל עם משפחתו האהובה את יום הולדתו ה-70. באותו לילה, בעקבות התחדשות ירי הטילים מאיראן, נזעקו גם תושבי המושב הפסטוראלי למרחבים המוגנים. במהלך המתקפה ניזוקו כמה בתים במושב וזכוכיות חלונות נשברו, בהם גם בביתו של ציון.
למחרת בבוקר, התברר, כי נפילת שברי יירוט בלב השטח החקלאי גרמה להיווצרות מכתש ענק בקוטר של כשישה מטרים וגרמה נזק כבד לחלקת גידולי השושן הצחור, ה"בייבי" של ציון. למרבה המזל, לא היו פגיעות בנפש, אך מדובר בנזק כבד למיזם שימור ייחודי, של פרח אצילי ויפהפה שתפרחתו מפיצה בשעות הלילה ניחוח עז ונעים, אחד היפים והמרשימים בפרחי ארצנו, אשר בשנים האחרונות מצוי בסכנת הכחדה.
משפחת סימן טוב עולה מעירק לארץ ישראל
הוריו של ציון, חיים והלה סימן טוב, הגיעו מעיראק לארץ ישראל בשנת 1935 בעלייה בלתי לגאלית. הם סייעו בהקמתה של המושבה יוקנעם ובהמשך עברו לפתח תקווה, שם פעל חיים במסגרת ארגון האצ"ל. תחנתם הבאה הייתה בחיפה, ובשנת 1949 התמנה חיים לנהל את קליטת העולים מעיראק בסוכנות הקליטה בעתלית, משרה שנשא במשך שלוש שנים.
בשנת 1952, בעקבות בעיות לבביות שחוותה הלה, המליץ הרופא על מעבר לאורח חיים חקלאי במושב, לעבוד את האדמה, להריח את הפרחים ולחיות בטבע. כך הגיעו בני הזוג לכרם מהר"ל, אז מושב קטן ולא מפותח בחוף הכרמל, בין ההר לים.
חיים, שבעיראק היה בבעלותו בית מטבחיים, רכש עדר כבשים ומדי יום יצא עימם לאחו בהרים שמסביב למושב. במהלך טיוליו עם העדר ראה אנשים שקוטפים פרחי בר בהרים ומוכרים אותם בשוק. הוא צירף את ארבעת ילדיו לקטיף פרחי הבר וכך, בכסף שהרוויח ממכירת הפרחים בשוק בחיפה, קנה אוכל למשפחתו.
צא לנוף אך אל תקטוף
בשנות ה-50, קטיף פרחי הבר היה נוהג נפוץ בארץ. מגדלים וסוחרים של פרחים עקרו אלפי פקעות ובצלים של פרחי בר אהובים, מה שהוביל לכך שבתוך מספר שנים היו מינים רבים של פרחי ישראל בסכנת הכחדה.
בשנת 1956, הוכרזו ביוזמת "החברה להגנת הטבע", שזה אך נוסדה, עשרות מינים של פרחים כמוגנים ואסורים בקטיפה. שבע שנים מאוחר יותר נחקק "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע", במסגרתו הוגדרו מיני פרחים רבים כמוגנים, שאסור לקטוף אותם. לנוכח הידע הרב שצבר, הוזמן חיים ליטול חלק בפגישות עם אברהם יופה בבחירת מיני הפרחים עליהם יוחל חוק הגנת הטבע.
מדליית זהב בינלאומית לפרחי הבר מישראל
"סבא הכיר את אבא חושי, ראש עירית חיפה, כאשר ניהל את קליטת העולים בסוכנות היהודית בעתלית והם הפכו חברים", מספרת הילה פרידמן, נכדתו של חיים סימן טוב, בתו של ציון. "אחת לשבוע היה סבא מגיע למשרדו של אבא חושי ומביא לו פרחים. אבא נוהג להתהדר בכך שהוא "גדל על הברכיים של אבא חושי".
באפריל 1958, לקראת תחרות פרחים בינלאומית בניו-יורק, הציע אבא חושי לחיים ידידו, לשלוח פרחים לתערוכה. על המונית שנשלחה למשק סימן טוב בכרם מהר"ל העמיס חיים בזהירות שלל פרחי בר ישראליים, בהם כלניות, רקפות, נוריות ומשם הם הועלו על המטוס בדרך לניו יורק. פרחי הבר הישראליים הרשימו את השופטים וזיכו את משק סימן טוב ואת מדינת ישראל במדליית זהב בין לאומית, הישג עצום למדינה הצעירה שזה אך חגגה עשור.
הזכייה בתערוכה הבינלאומית היוותה נקודת מפנה עבור משפחת סימן טוב. חיים, שהבין שפרחי הבר הולכים ונעלמים, הצטרף למסע ההסברה הלאומי האוסר על קטיפת פרחי בר, ומשנחקק החוק, עבר לגדל דליות, טאגטס, כריזנטמות, קאלות ופרחים נוספים.
בינתיים, מסע ההסברה שכלל כרזות "צא לנוף אך אל תקטוף", שנתלו בכל הגנים ובתי הספר ברחבי הארץ בצירוף קולאז' תמונות של הפרחים המוגנים, הניב פרי: פרחים שנחשבו נדירים חזרו לפרוח ומשטחי כלניות אדומות ותורמוסים כחולים כיסו שוב שטחים נרחבים.
ממשפחת קצבים – למגדלי פרחים המתמחים בצמחי בר של ארץ ישראל
מזה עשרות שנים שהמשתלה מתמחה בהצלת צמחים, זרעים ופקעות משטחים פתוחים שעומדים לפני פיתוח ובנייה, על מנת להעביר אותם לשיקום אזורי תשתיות ולגורמים נוספים לשם שיקום נופי. במקביל, עוסקים במשתלה במחקר ובריבוי צמחי הבר והנגשה לציבור את סגולותיהם הרפואיות של רבים מהם. "אני מרגיש את האושר של הצמחים כשהם חוזרים הביתה, לטבע שנפגע", אומר ציון.
כאשר עלו הדחפורים על הקרקע בסלילת כביש 6 בשנות ה-90, ביקש ציון יחד עם בתו הילה ובעלה אמיר, שהצטרפו לניהול המשתלה, אישור להציל את הפקעות והבצלים של פרחי בר נדירים טרם יירמסו תחת הכלים הכבדים.
כך הפכה משפחת סימן טוב ממשפחת קצבים למשפחה של מגדלי פרחים, אשר ממונים על שמירת צמחי הבר של ארץ ישראל. ציון, מטפח ומשמר אלפי מינים של צמחי בר ארץ-ישראליים, בפיקוח צמוד של רשות הטבע והגנים, בשטח של יותר מ-35 דונמים הוא מגדל למעלה מאלף מינים של צמחי בר לייצור זרעים, פקעות ושתילים.
ובחזרה לשושן הצחור – מבצע הצלה מרגש
בשנת 2004, במהלך החפירות לכריית מנהרות הכרמל, נחשפו עשרות בצלים של שושן צחור, צמח יפהפה שעומד בפני סכנת הכחדה. באישור רשות הטבע והגנים נמסרו הבצלים לציון ומאז, באמצעות תרביות רקמה, יוצרו בשטח המשתלה אלפי פקעות חדשות, שחלקן הוחזרו למקומם הטבעי בכרמל, בעוד אחרות נשמרו לצורך ריבוי ושימור.
לאחר שנים של ציפייה, במאי השנה, הגיעה החלקה לפריחה מדהימה. מאות אנשים שנחשפו לסיפור הגיעו לפני שבועות ספורים למשתלה לחזות בפרחי השושן הצחור שהתנוססו לראשונה לגובה מטר בצירוף תפרחת מפוארת.
הכאב על הנזק לחלקה בעקבות הירי מאירן הוא כאב, בראש ובראשונה, על הפגיעה במיזם החשוב לשימור הטבע עליו עמל ציון שנים רבות. ייקח זמן עד שניתן יהיה לדעת כמה פקעות נהרסו, אך ציון, באופטימיות המאפיינת אותו, עם הפנים קדימה, כבר מצוי עמוק במלאכת השיקום.
