געדה מפושקת 🌺 פרח השבוע

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.

געדה מפושקת   Teucrium divaricatum

 בן-שיח  נמוך הגדל הן בבתות והן בצל עצי החורש שגובהו 25-15 ס"מ. הגבעולים, גביעי פרחיו והחלק התחתון של עליו מכוסים כסות צמירה מלבינה. קל להבחין בצמח הודות לפריחה שצבעה סגול-ארגמן-ייני הבולטת לעין.

הגבעולים בעלי חתך מרובע, מכוסים שערות לבנות וצפופות, זקופים ומסתעפים, מעט מעוצים בבסיסם.

העלים קשים ובלתי מחולקים. צידם העליון ירוק כהה וצידם התחתון בעל כסות צמירה.
געדה כרתית פורחת מאפריל עד יוני, בעיקר בחודשים אפריל עד מאי.

מבנה הפרח – געדה מפושקת:

הפרח ייחודי בכך שאין לו "שפה עליונה" כמו לשאר בני משפחתו.
הגביע פעמוני או צינורי בעל 10 עורקים, מפורץ בקצהו ל-5 שיניים, מכוסה כסות צמירה מלבינה, אורכו כ-8 מ"מ.

כותרת הפרח חד-שפתנית וצבעה סגול-ארגמני (אורכה 16-13 מ"מ). שפת הכותרת התחתונה בעלת אונה מרכזית גדולה ו-4 האונות הנותרות, 2 בכל צד, ארוכות מעט מהאונה האמצעית, האונה המרכזית משמשת משטח נחיתה לדבורים הבאות לאסוף את הצוף הרב החבוי בבסיס הפרח ואת האבקה האגורה במאבקים שבראש הזירים. לפרח 4 אבקנים בולטים הרבה מהכותרת, בלתי שווים באורכם. עמוד העלי מפוצל בקצהו ל-2 זרועות כמעט שוות.

הפרי מתפרק ל-4 אגוזיות זעירות, חלקות. גודל כל אגוזית 2-1 מ"מ צבעו הבשל חום עד חום כהה. האגוזיות נמצאות בתוך הגביע המתמיד של הפרח לאחר שנבל. הפצת הזרעים נעשית העיקר בניעור הצמח ברוח ומעבר בעלי חיים.

געדה כרתית שכיחה בדגם מפוזר בבתה  הים-תיכוניות, בעיקר על קרקע טרה רוסה ופחות על חוואר, מלווה את צמחי הבתה השולטים בחברת סירה קוצנית, לוטם שעיר וצתרנית משובלת.

תפוצה בארץ: גליל, גלבוע, כרמל, הרי שומרון ויהודה ומישור החוף.

תעודת זהות – געדה מפושקת

מקום לפגוש את פרח השבוע

• סעו מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
• מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) בכניסה הראשונה מכיוון חיפה לפארק הכרמל המובילה לחניון טללים.
• המשך כ-200 מ' עד לחניון טללים (הממוקם משמאל לדרך).
• אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה. מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב אלא לרוכני אופניים והולכי רגל. זהו שביל סלול המתחבר לכביש הכניסה לחי-בר.
• המשך בשביל הסלול, הגעדה פורחת בדגם מפוזר משני צידי השביל ההיקפי המוביל עד המפגש שלו עם הכביש המוביל לחי-בר.

האגדה על געדה מפושקת

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על הגעדה המפושקת:

לפני שנים רבות, על גבעה טרשית ויבשה בכרמל, חיו צמחים רבים. בקיץ הארוך השמש להטה, העשבים הצהיבו, והאדמה נראתה כאילו עטתה שמיכה בצבע קש.

 לתוך הקיץ היבש גדלה לה געדה מפושקת קטנה. עליה היו ירקרקים, וגבעוליה דקים, והיא הרגישה רגילה למדי.

 "הלוואי והייתי יפה כמו הכלניות באביב," אמרה לעצמה.

יום אחד עברה במקום רוח המדבר החכמה. היא שמעה את אנחתה של הגעדה ושאלה:
"?מדוע את עצובה"

הגעדה השיבה:
"?כשרוב הפרחים פורחים באביב, כולם מתפעלים מהם. אבל כשמגיע תורי, הכול כבר יבש וצהוב. מי בכלל יבחין בי"

חייכה הרוח ואמרה:
"דווקא משום שהסביבה יבשה, יש לך יתרון גדול."

הרוח אספה מן השקיעה מעט צבע ארגמני, מטיפת ענן אחרונה מעט סגול, ומכנפי פרפר מעט ברק. היא טוותה מהם גלימה מופלאה והעניקה אותה לגעדה.

למחרת נפתחו פרחי הגעדה בצבע סגול־ארגמני זוהר. לפתע נראתה הגעדה למרחוק כמו לפיד צבעוני בלב הנוף היבש.

הדבורים והפרפרים הבחינו בה מיד:
הנה מקור צוף!" קראו בשמחה ונחתו על פרחיה."

הגעדה הבינה אז את המסר שבדברי הרוח. אילו הייתה פורחת בין אלפי פרחי האביב, כנראה הייתה נבלעת ביניהם. דווקא כשהכול סביב יבש וחיוור, צבעה הסגול בולט למרחוק.

מאותו יום הפכה הגעדה המפושקת לסמל קטן של יופי ותקווה בנוף הקיץ. היא לימדה את כל הצמחים שלפעמים אין צורך להיות כמו כולם; דווקא מי שמעז להאיר בצבעו המיוחד בזמן ובמקום הנכונים, זוכה לתשומת הלב המרבית.

ומאז, בכל קיץ, כשהגבעות מצהיבות והשדות מתייבשים, פורחת הגעדה המפושקת בצבעיה הסגולים־ארגמניים ומזכירה לכולם שדווקא במקום יבש ופשוט כדאי להביא יופי וצבע שבולט למרחק.