מה עובר על פיליפ

המחזה לא הפתיע את הצופים, הוא החריד אותם, ריתק והדהים אותם בו זמנית.
עשרות אלפים מתושבי מנהטן עצרו את נשימתם, באותו בוקר שטוף שמש, בשנת 1974, מול המחזה המטורף שנגלה לעיניהם.

הכל התחיל שש שנים קודם לכן, כאשר בחור צרפתי, בשם פיליפ פטיט, ישב בחדר ההמתנה של רופא השיניים שלו. עיניו נתקלו בתמונת שער של מגזין, המציגה את שני בנייני התאומים שנבנו במנהטן.
התמונה הדליקה בראשו רעיון, מה יכול להיות מלהיב ומרגש יותר מאשר לחצות את החלל שבין שני הבניינים בהליכה על חבל?

ההכנות

את השנים הבאות הקדיש הצרפתי הצעיר להכנות מדוקדקות להרפתקה המטורפת.
הוא בנה במרתף ביתו מודל מוקטן של שני הבניינים ולמד עליהם כל פרט אפשרי.
השלב הבא היה הסתננות לבניין כשהוא מחופש לעיתונאי, לפועל, ולאיש עסקים כדי לסייר בכל קומות הבניין.
הוא עקב אחר סידורי הביטחון במקום, למד את שגרת התנהלות אנשי האבטחה, שכר מסוק כדי לצלם מקרוב את חלקו העליון של של הבניין מבחוץ, מדד את מהירות הרוח ולחות האוויר במקום, והכין כבל פלדה מיוחד במשקל 200 ק"ג, עליו יבצע את התרגיל שלו.

הלוחש לשחפים

כך, באותו בוקר, הרימו אלפים מתושבי מנהטן את עיניהם כדי לראות את פטיט מטייל, מתרוצץ, רוקד ומקפץ ואף נוסע על אופניים, כל זאת בגובה של 420 מטרים.
הוא נופף בעליזות לקהל שהתקבץ למרגלותיו, נשכב על החוט וניהל שיחה עם שחף סקרן, שבא לתהות על קנקנו של היצור שנמצא באזור שהוא לא אמור להיות.
המשטרה הוזעקה למקום, אך היא הייתה חסרת אונים. איזה שוטר ירוץ על כבל צר שמתוח בין שני בנייני התאומים כדי לעצור משוגע שעומד על חוט, על רגל אחת ועושה תרגילי מתיחות מוזרים.
לאחר שעה ארוכה הוא ירד, רק לאחר שהבטיחו לו שלא יאונה לו כל רע.

אז מה אתה רוצה בדיוק

עכשיו לפואנטה.

פיליפ פטיט, שכר צלם שיתעד את כל האירוע אלא ש… הצלם נרדם במשמרתו.
מדהים, לא? אדם מסוגל לעמוד מול המחזה המדהים ביותר בעולם ובכל זאת לשקוע בשינה הגונה.
אנחנו היצור התבוני על הכדור. אנחנו חושבים, מתכננים קדימה ומסיקים מסקנות לעתיד על סמך אירועי עבר. לצורך  כך אנחנו מגישים לעצמנו דו"ח שנתי.
במסגרת הדו"ח, החשוף לעיננו בלבד, אנחנו נדרשים לתקן את הדרוש תיקון, כדי  לייצר משהו יותר  טוב.
ומה עם הפרויקט החשוב ביותר שלנו כאנשים תבוניים?
כשנסתכל במראה לאחר שראינו את ממצאי הדו"ח השנתי מה התגלה?
האם פגענו במישהו, גם אם לא במתכוון? לקחנו משהו בלא רשות כי פשוט "זה מקובל"?
האם לא אמרנו אמת כי האמת לא הסתדרה לנו טוב? שמא פסלנו אחרים רק כיוון שהם, שומו שמים, לא חושבים כמונו?

אנחנו, פעמים רבות, לא נותנים ליבנו לעניינים שבשגרה, עד כדי כך שאנחנו פועלים על אוטומט, למעשה, רדומים, כשכל רגע יש מעלינו מחזה מטורף ומדהים, צריך רק להרים ראש, להסתכל… ולהסיק את המסקנה הנכונה ולשפר.
אי אפשר לתקן את כל הדו"ח בבת אחת, אבל כן חשוב שנתקן משהו, אפילו דבר אחד קטן.
בשנה הבאה, בדו"ח הבא, נתקן עוד משהו, עד שבדו"ח הסופי, בגיל 120, נהיה מתוקנים ושלמים.
בואו לא נהיה הצלם שנרדם.