על החיים ועל הפוקר: "שולחנות הפוקר מעולם לא קראו לי לבוא. כלומר, עד לפני כשנה."

"שני שחקני פוקר יכולים לקבל את אותה החלטה בדיוק.
אחד יזכה בקופה והשני יפסיד, ועם זאת שניהם צודקים באותה מידה."
(על החיים ועל הפוקר, אייל אשכר, עמוד 103)

הדירה הראשונה ששכרנו, האיש ואני, בחיפה של שלהי המילניום הייתה ברחוב יפה נוף. דירה שכל דבר היה רעוע בה, הצנרת, הקירות הדקים, החלונות שלא אטמו דבר. ועדיין, הייתה זו דירת חלומותיי שהתגשמו. היא כבשה את ליבי כיוון שהחלונות השקיפו על נמל חיפה, שעד היום, לא משנה כמה תיירתי בעולם, אין תחושה שתשווה עבורי למראה האוניות הבאות ויוצאות בשערי הנמל ומבטיחות לי עולם ומלואו. שנתיים וחצי גרנו שם ומעולם לא ירדו התריסים בסלון ובחדר השינה ולא כיסו את מראות הים בימים ובלילות. למעשה, אני עדיין חשה געגועים לתמידיות הנוף הזה.
ליום הולדתי דאז הפתיע האיש בהפלגה לקפריסין שיצאה מנמל חיפה עם מנו ספנות. חלומותיי על ספינת האהבה, אייזק, גופר, ג'ולי, דוק וקפטן סטובינג, לימדו אותי על הפער בין מסך הטלוויזיה לחיים עצמם. בשלושת ימי ההפלגה הבנתי שהאהבה על הספינה היא לשולחנות ההימורים ופחות למרחבי הים ולאנטרטיימנט. במהלך ההפלגה זכינו למופעי יחיד כיוון שרק אנחנו הגענו לצפות באמנים שאינם מסובבים את הרולטה. אם כן, כפי שתוכלו לשער, שולחנות הפוקר מעולם לא קראו לי לבוא. כלומר, עד לפני כשנה.
הייתי בחופשה באילת כשהתקשרה אליי המו"לית בבקשה לעבוד עם 3 פעמים אלוף ישראל בפוקר, אייל אשכר, על ספרו. מה לי ולפוקר? הייתה השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי ודווקא חוסר ההבנה לְמה הקטע עם העניין הזה, משך אותי לעבודה. לאחר שיטוטים בפרופיל שלימד אותי שלפניי אדם עם עומקים גדולים יותר מכיסי המהמרים, קיבלתי את ההצעה והתחלנו לעבוד.

אישית, אני אוהבת לקרוא ספרים בז'אנר ניהול וקבלת החלטות. במקביל לספר פרוזה אני תמיד קוראת ביוגרפיה או ספר מלמד כלשהו. לכל ההולכים בדרך יש עצת זהב שניתן ללמוד ממנו או ממנה או לכל הפחות לכוון את פרונט המחשבה שלנו שלעיתים לוקה בקיבעון. לאחרונה, למשל, שאלתי מהאחיין שלי, את הספר הרגלים אטומיים מאת ג'יימס קליר ולמרות שכבר פגשתי בו בפודקאסטים שונים, אין הדבר זהה לקריאת הספר עצמו. דווקא אצטט מהספר ציטוט של וורן באפט שאמר "ככה עובד ידע. הוא נצבר, כמו ריבית." (עמוד 29). כך בדיוק אני חשה בקריאת ספרים אלה, צבירה של ידע שאין שני לו. אין הכוונה שכל ספר כזה הוא תורה מסיני, אלא שאני לומדת מהם גם אם "התווכחתי" עם הסופרים שקראתי כיוון שהמשמעות היא שחיזקתי משהו קיים בי.

לאייל אשכר בספרו על החיים ועל הפוקר יש גישה יוצאת דופן בהתבוננות בחיים עצמם דרך הז'יטונים והדמויות סביב השולחן המחזיקים בהם. למדתי על משמעת ברזל המסייעת לשחקן המקצועי כמו גם לספורטאי, למדתי על קלף האבולוציה המסייע להתגמש ולהתאים את עצמי למצבי חיים, למדתי על חבר פוקר – לרוץ איתו ולא רק בפוקר ולמדתי על אובדן ואיך חיים איתו. אייל, שאיבד את אחיו, אור אשכר זכרו לברכה, לקליע של מחבל ברחוב דיזינגוף בתל אביב, מבין דבר או שניים על אובדן ודרך ההתמודדות שלו ושל משפחתו הייחודית, שזכיתי להכיר, מעוררת השראה ורצון להיות אמיצה ולאחוז בחיים.

"ההתעמקות במשחק הפוקר מלמדת את מי שהולך בדרכו איך להיות אמיץ יותר. פחד הוא מנת חלקנו כאנשים בעולם. אנחנו חוששים לקיום שלנו. במקום לא רחוק מפחד המוות, שרובנו חווים, ניצב פחד קהל, שהוא הפחד לעמוד ולדבר בפני קהל מאזינים. לשבת סביב שולחן הפוקר זה קצת כמו לעמוד מול קהל, רק שבמשחק אתה 'מדבר' באמצעות הז'יטונים והקלפים שלך, דבר שלכאורה נראה הרבה פחות מאיים. המשחק מאפשר לאנשים שלא יכולים להעלות על דעתם לעמוד בפני קהל ולתת הרצאה, לשבת מול שחקנים ליד שולחן ולשחק בקלפים שקיבלו. במהלך המשחק יתעוררו בהם דברים דומים לאלה המפחידים בדיבור בפני קהל, כמו החשש להביך את עצמם מול אנשים או הקול הפנימי ששואל 'מה אחרים יחשבו עליי'. אולם במסגרת הכללים של משחק הפוקר הם יוכלו להרשות לעצמם לחוש בנוח יותר מאשר במשחק החיים." (עמ' 53)

שנה עברית חדשה התברכה עלינו, שנה בה נעמוד בפני בחירות רחבות ובחירות פרטיות. מעל גלי הרשת אפציר בכם ובכן לממש את זכות הבחירה בקלפיות. איש ואישה ובחירתם. אישית, אני רואה חובה בזכות להצבעה שניתנה לנו, שעד לא ממש מזמן לנשים שבינינו לא הייתה כזאת. גם בשנים בהן לא חשתי רצון להצביע, תמיד עשיתי זאת ולו לזכרן של אלה שיצאו למאבק כדי שאני ובנות אחרות נוכל לפקוד את הקלפיות. קלף הבחירה בידינו.

"בתוך אי־הוודאות הגדולה בחיינו עלינו לנשום ולשחק בקלפים שלנו הכי טוב שנוכל… אל תמדוד את עצמך לפי הקלפים שקיבלת, אלא לפי איך ששיחקת בהם." (עמודים 104-105).

פרטי הספר:

"על החיים ועל הפוקר"
מאת: אייל 'קסיאס' אשכר
מטאור הוצאה לאור, 2026.

לחיי שנה עברית שתחייה את הקריאה,
שהעם הזה יזכור שהוא עם הספר,
ושנבחר לראות טוב ויהיה טוב.

קריאה נעימה ושמילים טובות יהיו לצידכם תמיד,
לילי