הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
עכנאי יהודה Echium judaeum
עשב חד-שנתי, זקוף, שעיר-זיפני מאוד, שגובהו 37-25 ס"מ. הפרחים מרוכזים בתפרחות קשתיות צפופות בראשי בגבעולים. הפרח דו-מיני, ורוד בהיפתחו, ועם הזמן צבעו משתנה לכחול. הצמח אנדמי(*) לארץ ישראל, לבנון, דרום סוריה וירדן.
הגבעולים והעלים מכוסים שערות רגילות ושערות זיפניות שאינן נעימות למגע. הגבעולים גלילים, זקופים ומסתעפים מבסיסם וגם מחלקם העליון.
פריחה: עכנאי יהודה פורח באביב בחודשים מרץ-תחילת מאי.
עלי הגביע זקופים, מספרם 5, הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים.
פרח: צורת הפרח משפך שאורכו 35-25 מ"מ, הלוע רחב ומתוכו בולטים 5 אבקנים אדמדמים ועמוד העלי. בשלב הזכרי העלי כפוף מטה, ובשלב הנקבי הוא מזדקף ומקבל צורה של לשון נחש המתפצלת בראשה, ומכאן נגזר שם הסוג-עכנאי.
האבקה היא האבקה הדדית והפרחים מואבקים על ידי דבורים גדולות ובינוניות.
פרי: הפרי עשוי 4 פרודות חד-זרעיות (אגוזיות) דמויות ביצה ובעלות 3 מקצועות.
תפוצה: גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד: שדות, בתות, ערבות-שיחים ומעט מדבריות. הוא יוצר מרבדים צפופים הבולטים בצבעם הכחול. תפוצה בארץ: גולן, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, מישור החוף ונגב צפוני.
(*)-אנדמי (endemic) מתאר תופעה המצומצמת לאזור גאוגרפי מוגדר ואינה מצויה באופן טבעי באזורים אחרים.
תעודת זהות
| משפחה: | זיפניים Boraginaceae |
| שורש: | שורש שיפודי ראשי (מותאם למחזור חד-שנתי) שממנו מסתעפים שורשי צד דקים יותר. |
| גובה: | 37-25 ס"מ. |
| עלים: | העלים. מסורגים, מוארכים ושפתם תמימה |
| גבעול: | הגבעול זקוף מכוסה שערות צפופות, כמעט הדוקות לגבעול וזיפים מפושקים דלילים וארוכים. |
| פריחה: | באביב, ממרץ עד תחילת מאיל. |
| פרח: | הפרח דו מיני. הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול. לפני פתיחת הפרח צבע הכותרת סגול כחלחל ורו, והוא משתנה עם ההזדקנות לצבע ארגמן. |
| מבנה הפרח: | אורך הכותרת 32-25 מ"מ. עלי מאוחים מעין שופר. העורקים בכותרת מודגשים. כל 5 האבקנים חבויים בתוך הכותרת, שני הארוכים שבהם בולטים במקצת מתוכה. עלי הגביע זקופים, מספרם 5, הם גדלים ומתרחבים עם הבשלת הפרי ואינם נושרים. השחלה עילית. |
| פרי: | מורכב מ- 4 אגוזיות קטנות. |
| ריח: | הפרחים כמעט חסרי ריח בולט לבני אדם. |
| צוף: | מצוי בבסיס צינור הכותרת נגיש לדבורים וחרקים בעלי חדק ארוך. |
| שימושים: | הפרחים עשירים בצוף ואבקה, הצמח מועיל מאוד לכוורנים באביב. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
רמת גולדה:
החנה את הרכב בצידו המערבי של הכביש במגרש ריק בסוף רח' יונה אנגל (ליד מכולה וציוד לעבודות תשתית הנחת צינור ביוב חדש), במקום שבו הכביש מבצע עיקול והרחוב משנה את שמו לרחוב פנחס רוזן.
הכנס לשטח המגודר דרך השער המערבי שבגדר למניעת כניסת חזירים. כ-18 צעדים כפולים לאחר השער בצידה הימני של הדרך שבתוך הצמחייה תוכל לראות מקבץ של פרחי עכנאי יהודה.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על עכנאי יהודה.
האגדה על עכנאי יהודה
בין הסלעים החמים של הרי יהודה גדל לו צמח מיוחד ושמו עֲכְנָאי יְהוּדָה פרחיו היו משתני צבע: ורוד בהיפתחם וכחול־סגול בהמשך. עליו וגבעוליו מכוסים שערות רכות כמו שמיכה דקה.
פעם, לפני שנים רבות, היה העכנאי צמח קטן וביישן. הוא פרח בצבע לבן חיוור, הדבורים והפרפרים כלל לא שמו לב אליו.
הלוואי והייתי מיוחד יותר," לחש העכנאי הקטן לרוח המדבר."
יום אחד נשבה רוח חזקה מהרי יהודה. הרוח ראתה את העכנאי הרוכן על צידו ואמרה לו:
"אם תעז להיות אמיץ לשמור תמיד על זקיפות קומה ולפרוח גם כשחם וקשה, אתן לך מתנה."
העכנאי החליט לממש את האתגר. הוא העמיק את שורשיו באדמה הסלעית, שמר מעט מים בעליו, ולא ויתר גם כשהשמש יקדה והרוח נשבה בחוזקה.
כשראה זאת הטבע מימש את הבטחתו ונתן לו מתנה מיוחדת: צבע ורוד לפרחיו בהיפתחם ועם הזמן צבעם משתנה לכחול שמימי.
מאז, בכל אביב, מתכסים המדרונות בפרחי עכנאי יהודה משתני הצבעים. הדבורים והפרפרים מגיעים לבקר והילדים המטיילים לומדים ממנו שיעור חשוב:
גם מי שגדל במקום קשה וסלעי – יכול לפרוח ביופי מיוחד, אם רק יתמיד ויאמין בעצמו.
השינוי בצבע הפרח מתרחש עם ההאבקה