הריסת הלבניה המזרחית בבתי הזיקוק החלה • סופו של סמל חיפאי | צפו

הריסת הלבניה של בז"ן (צילום: חגית אברהם)

בטקס שנערך היום (א’, 27/6/2021) בבתי הזיקוק במפרץ חיפה, החלה הריסת מגדל הקירור המזרחי (“לבניה”)

כזכור, ב-12/6/2020 קרס חלקה העליון של ה”לבניה” לתוך עצמו, לאחר שהמבנה היה רעוע במשך שנים.

משה קפלינסקי, מנכ”ל בתי זיקוק (צילום: שקד ברויר) • צפו


יימשך מספר שבועות

הריסת הלבניה תימשך מספר שבועות ותבוצע במספר שלבים. ההחלטה להרוס כליל את המבנה הגיעה לאחר שהעירייה דרשה לקבל מבז”ן תוכנית לשיקומו ולשחזורו, אך בחברה עמדו על הצורך בהריסתו בשל החשש מקריסה של מה שנותר ממנו.


הריסת הלבניה של בתי הזיקוק – מתחילים! • צפו


חנן סונטג, יו”ר ועד עובד בז”ן (צילום: שקד ברויר) • צפו


תחילת הריסת הלבניה של בז”ן (צילום: חגית אברהם)

תולדות הלבניות

בתי הזיקוק הוקמו בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת, על ידי המנדט הבריטי ששלט אז בארץ ישראל, כחלק מהכנות למלחמה אפשרית בעתיד, שאכן פרצה זמן קצר לאחר מכן – מלחמת העולם השנייה. המגדלים (הידועים בשמם העממי “לבניות”, על שם צורת בקבוקי הלבן שנמכרו בארץ באותן שנים), התנשאו לגובה של 80 מטרים וקוטרם בתחתית – 66 מטרים.

הלבניות של בז”ן בשלמותן (צילום: חגית אברהם)

בניגוד לדעה הרווחת, הלבניות כלל לא זיהמו את הסביבה, אלא שהן שימשו כמגדלים לקירור מים ופלטו אדי מים בלבד. על אף זאת, בשל גודלן ובשל היותן הבולטות ביותר מבין כל המתקנים במתחם בתי הזיקוק, הפכו לסמל לזיהום האוויר בחיפה.

אחת מהלבניות הושבתה בשנת 2006 בשל התיישנות הציוד ובשל העובדה שכיום קיימת טכנולוגיה מתקדמת ויעילה יותר לקירור המים, ולאחר הקמת מתקני הקירור החדשים ב-2008, הופסקה פעילות הלבניה השנייה.

בסקרים שנעשו בקרב תושבי האזור לאחר הפסקת פעילותן תמך הציבור בשימור הלבניות כסמל מקומי. לאחר שיפוצים שעברה הוסבה הלבניה המערבית ב-2011 למרכז מבקרים של בז”ן.

הלבניות של בזן – חלק מהנוף החיפאי (צילום: חגית אברהם)

ב-12/6/2020 התמוטט חלקה העליון של הלבניה המזרחית. קריסה זו הציתה מחדש את המאבק ארוך השנים בין בז”ן לבין אלו המבקשים להוציא את המפעלים ממפרץ חיפה בשל היותם מזהמים.

המלחמה בזיהום של בז”ן

במשך שנים מתנהל מאבק בין הרשויות המקומיות במפרץ חיפה וארגוני איכות סביבה שונים, לבז”ן.
במהלך השנים האחרונות הפגינו מספר פעמים פעילים מתנועות איכות הסביבה ותושבי אזור חיפה והקריות, כנגד המפעלים והנזקים הסביבתיים שהם גורמים.

בשנת 2018 הביע אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק, התנגדות ליוזמת משרד הפנים להפוך את מפעלי בז”ן למועצה תעשייתית ולהפרידה משטח השיפוט של חיפה. התנגדות זו ניצחה כעבור כמעט 3 שנים, עת החליט שר הפנים לשעבר אריה דרעי, בדצמבר 2020, לבטל את היוזמה.

לאחר קריסת הלבניה ביוני 2020, אמרה ראש עיריית חיפה עינת קליש-רותם, כי “אולי אנחנו לא אוהבים את בז”ן, אבל אוהבים את הלבניות” והוסיפה ש- “בז”ן לא צריכים להיות פה, אך הסמלים הללו כן צריכים להישאר”.

הלבניות של בז”ן בשלמותן (צילום: חגית אברהם)

גם רשויות המדינה לא טמנו את ידן בצלחת במאבק נגד המפעלים המזהמים. ב-2015 הורשעה חברת בז”ן בזיהום נחל הקישון ונקנסה ב-732 אלף ש”ח. ב-2017 המשרד לאיכות הסביבה קנס את חברת כרמל אולפינים (חברה בת של בז”ן) ב-2.7 מיליון ש”ח, על עבירות לכאורה, של זיהום אוויר בשנה שלפני כן (לאחר מכן הוקטן הקנס בחצי מיליון ש”ח).

ביוני 2020, ימים ספורים לפני קריסת הלבניה, הורשעה בז”ן ברשלנות ונקנסה ב-1.2 מיליון ש”ח על שרפה במכל דלק של החברה, שהתרחשה בדצמבר 2016 והביאה לזיהום אוויר משמעותי.

לפי דו”ח מדד ההשפעה הסביבתית שמפרסם המשרד להגנת הסביבה בכל שנה, בשנים 2014 ו-2015 דורג מפעל בז”ן במקום ה-1 מבין המפעלים המזהמים בישראל, ב-2016 ו-2017 דורג במקום ה-2 וב-2018 דורג במקום ה-3.

הגיבו כאן לכתבה

3 תגובות
  1. חגית אברהם אמר/ה

    פצצה של כתבה שקד

  2. שקד ברויר אמר/ה

    תודה רבה לך, חגית

  3. מיר אמר/ה

    יפה!

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חדשות חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו