המועד: 6 ביולי 1950. המקום: נמל חיפה. הנושא: עלבון! מבקש פרטים: ד' בן גוריון בכבודו ובעצמו: "לחבר י' אלמוגי. נודע לי שאתמול סודרה שביתה בנְמַל חיפה לשעות אחדות מפני שלא הוזמן בא-כוח העובדים לפרידה עם הנשיא (חיים וייצמן). אבקשך להמציא לי פרטים על מאורע זה: מי קבע רשימת המוזמנים? מי הוא הנציג שלא הוזמן? מי הציע ומי אירגן השביתה? כמה זמן נמשכה השביתה? מי החליט על השביתה? בכמה היא עלתה? מה היה יחס מועצת פועלי חיפה לשביתה? בברכת חברים, ד' בן-גוריון".
למי ששכח או לא יודע: י' אלמוגי הלא הוא יוסף אלמוגי, אז ממלא מקום מזכיר מועצת פועלי חיפה, לימים מזכיר המועצה, שר ויו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. ד' בן גוריון הוא לא אחר מאשר דוד בן גוריון.
וכך ענה החבר אלמוגי לבן-גוריון: "לחבר דוד בן-גוריון. על הפסקת העבודה נודע לו ממזכיר פועלי הנָמֵל, החבר שמושקוביץ; מסגן מנהל הנָמֵל, החבר דוד אדירי, ומוועדי הפועלים בנָמֵל. את רשימת המוזמנים להיפרד מן הנשיא קבעה וועדה, וגם ד"ר סימון היה חבר בה. הוועדה הציעה להזמין גם את בא-כוח העובדים, אבל רק ד"ר סימון התנגד לה.
"ביום צאת הנשיא…נודע לוועדי הפועלים כי נציגם לא הוזמן. החברים דרשו מהמזכיר, החבר שמושקוביץ, לאחוז בצעדים שיבליטו את מחאתם והתמרמרותם של העובדים, והציעו שכל פועלי הנָמֵל יפסיקו באותו היום את עבודתם חצי שעה מוקדם מהרגיל, ויעזבו את שטח הנָמֵל. או שכל הפועלים העובדים באזור טכס קבלת הנשיא יעברו לעבוד בשטח אחר, ועל-ידי כך יבליטו את היעדרם…בעת בואו והפלגתו של הנשיא".
החבר אלמוגי הוסיף שהוא והחבר שמושקוביץ דחו את ההצעות האלה בכל תוקף, "תוך הבטחה מצידנו כי נמצא הזדמנות מתאימה והולמת למחות ולהביע את התמרמרותם הצודקת של הפועלים".
הפרשה טרם הסתיימה. באונייה "קדמה", שבה הפליג הנשיא חיים וייצמן, עבדו כ-20 סוורים וסבלים, והם העלו לאונייה את חפצי הנוסעים. הפועלים סיימו את עבודתם שעה לפני התחלת טכס הפרידה, כי כך נקבע מראש בהתאם לסידורים המיוחדים. מיד לאחר סיום העבודה, הסתלקו הפועלים מהשטח כאות מחאה, ולא היה מי שיעלה לאונייה את מכוניתו הפרטית ואת חפציו של הנשיא. מיד הוזעק החבר שמושקוביץ והוזעקו גם ועדי הפועלים ובא-כוח הצבא ביקש מהם להורות לפועלים להעלות את המכונית ואת חפציו של הנשיא. אבל פועלי נְמַל חיפה לא פראיירים: הם אמרו שהם מוכנים לבצע את העבודה בתנאי שבא-כוח הצבא יעביר את מחאת הפועלים לראש הממשלה ושר הביטחון. לאחר שהדבר הובטח לפועלים, הם הואילו ברוב טובם להעלות את חפצי הנשיא ואת מכוניתו לאוניה. ההתכתבות נמצאת בארכיון העיר חיפה.
הנה אנקדוטה שקשורה לפרשה: לפני שנים סיפרתי עליה ליוסקה פינקוס ז"ל, שהיה בעל פאב "העוגן" המיתולוגי ליד נְמַל חיפה. יוסקה, אז בשנות ה-90 לחייו, נמנה עם ראשוני הטבחים בצי הסוחר הישראלי. ויוסקה זה סיפר שהוא היה באותה הפלגה באונייה "קדמה", שבה הפליג הנשיא חיים וייצמן. יוסקה היה אז טבח-זוטר, ורב-המלצרים ציווה עליו לעשות "פוליש" לתפוחי-העץ שהוגשו לנשיא. כלומר, לשטוף כל תפוח היטב היטב בקערה, להעביר את התפוח לקערה אחרת, שוב לשטוף אותו היטב, ואז להעביר לקערה שלישית; שוב שטיפה הגונה במים מיוחדים ל"פוליש" של תפוחי-עץ, ואז לשלוף את התפוח בזהירות מהקערה ולנגב אותו היטב היטב במגבת, כדי שיהיה מבריק. כי זאת יש לדעת: רק תפוח-עץ שעבר "פוליש" למהדרין יוגש למאכל כבוד נשיא מדינת ישראל…
פרק מרתק בהיסטוריה של היציאה מאפר. כתוב, כרגיל לעילא.
אורי שרון המומחה לשליפת אנקדוטות מפינות שנשכחו.
ואיך העולם השתנה…
תודה.
תמיד מעניין ושונה
אין חדש, תחת השמש..
גם כיום, ההסתדרות וחלק מועדי העובדים, משביתים את הנמל, או את המשק כולו, ופוגעים בכלכלת ישראל, גם מסיבות שאינן ענייניות, אלא, לפוליטיקה ולמאבקי כח פוליטיים, ולא לנושאים הנוגעים, להגנה, על עובדים, או תנאי השכר שלהם..
כתבה מדליקה.
תודה רבה על השיתוף המשעשע.
כרגיל מעניין וכתוב לעילא ולעילא.