לקראת יום הכיפורים, מיכאל קומטיאני, מאמן חוסן בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מסביר כיצד חשבון נפש, לקיחת אחריות וסליחה לעצמנו ולאחרים עשויים לסייע בשחרור משקעים רגשיים, בלמידה מטעויות ובחיזוק החוסן הנפשי.
יום הכיפורים מזוהה יותר מכל עם חשבון נפש, בקשת סליחה והתבוננות פנימית. עבור חלקנו מדובר במסורת רבת שנים, ואילו עבור אחרים זו הזדמנות לעצור ולבחון את השנה שחלפה.
אלא שחשבון נפש אינו מתחיל ונגמר ביום הכיפורים. למעשה, מדובר בתהליך טבעי שמלווה אותנו כמעט בכל יום.
הטעות אינה הבעיה, אלא הדרך שבה מתמודדים איתה
בכל יום אנחנו מקבלים החלטות. חלקן משמעותיות וחלקן שגרתיות, אך לכל בחירה יש השלכות.
לא תמיד אפשר לדעת מראש מהי ההחלטה הנכונה, ולכן טעויות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. השאלה החשובה אינה אם טעינו, אלא כיצד אנו בוחרים להתמודד עם הטעות לאחר מעשה.
לעיתים, זמן קצר לאחר תגובה או פעולה מסוימת, עולה תחושת אי נוחות או חרטה. התחושה הזו אינה בהכרח דבר שיש להדחיק. לעיתים היא דווקא מסייעת לנו להבין שהתנהלות מסוימת אינה תואמת את הדרך שבה היינו רוצים לפעול.
הקושי מתחיל כאשר אנחנו מנסים להימנע מהתחושה הלא נעימה ומחפשים הסברים שיצדיקו את ההתנהגות שלנו. הסברים כאלה עשויים להפחית את תחושת החרטה בטווח הקצר, אך גם למנוע מאיתנו ללמוד מהחוויה ולהתקדם ממנה.
לקחת אחריות, אבל גם לסלוח לעצמנו
חשבון נפש בריא מתחיל בהכרה בכך שטעינו ובלקיחת אחריות, אך לצד האחריות נדרשת גם חמלה עצמית.
היכולת לסלוח לעצמנו אינה מבטלת את האחריות למעשה. להפך, היא מאפשרת לנו לקבל את העובדה שטעויות הן חלק טבעי מהחיים, ללמוד מהן ולהמשיך הלאה, במקום להישאר לאורך זמן בתחושות אשמה ובביקורת עצמית.
לדברי קומטיאני, השילוב בין אחריות לבין חמלה עצמית הוא אחד המפתחות ליכולת לצמוח מתוך טעויות ולא להישאר תקועים בהן.
ומה לגבי סליחה לאחרים?
גם במערכות היחסים שלנו עם אחרים יש לסליחה תפקיד משמעותי.
כולנו חווינו מצבים שבהם אדם אחר פגע בנו, הכעיס אותנו או אכזב אותנו. התחושות הללו טבעיות, אך כאשר אנחנו ממשיכים לשאת אותן לאורך זמן, הן עלולות להפוך למשא רגשי מכביד.
סליחה אינה מחייבת להסכים עם מה שנעשה, להתעלם מהפגיעה או לוותר על הצבת גבולות.
משמעותה היא הבחירה שלא להמשיך ולהחזיק בכעס, בעלבון ובפגיעה זמן רב לאחר שהאירוע עצמו הסתיים.
שלושה עקרונות לחיזוק החוסן הנפשי
לא לברוח מהחרטה: חרטה אינה בהכרח סימן לכישלון. לעיתים היא מצביעה דווקא על המקום שבו אנחנו רוצים לצמוח, להשתנות ולהתנהל אחרת בעתיד.
לקחת אחריות לצד חמלה עצמית: הכרה בטעות היא צעד חשוב, אך כדי להתקדם נדרשת גם היכולת לסלוח לעצמנו ולא להישאר תקועים בתחושות אשמה.
לשחרר משקעים מיותרים: סליחה לאחרים אינה נעשית רק עבור מי שפגע בנו. היא מאפשרת גם לנו להשתחרר מכעסים ומעלבונות שאנחנו ממשיכים לשאת עמנו.
חשבון נפש כהזדמנות לצמיחה
לקראת יום הכיפורים, לצד ההתבוננות על השנה שחלפה, כדאי לשאול לא רק במה טעינו, אלא גם אילו דפוסים, כעסים ותחושות הגיע הזמן לשחרר.
לעיתים דווקא השילוב בין היכולת לקחת אחריות, לסלוח לעצמנו ולאחרים ולהמשיך קדימה, הוא שמאפשר צמיחה והתחדשות משמעותית.