מהם האייקונים הכי חיפאיים?
בשבוע שעבר החלו בהריסת אחת הלבניות של בתי הזיקוק במפרץ חיפה, לאחר שזו קרסה לפני כשנה. הלבניות, סמל הקידמה והתיעוש של ימי המנדט וקום המדינה, הפכו עם השנים לסמל הזיהום, גם שנים לאחר שהן עצמן כבר יצאו לפנסיה. באיזשהו שלב באמצע הדרך, הפכו הלבניות גם לאייקון חיפאי, Landmark כזה, שכשרואים אותו בתמונה, ישר יודעים שמדובר בחיפה. עכשיו, אחרי שאחת הלבניות ירדה, האם הלבניה הבודדת תישאר לבדה אייקון, או שמא, כמו זוגות רבים שנשואים כל כך הרבה שנים, היא לא תוכל לחיות בלי בת זוגה?
המחשבות האלה על האייקון העירוני הזה, הביאו אותי לחשוב, מה האייקונים העירוניים שלנו? מה הם מסמלים עבורי ולאיזה סוג הם משתייכים?
מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה
בעיר שיש בה תמיד מקום גבוה יותר, מגדל אשכול מסמל את השיא. הוא מופיע עשרות קילומטרים לפני שמגיעים לחיפה מכביש החוף, נצפה בכל מיני תצפיות בגליל ובגולן והוא מסמל יותר מכל שכאן הבית. הוא כמו מגדלור שמזכיר תמיד איפה החוף. רבים התווכחו עליו כשהוקם, אבל לאחר חמישים שנה, אי אפשר לדמיין את הנוף העירוני בלעדיו.
מגדלי פנורמה במרכז הכרמל
ואם מגדל אשכול סימן איפה הבית מרחוק, מגדלי פנורמה עושים סדר וממפים קצת את העיר מקרוב. במקום כל כך קשה ומורכב להתמצאות כמו חיפה, המגדלים עוזרים להבין איפה למעלה ואיפה למטה, איפה מסתיימת הדר ואיפה מתחיל מרכז הכרמל, איפה קו הרכס ואיפה השיפולים. הם כמו מצפן ענק שדרכו אפשר להתמצא קצת יותר בנוחות.
מבנה הטכניון ההיסטורי
שונה מאוד מהמגדלים שהוזכרו קודם, מבנה הטכניון ההיסטורי על האדריכלות האקלקטית שלו, מימדיו העצומים וחזיתו המלכותית זכאי בהחלט להבחן בתפקיד אייקון עירוני. אומנם הוא כבר לא משמש ללימודים אקדמיים וגם הדר היא כבר לא מה שהייתה פעם, ועדיין זה אחד המבנים הכי מרשימים בעיר וסיפורו שזור בתולדות התפתחותה. אין פעם שאני לא עובר בקרבתו ומדמיין איך זה הרגיש לעלות ברכמל החשוף מהעיר התחתית ועד להגעה למרגלותיו.
מקדש הבאב
עד כמה שזה נדוש, אי אפשר לדבר על אייקונים חיפאיים בלי להזכיר את מקדש הבאב, או ליתר דיוק את כיפתו הכתמתמה. אומנם החיפאים לרוב אדישים אליו, אבל לאלה המגיעים מבחוץ, מקדש הבאב = חיפה (זה עצוב, אבל לרבים מהם אין מושג שלחיפה יש דברים אחרים להציע). אם לשנייה נשפשף את הציניות, הרי שהעובדה שיש לנו מקדש כזה בלב העיר היא לא דבר מובן מאליו והוא משרה אווירה מלכותית ומלמד על החשיבות של העיר.
מנופי הנמל
גם מולם, כמו מול הלבניות, אנחנו במעין דיסוננס. מצד אחד, חיפה היא עיר נמל והוא אחד מסימניה החזקים, ומהצד השני, הידיעה שהנמל חסם לנו כל אפשרות להגיע לים (הוא והרכבת), גם מורידה לו את המניה. בכל אופן, מנופי הנמל האדומים, בעיר שהיא כולה ירוק וכחול, מאותתים מרחוק ומזכירים מה הקשר של העיר לים ומה יש בטבורה ההיסטורי.
ומה עוד?
הרשימה לא נגמרת. שוק תלפיות והכרמלית, הרכבל (תכף יהיה עוד אחד, אבל בינתיים זה הקיים צבר כבר מקום של כבוד ברשימת האייקונים החיפאיים), חופות העצים המרשימות של שכונות הכרמל, שבילי מדרגות ארוכים, רחוב בן גוריון במושבה הגרמנית, טיילת לואי, אצטדיון סמי עופר… כל כך הרבה אייקונים עירוניים ולכל אחד המשמעות שלו, האישית או העירונית, החשיבות שלו, הסיפור שלו, תפקיד בהווה או בעבר, אוהבים ושונאים. כל אחד מהאייקונים האלה נקשר בכל כך הרבה תמונות, גלויות, ספרי זיכרונות, אלבומים, והם רקע לכל כך הרבה סיפורי יום יום עירוניים. אנחנו רגילים כמעט כדבר שבשגרה, לבקר את העיר ולחבוט בה, אבל העובדה שיש בה כל כך הרבה אייקונים, מזכירה לנו לרגע, כמה היא גדולה, חשובה ומיוחדת.
והמלונות שבחוף הכרמל
חיפה היא כמו רקפת יפיפיה השוכנת למרגלות הסלע, הוא הר הכרמל.
חיפה שלי העיר היפה ביותר בישראל !
חבל
שפרנסיה לא השכילו ה לפתח יותר לבנות שדה תעופה ולהביא לכאן תיירות גדולה ותושבים צעירים.
לכל אחד מהבנינים הנ"ל יש ארכיטקט
זה ממש אלמנטרי בעולם התרבות לציין שמות הארכיטקט (רצוי גם שם המהנדס) שתכננו את הפרויקט!
אמרתי בעולם התרבות?
לידיעתך מר זילכה!
ואיפה את, ראש העיריה האהובה עלי?
מתי מקדש הבהאים יקרוס???
אכן כן , חיפה עיר נהדרת, בתור חיפאי גאה, כיף היה לי לקרוא, להזדהות ולהזכיר לי עד כמה אני אוהב את חיפה