חיפה חיפה, לו רק היית לומדת מעכו • דעה • גילה לבני זמיר

טיול בסמטאות העיר העתיקה בעכו (צילום: גילה זמיר)

לחיות בעיר נמל

עיר נמל – זו הוויית חיים ייחודית. החיים ליד קו המים במפרץ הגדול מקפלים בתוכם סיפורים של שנים רבות, אודות סירות הדייגים, רשתות הענק הנפרשות אל המצולות ושולות מתוך הים את שלל יומם המגיע לשווקים המקומיים. נמל המטענים המביא סחורות מרחבי העולם, את אניות הקרוזים המפזרות סביבן עליצות ונהנתנות של חיים טובים הממוסגרים בים כחול ואופטימי. כל אלו שוכנים בסביבת הנמל – ומעניקים למקום את הסיפור המקומי-האישי שלו.

״דוכני ימאים״

לא בכדי הדוכנים ברחוב העצמאות כונו במשך שנים: ״דוכני ימאים״ עם קריצה של מביני עניין מקומיים החולקים את הידע החיפאי אודות הרובע ההסטורי של עיר נמל, בו ניתן לקנות סחורות מוברחות שאין למצוא בשום מקום אחר, מקסטות ועד ג׳ינסים אמיתיים, חיילי מארינס, ימאים וזונות מבלים בברים אפלוליים ליד מסעדות דגים ושוק טורקי עתיק – ממנו נותר רק השם.

סמטאות העיר התחתית עטורות הדקלים ומבנים בני מאות שנים, מכילות את חיי העבר של חיפה העתיקה והווי היומיום שהיה בה. את העיר הקדומה אפשר לראות בתיעוד של צילומים ורישומים המתארים את חיי המקום לפני מאות שנים. ומעל הכל, התיאור הדימיוני והמכונן של בנימין זאב הרצל מאלטנוילנד בפרק אודות חיפה. עם נבואה שמזכירה במשהו את הכרמלית ואולי אף את הרכבלית.

רחוב הנמל בחיפה (צילום - ירון כרמי)
רחוב הנמל בחיפה (צילום – ירון כרמי)

חיפה בספר ״אלטנוילנד״ – מאת בנימין זאב הרצל

״במפרץ-הים, בין עכו ובין מורד הכרמל, עמדו אניות ענק על העוגן, כאניות שכבר ראו בקץ המאה התשע עשרה. מאחורי קבוצת האניות האלה ראו את תחום המפרץ המפיק חן. לפאת צפון – עכו בתפארת בִּנְיָה מזרחית עתיקה, חומות מבצר אמיצות, כפות עבות ומגדלים דקים שנשקפו לאור תכלת הרקיע בבקר.
כבואם מדרום כסה ההר מעיניהם את מראה העיר חיפה ואת מראה החוף, ועתה הנה גם היא מולם.

העיר ששכנה לחוף הים הכחול התגלתה כיפהפייה. סוללות אבן עצומות על פני המים יצרו בעיני המבקרים בנמל רחב הידיים רושם נכון: זה היה הנמל הנוח והבטוח ביותר בים התיכון. אניות בכל הגדלים, מכל הסוגים, תחת דגלן של כל האומות, עגנו בו בשלום.

לעיניהם השתרע כר נרחב ומסביב עטרוהו כפות בנינים רמים ונהדרים. מקיפים אותם עצי תמרים, שהם פה כעצי השדה, צמחו מימין ומשמאל בכל פינות הרחובות המגבילות את המגרש הזה. ביום היה צילם פרוש למחסה, ובלילה זרעו אור יקרות, כי מנורות החשמל היו תלויות בהם, ונראו כפירות אור וזכוכית.

נראה היה לעיניים, כי זה מקום מקווה של כל העמים: בגדי הצבעונים של אנשי הקדם התבוללו בבגדי אנשי המערב. חינים, פרסים וערביאים התהלכו בקרב ההמונים הטרודים המראה היה כמראה עיר חוף איטלקית גדולה. תכלת השמים והים ובהירות הצבעים היו מעין הַרִיווויֶרַא. רוח המתינות של אנשי המזרח, רצפת הרחובות בתוך היתה חלקה כרצפת המפשעות אשר בצדי הדרכים, והאוטומובילין רצו בלי רעש על אפניהם של שְׁרָף, ולא נשמע קולם בנסעם. פתאום ראו האורחים מסעות רצוא ושוב מעל לראשיהם, ויביטו למעלה.

– בני השטן, מה זאת? צעק קינגסקורט, ויורה באצבעו אל מרכבת ברזל גדולה שעופפה מעל לעצי התמרים, ובעד חלונותיה נשקפו היושבים בה. המרכבה היתה תלויה ותרחף על פני רשת של גשר ברזל כביר.
ודוד ליטוואק ענה: זאת היא מסילת הברזל החשמלית המעופפת. הלא ראית כמוה באירופא.״

כבר הפלגת לעכו בספינת נסיכת הכרמל?

בחג השני של סוכות, כשעלינו, אמנון בן זוגי ואני, על המעבורת “נסיכת הכרמל” שלקחה אותנו לעכו, שאלנו את עצמנו איך לא עשינו זאת עד היום:
תחושת החירות האינסופית של האופק הפתוח ביציאה משער הנוסעים בנמל, מעניקה את תחושת הקפיצה הקטנה לחו״ל בלי הטירחה הגדולה הכרוכה בכך. פשוט לשלם 55 ש״ח לאדם לכרטיס הלוך חזור בספינה קטנה המזכירה את המעבורת המפליגה מנמל קאבאטס – נקודת היציאה באיסטנבול, לאיי הנסיכים הסמוכים לו. מסלול הפלגה וטיול, מרהיב ופופולארי לתושבי המקום ולתיירים הרבים באיסטנבול.

למרות החג לא היו הרבה נוסעים בהפלגה של נסיכת הכרמל. היציאה אל הים והמראה של חיפה הנשקפת ממול – ריגשו את כל הנוכחים עליה. הדרך עוברת מרציף נמל חיפה, ליד רציף כרמל והנמל הסיני, מול קו החוף של הקריות, מחדדת הכרת החיים ליד הים ואת השאלה הגדולה: האם אנו באמת יודעים לחיות ליד האוצר הטבעי והנפלא הזה ולגמול לו ולעצמנו?

לאחר חצי שעה של הפלגה, עכו כבר נראית במלוא יופייה. ככל שהתקרבנו, התבהר מראה החומה העתיקה, צריחי המסגדים, הדקלים, הספינות והסירות הצבעוניות העוגנות בנמל ואנרגיות של חיים שוקקים. המראה מרהיב ושונה מאוד מנמל הבית ממנו יצאנו.

חומות עכו – מבט מהכניסה לנמל עכו (צילום: גילה זמיר)


קפיצה קטנה לחו״ל – לעכו

חווית המפגש עם העיר העתיקה קורית מייד עם הירידה לחוף. אם יכולתי לתאר לעצמי את חיפה העתיקה של לפני מאה שנה, הייתי חושבת על ההוויה הזו של קריאות ההזמנה של בעלי הסירות הצבעוניות הקשורות למזח, המציעים לעלות עליהן לסיבוב חווייתי, בתי אבן שחלונותיהם הגדולים עטורי תריסי עץ צבועים בכחול ובחזיתם – דלתות ברזל צבעוניות, עציצים פורחים ואמנות קירות. מוסיקה רעשנית, דוכני שוק עמוסי צעצועים, כלים, בגדים וסחורות אחרות. דוכני ממתקים ערביים מרהיבים בצבעוניותם, תבלינים, דוכני מיץ לימון ותמרהינדי, סירי פח עמוסי פול ותורמוס חמים ומבושלים במי מלח, סמטאות צרות וצבעוניות ובהם בתי קפה ותה, בהם יושבים תושבי המקום, מעשנים נרגילה ועל השולחן הקטן לידם כוס תה עם נענע. דוכני כנאפה אותה מכינים במחבת קטנה על פרימוס – כדי לקחת ולאכול במקום, חנויות סידקית וצרכי בית, מסעדות דגים וחומוס קטנות, דוכני פיצה ומלבי – האפילו מלבי טבעוני. שלטים בעברית, ערבית ואנגלית המכוונים לכנסיות, בתי כנסת, והחמאם המקומי.

טיול בסמטאות העיר העתיקה בעכו (צילום: גילה זמיר)
טיול בסמטאות העיר העתיקה בעכו (צילום: גילה זמיר)

הכל מטופח, נקי, ססגוני, הומה אדם ובליל של עברית ערבית ושפות אחרות. נשמע כמו רוח התיאור של הרצל הווינאי הפוגש את חיפה, עיר נמל מזרח תיכונית, בשנת 1923.

ככה פועמים החיים בעיר מעורבת, עתיקה תיירותית ומחוברת לסיפור שלה, היודעת לחיות אותו במלוא הססגוניות ולהפוך אותו לנכס.

טיול בסמטאות העיר העתיקה בעכו (צילום: גילה זמיר)
טיול בסמטאות העיר העתיקה בעכו (צילום: גילה זמיר)

הטיול בעכו

טיילנו בסמטאות השוק. אמנם אפשר לבקר בעוד מקומות: המוזיאונים הנמצאים בקרבת מקום מציעים שלל אפשרויות אבל לנו הספיקה חווית הטיול הנינוחה בסימטאות, הצצה לפינות וחצרות, ארוחת צהריים במסעדה היושבת על קו המים וחזרה לחיפה בספינה היוצאת בשעה 14:30. כשעלינו עליה, הבטנו אל חומות עכו והעיר המתרחקת בעת שאנו מפליגים דרומה לחיפה, החלטנו לחזור לכאן שוב ולהמליץ על כך לכל מי שאנו רוצים בטובתו.

מפליגים חזרה לחיפה ואז מבינים את ההבדל

ההפלגה חזרה הביתה משמחת, כי תמיד כיף לחזור הביתה. לחוף מבטחים במייפלאואר הקטנה שלנו, כשהקברניט שלה משמיע לנו ברמקולים מוסיקת רקע רגועה.

הרוח היתה רכה ומלוחה. חיפה הלכה והתקרבה. ברקע התנגן שיר הנושא של טיטאניק. כשסלין דיון שרה בדרמטיות את שיאו של השיר – כבר היינו בפתח נמל חיפה והתכוננו לירידה לרציף.

את המכונית שלנו השארנו בחניון רכבת מרכז השמונה וכעת הלכנו לשם ברגל. חשבתי שהיה נחמד לו היה שאטל שהיה מסיע אותנו את כברת הדרך הזו. ציבור הנוסעים שהיה ברובו משפחות עם ילדים קטנים ופעוטות עייפים, השתרכו לחניה כשהילדים נישאים על ידי הוריהם המותשים לא פחות. הדרך מרציף העגינה לאורכו של המזח הענק והשומם הייתה אנטי-תיזה מוחלטת לחדוות החיים שעזבנו רק לפני 40 דקות בעכו. בנייני הנמל הענקים, הקודרים הקיפו אותנו בדממה חמורת סבר, הלכנו והלכנו, עלינו וירדנו בגרמי מדרגות לא ידידותיים, יצאנו אל מתחם החניה הצחיח של תחנת רכבת השמונה ונכנסנו לאוטו. העליצות היחידה שראינו התרחשה ליד הפודטראק של דוכן מאכלי הים.

הכניסה לנמל חיפה על סיפון הספינה “מלכת הכרמל” (צילום: גילה זמיר)


מפגש הנמל והחוף

לפתע הכתה בי ההכרה של הפער בין מפגש הנמל והחוף העירוני בין עכו לחיפה. אנו מצפים לשער נמל תיירותי ושוקק העוטף את הבאים לחיפה בתחושה שרק ציפו להם כדי לפגוש במקום חוויה מסעירת חושים, אותנטית המשווקת את חיפה מעצם המפגש הראשון והמיידי איתה, ממש כמו החוויה שחווינו בעכו. אולם המפגש עם חיפה הוא יבש, לא נעים. לא מפצה על כך הנוף המרהיב הניבט אלינו מחזית ההר וגם לא הגרפיטי הצבעוני של הברוקן פינגאז על הקיר הסמוך, המציף את הסיפור ההסטורי המקומי עם מחווה לרכבת החיג׳אזית. התחושה היא של צחיחות וקדרות הפוגשים את מי שמגיעים אל הרציף ויורדים אל המזח.”

מנותק מהעיר - רציף הנוסעים בנמל חיפה (צילום: גילה זמיר)
מנותק מהעיר – רציף הנוסעים בנמל חיפה (צילום: גילה זמיר)

לחבר את חיפה אל הים

בשנת 2013 -2012, הובלתי, עם עינת קליש רותם וקבוצת אזרחיות ואזרחים, את המאבק לפתיחת חזית הים והסרת חיץ הרכבת כדי לחבר את העיר אל הים. דרשנו מציאות חיים של עיר המתחברת לנכס המדהים שלה-חוף הים ומציעה מבחר של מקומות וחוויות תיירותיות ותרבותיות הממחישות את הערך העצום של עיר חוף ונמל. כל זה נמצא כפוטנציאל ובהישג יד כשעומדים על רציף הנמל מול פסי הרכבת הקורעים את חיפה מהים, הגדרות החוצצות בין הרציפים לרחוב קדושי קהיר והנמל.

בקדנציה של קליש כראש עירייה היא מתעקשת להילחם על נמל תעופה למרחקים בינוניים שערכו והתכנותו נתונים במחלוקת. חזון חיבור חיפה אל חזית הים ומציאת פתרון אחר לפסי הרכבת הוא אקטואלי והכרחי וכולם מסכימים לגביו. אבל באופן בלתי מוסבר הוא נעלם מהשיח ולא ברור מה הסטטוס שלו אם בכלל.

עינת קליש רותם מובילה סיור "ארכיתור" בוואדי סליב בחיפה - יוני 2012 (צילום: ירון כרמי)
עינת קליש רותם מובילה סיור “ארכיתור” בוואדי סליב בחיפה – יוני 2012 (צילום: ירון כרמי)

ההחמצה הגדולה בתיירות של חיפה

אם יש החמצה קשה בתיירות בחיפה, היא התחדדה לנו בהפלגה שלנו לעכו. בחוויה הכל כך זמינה ומקסימה בהפלגה מעבורת בין שתי ערים נהדרות עם מכנה משותף כל כך רחב, כשהאחת מציעה לנו בזמינות ובמיידיות את כל הקסם שבה והשניה חוסמת את הקסם שלה בבניינים אפורים וניתוק מהים

לא צריך ברלין, לא ציריך ולא פריז. הפליגו לעכו וראו את ההבדל בינה לחיפה.

חזית הים – חזון חיפה ברצלונה…

הגיבו כאן לכתבה

38 תגובות
  1. שולה אמר/ה

    קליש היא ההחמצה הכי גדולה של חיפה. הבטחות כמו חול זהו

  2. ירון ב אמר/ה

    1. הכותבת מתגעגעת לדוכנים של הימאים עם הסחורה המוברחת. מוברחת. לא חוקית.
    2. “החמצה תיירותית”? נו אז זה מה שעינת מנסה לתקן ולשקם. ואופוזיציית השיסוי , המורכבת בעיקר מאנשי העולם הישן שרגילים לתקוע את העיר, מנסה לשים לה רגליים ככל יכולתם.
    3. חיבור העיר לים: זה חלק נכבד מהאג’נדה של עינת ונחשון. זה קשור גם לפתרון בעיית מסילת הרכבת החוצצת בין העיר לים. מה הסטטוס של זה? תשאלי את שר/שרת התחבורה….הם מתחלפים בקצב מהיר. הזדרזי.

    1. גילה אמר/ה

      🤦🏼‍♀️
      רחמי שמים עליך

  3. חנה מורג אמר/ה

    ״ייבוא״ מנכל עירייה מעכו, לא יעשה את העבודה כאשר רב חובל לספינה😱

    1. גילה לבני-זמיר אמר/ה

      מנכ״ל, מוצלח ככל שיהיה, עובד לפי הנחיות ההנהגה לה הוא כפוף. אם ההנהגה אינה מנחה אותו לעבוד על פיתוח תיירותי או כל נושא אחר אלא להתמקד למשל בחיסול עמותת לב ח״ש או גירוש ילדי בי״ס גבריאלי למחוזות אחרים-אז ככה זה נראה. חבל מאוד

    2. עמי אמר/ה

      אוהד שגב “המנכל” חברו הטוב של הטברייני בעברו ועכואי בהווה ,שמעון לנקרי. סיר ומכסה ……..

  4. חנה מורג אמר/ה

    ייבוא״ מנכל עירייה מעכו, לא יעשה את העבודה כאשר אין רב חובל לספינה😱

  5. האם ליבא לחיפה? אמר/ה

    בעכו ירו וכמעט ורצחו את ראש העיריה !

  6. רונאל אמר/ה

    אל תנסו להשוות בין חיפה לעכו ובטח לא בין ראשי הערים בחיפה אין ראש עיר שיש לו אפשרות לעשות שינוי כי מה שמענין אותם זה קשרים והכיס שלהם לא העיר ולא תושבייה כי אם זה היה כך היינו רואים ומרגישים את ההבדל

  7. רונאל אמר/ה

    מישהו רואה איך ניראה רחוב העצמאות המפואר רחוב לתיפארת חיפה וניראה כמו ההתנהלות של העיריה בחיפה חלק ממה שקורה בעיר הינו באחריות ישירה של מנהלים בעיריה שלא עושים עבודתם

    1. ירון ב אמר/ה

      הרחוב נראה כך כבר כ 20 שנים. דווקא לאחרונה האזור מתעורר באיטיות. עינת בדרך הנכונה להפוך את חיפה לעיר שווה.

  8. ירון ב אמר/ה

    ייבוא מנכל העירייה מעכו כבר הוכח כהחלטה נכונה! המנכל מוכשר, מוצלח ועוזר לרב החובל של הספינה להשיט אותה בנתיבים הנכונים.

  9. פטיש ברזל אמר/ה

    חיפה כמו עכו ???
    חיפה היא בירת הפשע של הצפון. כבר מיזמן חיפה גרועה מעכו. הביאו את כל המשתפים לחיפה להסתובב בהדר בערב זה סכנה לבנות 16-18 לבדן !!!

  10. ירון ב אמר/ה

    הכותבת התאכזבה מעינת כאשר לא קיבלה מה שציפתה לו.
    היא כותבת מפוזיציה ברורה וכך יש לקרוא את הפוסטים שלה.
    מרחמים עליה ומשתתפים בצערה.

  11. איילין עקריש אמר/ה

    המאמר היכה בי…קינאתי בעכו…העיר הקרובה …
    קליש רותם “משכה” אותנו שנים אחורה, מתעלמת
    מכל ההבטחות שלה וקיבלה רוב מטורף בבחירות..
    קליש רותם היתה צריכה להניח את המפתחות
    ולהעלם מהעיר, ומיד !!!
    תחושת האכזבה מחללת בנו, התושבים שטעו. וחבל…
    לכי…לכי…לכי….קליש רותם

    1. ירון ב אמר/ה

      עינת מושכת את העיר קדימה בכל התחומים.
      עכו תקנא בחיפה בשנים הקרובות, למרות שלכל עיר יש ייחוד אחר.

  12. יובל שלמה אמר/ה

    גילה שלום
    כתבה מעולה. כמה יפה כמה עצוב. חסרה מנהיגות סוחפת לשינוי.

    1. גילה לבני-זמיר אמר/ה

      תודה יובל. הנהגה עם יכולות הובלה, עם חזון אמיתי וחיבור סימביוטי לעיר ולסיפור שלה היא הדבר הנדרש. לצערנו אנו מול אינסוף פטפוטים חסרי שחר ותוחלת, השוואות לערים שלא קשורות אלינו ולמרחב המקומי ובעצם אין שום דבר שמתקדם לשום מקום וגם כנראה לא יתקדם. אמון זה דבר שכשמאבדים אותו, קשה מאוד לשקמו אם בכלל והאמון אבד.

    2. ירון ב אמר/ה

      אכן אין להשוות ערים.
      ובקשר למנהיגות סוחפת: אנחנו מעדיפים מנהיגות שקטה וצנועה כמו של עינת.

  13. ליאת אמר/ה

    הגיע הזמן לפתוח את הים בחיפה!
    לנקות את עיר התחתית ולעודד משקיעים להגיע לעיר ועכשיו …
    את הבניינים הנטושים להכפיל להם את הארנונה

  14. איזבל+גולדשטיין אמר/ה

    כל מילה בסלע !
    חיפה איבדה את ה’מומנטום, את הייחודיות שלה – למרות כל ההסטוריה והפוטנציאל הטמום בה…

  15. איזבל+גולדשטיין אמר/ה

    כל מילה בסלע !
    חיפה איבדה את ה’מומנטום, את הייחודיות שלה – למרות כל ההסטוריה המפוארת שלה וכל הפוטנציאל הטמונים בה…

    1. ירון ב אמר/ה

      להפך! לא היה שום מומנטום, ואז הגיעה עינת והמומנטום התחיל. אמנם בקטנה, ולאט לאט, אבל הכיוון הוא בםירוש מומנטום חיובי!

  16. גילה לבני-זמיר אמר/ה

    את כל זה אפשר להחזיר עם צוות מנהיגותי נכון ומחוייב, מחובר לעיר ולסיפור שלה. לא כזה שמייבא כל מיני מודלים לא קשורים וגם הופך את תושבי העיר לבעיה.
    כדי לנהל עיר צריך לשעת לעבוד עם א.נשים ואת זה אין להנהגה הנוכחית בשום דרך ואפילו לא בקורטוב

    1. ירון ב אמר/ה

      מי שלא מבינה במודלים ובעירוניות, ראוי שלא תעביר ביקורת על מי שבאמת מבינה.

  17. דוד אמר/ה

    במקרה הייתי ביום שישי ברחוב העצמאות. נראה שהרחוב נכבש מחדש ע”י בני מיעוטים (ערבים) המתחרים במרוצי מכוניות ואופנועים נטולי אגזוזים ברחוב קינג גורג לשעבר העצמאות

  18. דין דין אמר/ה

    עכו הוכרזה עיר לשימור חיפה עיר למיגור עצמי על ידי פרנסי העיר.

  19. אייל אמר/ה

    עכו וחיפה באותה סירה (בלב ים סוער של חוסר יציבות ויחסי איבה בין יהודים לבין ערבים מוסתים) אין ממה ללמוד שם. לא חברתית, לא פוליטית ולא עירונית.
    העיר העתיקה בעכו רחוקה שנות אור רבות מלממש את הפוטנציאל. והעיר החדשה רחוקה שנות אור מבינוי ערים שמעודד הליכה נעימה בה. שכונות שיכונים ומרכז עירוני מפוזר ומבולגן, מוקפת גשרים וכבישים ראשיים רועשים.
    בעכו נעשו לא פחות טעויות מחיפה, רק שבמקרה אין לה נמל גדול וקוי רכבת בקו החוף.
    לו הייתה מרינה גדולה בבת גלים, אפשר היה להפליג ממנה ולרדת בקו חוף תוסס ושמח מלא מסעדות ומלונות בבת גלים.
    זו צריכה להיות השאיפה הגדולה של עיריית חיפה כרגע. בנייה מהירה של מרינה גדולה (250-300 כלי שייט) במקום מגרש החניה בבת גלים, וטיילת חדשה עם מבנים למסעדות ולבילוי כמו בנמל תל אביב, לאורך הטיילת החדשה ברצועה שתופס בה”ד חיל הים. עד שיתפנה אפשר כבר להקים את המרינה ואיתה לייצר כבר מקומות בילוי לצד המרינה.
    סחורות הימאים התבססו על בית המכס ומכרזים שונים על סחורות, לא הכל כמובן היה גנוב וחבל להכפיש.
    חבל גם על כל המלל שנשפך על הרצל ואת הנסיון לייפות את העבר. דווקא סביבת רחוב הנמל ופלמר כיום נראות טוב
    מאי פעם אפילו בלי גישה למעגנה. הבעיה היא כמובן הרכבת שתציב חומות ועמודי חשמול שיהרסו את כל העיר התחתית
    עד חוף הכרמל. זה יראה מזעזע והנהגת העיר זנחה את המאבק על מינהור. ברור ששיקוע לא יקרה ולא אפשרי בגלל תשתיות
    אחרות ומי תהום. מה שהיה צריך זה מלחמת חורמה להשיג 7 מליארד שקל עלות מינהור מסילות הרכבת.
    זה פחות מחצי עלות הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, והתמורה שהייתה מממנת את זה – שיווק חטיבות קרקע לאורך המסילה המתפנה בבת גלים ובקרית הממשלה.

  20. אבי .בוחבוט קריות אמר/ה

    שדה תעופה ואזור סחר חופשי ובנ יית עוד בתי מלון יעלה את חיפה על המפה הבנלאומית לתת הנחות בארנונה לעסקים ולסטודנטים ולמנוע את העזיבה של תושבים מאזורנו

  21. אייל אמר/ה

    העיר העתיקה ביפו צריכה להיות אטרקציה שמציעה חיפה, כמו שתל אביב מציעה את העיר העתיקה ביפו.
    ברגע שהמטרונית תגיע לעכו, היא הופכת לחלק מהביקור של תיירים בחיפה.
    אם היו משווקים נכון ויחד את חיפה ועכו כ”חבילה” של 3 ימים: יום בעכו, יום בחיפה ויום בגליל המערבי וראש הנקרה,
    זה היה הרבה יותר מוצלח מאשר כל עירייה לעצמה בנפרד.
    עם שדה בינלאומי בצפון, היה אפשר להציע שבוע שכולל את טבריה, צפת, עכו וחיפה בכלל ללא המרכז כחופשה. כמו שתל אביב וירושלים הפכו יעד ללא הצפון.

  22. A.l אמר/ה

    אין על חיפה, כתבה מגמתית שזה ברור לגמרי, איפה ההשוואה בין עכו לחיפה עיתן מצחיק

  23. איך שגלגל מתבטבט אמר/ה

    זה ממש מצחיק
    ירון ב. שהיה בוט שהפעיל יהב בקפה דה מרקר הוא עכשיו בוט שמפעילה קליש

    1. ירון ב אמר/ה

      מעולם לא הופעלתי על ידי אף אחד.
      כאשר עינת נכנסה לפעילות הפוליטית והוכיחה את עצמה, הבנתי שיהב כבר עשה את שלו והנה מגיעה מי שבאמת מבינה ושיש לה חזון מעשי לשיקום העיר!
      הקדנציה השניה שלה מובטחת.

    2. ירון ב אמר/ה

      לא הייתי פעיל של יונה מעולם.
      הכרתי את עינת ממזמן, וכאשר נכנסה לפוליטיקה וראיתי את הפוטנציאל – הבנתי באיזה צד צריך להיות ולא טעיתי!

  24. גלעד אמר/ה

    פקה פקה פקה עיר בלי עתיד. .

  25. צעירה אמר/ה

    שורה תחתונה, גילה – עצוב

  26. יפה אמר/ה

    תחזירו את יונה יהב, הכי טוב!!
    קליששש דרדרה אתכם והביאה איתה משפחות של חזירים 🐷

  27. שמעון אמר/ה

    עכו עיר יפה אך על נשכך את מה שעברה העיר.פוגרום ורצח של ערבים ביהודים אחרי מבצע חומת מגן. עד היום תושבי העיר היהודים מחרימים את העיר העתיקה.

הגיבו כאן לכתבה