בז"ן חיפה. צילום: חי פה בשטח
התכנית נועדה להגדיל את זכויות הבניה מ-24,500 מ"ר, ל-912,000 מ"ר, פי 37. אמנם
בהתחשב בכ-300,000 מ"ר מפעלי ומתקני חמרים מסוכנים ומזהמים, שכבר הוקמו במהלך השנים מבלי לחכות לתכנית ולהיתרים, הבינוי יוגדל "רק" פי 3. אולם שטח הקרקע לתעשיה יוגדל מ-39.5 דונם, עד 2280 דונם, וזה כבר פי 57.7 !
יתרה מכך, התכנית מאפשרת לכסות בבניה עד 80% מהשטח, יותר מכל תכנית שראיתי
או הכנתי בעצמי אי פעם. שהרי גם אם יבנו בקומה אחת את מלוא ה-912 אלף מ"ר שביקשו, עדיין לא ינצלו אפילו חצי מהתכסית המותרת. קל וחומר כאשר היא מאפשרת בניית 6 עד 11 קומות לגובה, ו-3 מתחת לקרקע! אלו זכויות בניה הזויות, שכן לאור מגבלת ה-912 אלף מ"ר (גם כן "מגבלה"…), אין טעם להתיר תכסית וקומות, שממילא אי אפשר יהיה לממש.
לכן בא המשפט הבא, הלקוח מהוראות התכנית [מעט מקוצר, ההדגשות שלי], ומיישב את הסתירה בין הרצוי להזוי, באופן המהווה לדעתי תקדים בענף התכנון והבניה בישראל:
"נוסף לזכויות שפורטו לעיל, יותרו מתקנים ומיכלים הקשורים לתהליך הייצור, לרבות
צנרות, דוודים, ארובות, אלמנטים ומערכות ייצור, וכיו"ב. ההיתרים עבורם יוצאו כפוף למיגבלות התכסית, ובאישור הועדה המשותפת".
בלי מגבלות שטח ונפח, גובה ורוחב. כפוף רק לאישור "הועדה המשותפת", כשמה כן לא היא, שהציבור אינו משותף בה, אלא רק ראשי רשויות הנהנות מארנונה ותרומות מבז"ן…
אפשר איפוא לנסח את הוראות התכנית במשפט קצר אחד: בז"ן רשאים לגדול… כרצונם!
למה נועד איפוא המטראז' בהיקף של עיירת פיתוח בישראל? כמובן לא לדיור בר השגה.
זהו מענק חריג של זכויות בניה "בליינד", בלי לפרט מה תכליתן, ת"פ ועדה החסומה בפני
הציבור, עושה פלסתר את חוק התכנון והבניה, ועל הדרך גם עוקפת ערכי יסוד דמוקרטיים.
קבוצת עופר מכוונת כנראה מעל ומעבר לצרכי המשק המקומי לשנת 2020 ואפילו 3030.
החמרת תקני הסביבה במדינות OECD, מייקרת את הייצור, עד כדי ספק לגבי כלכליות
מפעליהן הפטרוכימיים. מדינה מתקדמת כביכול כמו ישראל, עם מובלעת של עולם שלישי
כמו מפרץ חיפה, תהוה עבורם יעד ריאלי ורנטבילי, אם בעלי השליטה במפרץ, ויש אומרים
שגם בעיריה, יכשירו לכך את הקרקע, בשטח ובוועדות. "תבואו אצלי", יציעו בעלי בז"ן, כמו
במערכון הידוע של הגשש, לעמיתיהם תעשייני אירופה המחפשים מקום מפלט לפליטותיהם.
כך בז"ן ישודרגו מתשתית לאומית, לבינלאומית, בלי שאנו למרגלות פירמידת השליטה, נדע
מי קנה את מי ושולט במה. ספק אם גם הבעלים ידעו, זוכרים את ה"עופרים", שלא ידעו כי
חברת-בת או נכדה שלהם עושה עסקים עם אירן… בטוח רק שידעו להציג את בז"ן כמופת
סביבתי, מנוף כלכלי ותעסוקתי למטרופולין לפי תכנית המיתאר הארצית, גם אם פטרופולין
לפי האינטרסים של בז"ן. ראשי עיריתנו יהדהדו ויהנהנו אחריהם, אם לא מטיפשות, בוודאי
לא מחכמה יתרה. "תעסוקה לאלפי עובדים" יתלהבו, הס מלאזכר תעסוקה נוספת גם לחדרי
מיון, ומיצובו של האזור כ"פלויישטי" של המדינה, וכיעד מועדף בבנק המטרות של כל אויב.
מרגע שתכנית בז"ן אושרה להפקדה, בתמיכת העיריה יש לומר, הציבור מיטיב מנבחריו
לעמוד על סיכוניה. עצמת המאבק הציבורי לסיכולה אחרה הפעם להיקלט בחושיו הפוליטיים
של ראש העיריה, וכעת לא מן הנמנע כי גם הוא יגיש "התנגדות" לפרטים כלשהם בתכנית,
כזכור מ"מאבקיו" בפרשיות ה"פולינום", מיכל האמוניה, וחישמול הרכבת. אך הפעם לא יוכל
להתכחש להחלטות ופרוטוכלים, המעידים על תמיכתו בתכניות בז"ן ובקבוצת עופר, כאשר
ברקע הדברים זכור מופע האימים שלו בסרט "שיטת השקשוקה", טרם כניסתו לארוע פרטי
אצל משפחת עופר: "אולי מספיק כבר עם השטות הזו, הון ושלטון? אין דבר כזה!".