כפרות בחיפה: כשהמסורת הופכת להתעללות מזעזעת בבעלי חיים

(חי פה) – הבוקר, יום חמישי 17/09/2026, התקיים בחיפה מנהג הכפרות באמצעות תרנגולות חיות, הפעם בשיתוף פעולה מלא מצד עיריית חיפה. לאחר שנים שבהן פעילי איכות סביבה הצליחו למנוע שימוש בתרנגולות בעיר, השנה בחרה העירייה לאפשר את קיום המנהג, מה שהוביל לשביעות רצון בקרב האוכלוסייה החרדית ולזעם בקרב פעילים למען בעלי חיים. התרנגולות הובאו מראש בכלובים קטנים והמתינו לשימוש בטקס, שנערך ללא קנסות וללא עימותים, בניגוד לשנים קודמות.

עדות מהשטח: תושבת הדר מתארת מראות קשים בעת פריקת התרנגולות

תושבת שכונת הדר מספרת כי אתמול, יום רביעי, נתקלה במראה חריג ומטלטל כאשר ניסתה לצאת עם רכבה מהחנייה. לדבריה, משאית שחסמה את דרכה עוררה את חשדה, וכאשר התקרבה אליה הבחינה כי היא עמוסה בקופסאות פלסטיק שבתוכן תרנגולות חיות. “הקופסאות היו כל כך קטנות שהתרנגולות לא יכלו אפילו להרים את הראש,” סיפרה. היא מתארת כיצד מספר אנשים פרקו את המשאית וזרקו את הקופסאות על המדרכה “כאילו היו ריקות, בלי שום התחשבות בכך שבתוכן יש בעלי חיים חיים.” לדבריה, הריח היה חריף וקשה, ובצד עמדו תושבים חרדים שחיכו לקבל את התרנגולות בחינם כחלק מההיערכות למנהג הכפרות. “הייתי בהלם ממה שאני רואה,” אמרה. “ועכשיו כשאני שומעת שהעירייה ידעה על ההתעללות הזו, אני פשוט לא יכולה להבין מה עבר להם בראש. זה מזעזע ברמות אחרות.”

שביעות רצון חרדית מהשינוי בעמדת העירייה

האוכלוסייה החרדית בחיפה הביעה הבוקר סיפוק רב מהתנהלות העירייה, לאחר שבשנים קודמות נתקלו בקשיים משמעותיים בקיום המנהג. פעילי סביבה מנעו בעבר את השימוש בתרנגולות, ולעיתים אף גרמו לעימותים בשטח. השנה, לאחר ישיבה מקדימה בין נציגי העירייה לנציגי הקהילה החרדית, הוחלט לאפשר את קיום המנהג תוך ניסיון לצמצום הפגיעה בבעלי החיים.

לדברי גורמים בקהילה החרדית, שיתוף הפעולה אפשר להם לקיים את המנהג ללא חשש מקנסות או עימותים. “היה חשוב לנו לשמור על המסורת,” אמר אחד המשתתפים. “השנה העירייה בחרה לכבד את המנהג שלנו, וזה משמעותי עבורנו.”

פעילי סביבה: “העירייה משתפת פעולה עם פגיעה בבעלי חיים”

מנגד, פעילי איכות סביבה בחיפה הביעו זעזוע עמוק מההחלטה. אחת הפעילות סיפרה כי כבר אתמול ראתה את התרנגולות בכלובים בהדר והתקשתה להאמין שהעירייה בחרה לאפשר את המנהג.

“אפשר לעשות את מנהג הכפרות גם עם כסף, אז למה לאמלל סתם את התרנגולות?" אמרה הפעילה, "איך יכול להיות שהעירייה במקום להגן על בעלי החיים הולכת יד ביד עם האוכלוסייה הזו? מסקרן אם החרדים יודעים שאנחנו בשנת 2026 ויש לזה השלכות.”

לדבריה, המראות בהדר היו קשים: כלובים צפופים, תרנגולות רבות ממתינות לשימוש בטקס, ללא יכולת תנועה. “זה פשוט מזעזע,” אמרה. “אנשים עדיין לא מתביישים להתעלל בבעלי חיים כשיש חלופה הלכתית ברורה.”

ישיבה מקדימה בין העירייה לקהילה החרדית

בתחילת ספטמבר התקיימה ישיבה רשמית בהשתתפות נציגי העירייה ונציגים מהקהילה החרדית, במטרה לקבוע מראש כיצד יתקיים המנהג השנה. לטענת המעורבים, הושם דגש על “רגישות” ועל צמצום הפגיעה בבעלי החיים ככל האפשר.

גורמים המעורים בנושא טוענים כי ההחלטה התקבלה מתוך רצון למנוע עימותים ולכבד את המסורת הדתית של חלק מתושבי העיר.

שורשי המנהג: מסורת עתיקה ומחלוקת הלכתית

מנהג הכפרות, הנערך בערב יום הכיפורים, נחשב לאחד הסמלים המוכרים של תקופת הסליחות. אך בניגוד למה שרבים חושבים, המנהג אינו מופיע בתורה או בתלמוד. הוא צמח בבבל בתקופת הגאונים, סביב המאה ה־7 לספירה, כטקס סמלי שבו מועברים עוונותיו של האדם אל תרנגול.

לאורך הדורות התעוררה מחלוקת הלכתית משמעותית סביב המנהג. גדולי הפוסקים, בהם הרמב"ן ורבי יוסף קארו, התנגדו לו בתוקף וכינו אותו “מנהג אמורי”, כלומר מנהג שמקורו בדרכי גויים. לעומתם, הרמ"א והאר"י הקדוש תמכו בו, מה שהוביל להשתרשותו בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות.

המעבר למטבעות: שינוי הלכתי וחברתי

בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בעולם היהודי: יותר ויותר משפחות בוחרות לקיים את המנהג באמצעות כסף במקום תרנגול. המשתתפים מסובבים שטר או מטבע מעל ראשם ואומרים את הנוסח המסורתי, ולאחר מכן תורמים את הכסף לצדקה.

החלופה המודרנית מאפשרת לקיים את המנהג ללא לוגיסטיקה מורכבת של שחיטה והובלה, והיא הפכה לפתרון המועדף בקרב רבים. רבנים בולטים קוראים בשנים האחרונות להעדיף את הכסף על פני העוף, מתוך חשש לעבירה על איסור “צער בעלי חיים”.

מפגש בין מסורת לרווחת בעלי חיים

הדיון סביב מנהג הכפרות משקף מפגש מורכב בין מסורת עתיקה לבין ערכים מודרניים של מוסר ורווחת בעלי חיים. מצד אחד, המנהג נתפס כסמל רוחני משמעותי עבור חלק מהקהילות הדתיות. מצד שני, התמונות של תרנגולות בכלובים צפופים, ההובלה הממושכת והטקס עצמו מעוררות ביקורת קשה מצד פעילים וארגוני בעלי חיים.

רבנים רבים מדגישים כי השימוש בתרנגול הוא מנהג בלבד, בעוד שהאיסור לפגוע בבעלי חיים הוא מצווה מפורשת. בנוסף, מצוות הצדקה, הניתנת באמצעות הכסף, נחשבת למצווה מרכזית בערב יום הכיפורים.

מראות קשים בהדר: “לא ייאמן שזה עדיין קורה”

תושבים שעברו אתמול בהדר סיפרו על מראות קשים: עשרות תרנגולות בכלובים קטנים, ממתינות לשמש כפרה. פעילה חברתית מהשכונה אמרה כי התקשתה להאמין שבשנת 2026 עדיין מתקיים המנהג בצורה זו.

“יש אפשרות הלכתית ברורה להשתמש בכסף,” אמרה. “אז למה להתעלל בבעלי חיים? זה פשוט לא מתקבל על הדעת.”

תנו לחיות לחיות: קריאה לרשויות לאסור את המנהג

עמותת “תנו לחיות לחיות” פנתה זו השנה השנייה לעשרות רשויות מקומיות בבקשה שלא להעניק היתרים לקיום המנהג באמצעות תרנגולים חיים. מספר רשויות כבר הצטרפו ליוזמה, בהן תל מונד, ירוחם, מבשרת ציון ויבנה. קריית ביאליק וראשון לציון חידשו את התחייבותן, לצד שש ערים שאוסרות את המנהג זה שנים.

העמותה מדגישה כי מסע הייסורים של התרנגולים מתחיל כבר בהובלתם: הם נדחסים בכלובים צרים, לעיתים ללא מזון או מים, ונחשפים לטלטלות ולרעש. במהלך הטקס הם מונפים באוויר, לעיתים בכוח, מה שעלול לגרום לפציעות ולשברים. לאחר מכן מרביתם נשלחים לשחיטה.

“יום הכיפורים הוא יום של חמלה – לא של סבל”

יעל ארקין, מנכ"לית עמותת “תנו לחיות לחיות”, אמרה כי אין הצדקה לקיום המנהג באמצעות בעלי חיים: “יום הכיפורים מבטא חשבון נפש, חמלה ורחמים. אין שום סיבה לציין אותו באמצעות מנהג שכרוך בפחד ובסבל קשה לבעלי חיים. אפשר לקיים את המנהג בדרך שמכבדת את המסורת ובו בזמן מסייעת לאנשים הזקוקים לכך.”

ארקין קראה לראשי רשויות נוספים להצטרף ליוזמה ולא להעניק היתרים למנהג.

תגובת העירייה

מהעירייה נמסר בתגובה כי היא אינה אוסרת על קיום מנהג הכפרות, שכן אין בחוק איסור על קיום המנהג. "בימים האחרונים קיימה העירייה ישיבה עם נציגי המגזר החרדי, במטרה להסביר להם את ההליך הנדרש להגשת בקשות לראש העיר ולמשרד החקלאות, וכן למפות מראש את המוקדים שבהם צפוי להתקיים המנהג.
הפניות שהתקבלו מהנציגים הועברו למשרד החקלאות, ובמקביל פנתה העירייה למשרד בבקשה לבצע פיקוח ואכיפה במוקדים, אולם בפועל, לא התקבל מענה אכיפתי מצדו. לאור זאת, עיריית חיפה ביצעה בעצמה פיקוח בהתאם לסמכויותיה, ובמקרים שבהם נמצאו אי־סדרים אף סגרה מוקדים שבהם התקיים המנהג. העירייה פעלה ותמשיך לפעול כדי לוודא שכל פעילות המתקיימת במרחב הציבורי תיעשה בהתאם להוראות החוק ולכללי הרווחה והסדר הציבורי".