מתי חיפה תהיה ברצלונה? הדרך ארוכה ארוכה
המבט הפתוח נפגע מהמגדלים, מסילת הרכבת מאיימת לחסום את החוף מהולכי הרגל, ומרכז העיר לא מתאושש. עיריית חיפה, שסופגת ביקורת על מעשיה, הזמינה 4 אדריכלים ידועים לכנס בינלאומי שינסה למצוא פתרונות יצירתיים למצב. מבקריו של יהב טוענים שלא מאפשרים להם להשמיע את טענותיהם (מתוך הכתבה, מאת נעמה ריבה)
היום יפתח כנס בנושא "חזית הים בערי נמל". הכנס מוגדר כבינלאומי ואכן מוזמנים אליו כמה מהאדריכלים המובילים בעולם בתחום תכנון ערי נמל וחיבור חזית העיר אל הים-הנכס הנפלא שבו בורכו ערי הנמל וממנו הן שואבות עוצמה חברתית, כלכלית, תרבותית ותיירותית. בניגוד לחשיבה כי טבעי שכנס כזה יתקיים קרוב למקום עליו מדברים, הכנס מתקיים במלון דן כרמל, הרחק מקו החוף של חיפה. הכתבת מצטטת את יונה יהב המסביר זאת בעובדה שאין בתי מלון בעיר התחתית.
מה שברור הוא כי המוזמנים לכנס יזכו לעמוד בנקודת התצפית ממנה הנוף של חיפה נראה נפלא ופרוש מול המתבוננים בתחתית העיר ואל הים מהנקודה הגבוהה, המרהיבה והיותר מטופחת ומתוחזקת בעיר. באזור בו לא רואים את העליבות והדרדור של המבנים ההסטוריים של קו העיר על הים, את מצבור החנויות והעסקים הסגורים, את הסמטאות הריקות ברחוב הנמל ואת פוטנציאל הסגירה של העיר כפי שמאיים עלינו: מגדלי חוף הכרמל והאיום המתמיד להמשך בניית המגדלים הנוספים, דגון הותיק, הפולינום ההולך ונבנה, ומסילת הרכבת העומדת להיות מוכפלת ומחושמלת באמצעות העמודים בגובה שלוש קומות. על מי שעומד ומביט בחיפה הנפרשת בפניו מרחוב יפה נוף היפהפה ומטופח ניתן בהחלט לומר: מה שרואים מכאן לא רואים משם.
כידוע, חיפה נושאת עימה מחדלים הקיימים בה עוד מימי המנדט הבריטי בו הבריטים התעניינו ביעילות ההובלה ופחות בפיתוחה של חיפה כעיר נעימה לתושביה. חיפה מוצאת עצמה עד עצם היום הזה חיה את המחדלים התכנוניים הללו ובשנים האחרונות הולכת ומנותקת יותר ויותר מהים עקב התכנונים העתידיים המאיימים עליה.
לכאורה, הכנס מבטא העלאת הנושא על סדר היום העירוני ומתחבר למאבק המתחולל כבר למעלה משנתיים בנוגע לפתיחת חזית העיר אל הים ומציאת הזדמנות חישמול הרכבת כנקודת הזמן לבצע את המהלך, אולם למרבה הפרדוכס, מסתבר שמארגני הכנס בעיריית חיפה, לא הזמינו אף אחד מנציגי האדריכלים מחיפה להצגת העמדות ודיון במצב, הנציגות הישראלית היא סימלית ומי שמגיע ממנה אין לו קשר לתכנון בחיפה, אינו מצוי בהוויה שלה ודומה שיותר מכל מיישר קו עם הדוברים שהגיעו מחו"ל ומשערים כנראה שדבריהם נופלים על אוזן קשובה, שתבצע מהלכים כמו שהם תכננו בארצות בהם הם פועלים. הם לבטח אינם משערים שמיטב המתכננים הגרים כאן בחיפה, פועלים שנים רבות עבור הרעיון ומשמשים אף סמכות מקצועית מכובדת ובכירה בתחום התכנון, לא הוזמנו לדבר באותו פורום ובאותה נוכחות, ספק אם הם מודעים לכך שעמותת האדריכלים של מדינת ישראל אינה חלק מהכנס ואין לה ייצוג בו.
שתיקת הכבשים
במקביל, דומה שהתקשורת אינה מתעניינת באמת במה קורה בחיפה. אנו מצפים מתקשורת מקצועית ואמינה שתקבל נתונים ותבדוק את התמונה הכוללת כדי לתת דיווח אמין, אולם במקרה של חיפה ניכר כי רוב הכתבות דומות באופן מביך ומייצגות את הקול הדומיננטי המוסר הודעות יחסי ציבור מטעם הדוברות העירונית. והעיתונאים אינם טורחים לבדוק את מה שהם מקבלים מהדוברות החיפאית ותחושת ההעתק-הדבק מאוד מוחשית.
אולם בצד זה קיימים כמה קולות עיתונאיים, אמיתיים ובודדים, המייצגים העמקה בחומר וחוסר רצון לשתף פעולה באופן כה צייתני עם הקומוניקטים הנשלחים ממחלקת הדוברות של עיריית חיפה ומציגים לכאורה מציאות מדומיינת ומגובה בהדמיות, שהחלקים המציקים והבעייתים מטושטשים עד נעלמים מהן.
הדמיית פתיחת החזית מבן גוריון לנמל היא דוגמא בולטת ומי שיחפש בהדמייה את הרכבת ועמודי החישמול שצריכים להיות מיוצגים בה פשוט לא ימצא אותם. הם מפריעים לשמחה.
מומלץ לקרוא את הכתבה, תמצאו בה את מה שלא מספרים לנו בכתבות אחרות, צילומים מרהיבים מערים דומות ברחבי העולם והשאלות הנוקבות ששאלה העיתונאית את הנוגעים לכנס.