יצירת אמנות שהפכה למפגע מוזנח – מי דואג למורשת התרבותית של חיפה?

(חי פה – תאגחד החדשות של חיפה והסביבה) – כמעט 70 שנה היא ניצבת בפינת הרחובות הרצל ובלפור, מול בית הקרנות. ברזיית המים ״דגים וציפורים״, יצירתו של הפסל מרדכי גומפל, היא עדות למפגש היפה בין אמנות לחיי היומיום. אלא שכיום, במקום להיות פנינה עירונית, היא נראית מוזנחת, מלוכלכת ומכוסה בכתובות גרפיטי.

בפינת הרחובות הרצל ובלפור, מול בית הקרנות, ניצבת ברזיית מים מיוחדת במינה, הנושאת את השם ״דגים וציפורים״. לא מדובר בעוד ברזייה עירונית, אלא ביצירת אמנות של הפסל והאמן הישראלי מרדכי גומפל ז"ל, מהיוצרים הבולטים ששילבו אמנות במרחב הציבורי בישראל.

הברזייה, שנוצרה בשנות החמישים, מעוטרת בתבליטים של דגים וציפורים, ומגלמת את התפיסה שלפיה אמנות אינה חייבת להישאר בין כותלי המוזיאונים והגלריות, אלא יכולה להיות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של התושבים. תצלום ארכיוני משנת 1957 אף מתעד אותה כשהיא כבר ניצבת במקומה.

כמעט שבעים שנה חלפו מאז, ומה נותר מאותו מפגש בין אמנות לחיי היומיום?

היצירה עדיין עומדת על תילה, אך מצבה כיום מעורר דאגה. הברזייה מוזנחת, מלוכלכת, מוכתמת בגרפיטי וסביבתה אינה הולמת את חשיבותה ההיסטורית והאמנותית. יצירה שנועדה להיות חלק מהמרחב הציבורי, להעשיר אותו ולהעניק לו אופי, הפכה לעוד פריט נשכח בנוף העירוני.

אלא שלא מדובר רק בשאלת הניקיון או התחזוקה. מדובר ביחס של העיר למורשת התרבותית שלה, ובשאלה עד כמה חיפה יודעת לשמור על הנכסים האמנותיים וההיסטוריים שהופקדו בידיה.

חיפה התברכה ביצירות אמנות רבות הפזורות ברחובותיה, בכיכרותיה ובמרחב הציבורי. חלקן נושאות ערך היסטורי ואמנותי משמעותי, והן מספרות את סיפורה של העיר ואת התפתחותה לאורך השנים. אך מה שווה מורשת תרבותית אם אין מי שידאג לשמר אותה, לטפח אותה ולהנגיש אותה לציבור?

מעיריית חיפה נמסר: "עיריית חיפה פועלת באופן שוטף לאיתור ולטיפול במפגעים במרחב הציבורי, לרבות מקרים של ונדליזם והשחתת רכוש ציבורי. העירייה תפעל לניקוי הגרפיטי ולטיפול במפגע במזרקה בבית הקרנות, ותמשיך לפעול נגד תופעות מסוג זה.

לצד זאת, העירייה מצפה גם למעורבות הציבור בשמירה על המרחב הציבורי ובדיווח על מפגעים למוקד העירוני, על מנת שניתן יהיה לטפל בהם באופן מהיר ויעיל".