פארק הקישון ממשיך להיעלם עם בניית גשר יוליוס סימון – ניתוח שטח ותמונות מרחפן

עמרי שפר - פארק הקישון
הורדת האפליקציה איכות אוויר – איגוד ערים WB

בעקבות דיווחים על בניית גשר מעל נחל הקישון, יצאתי לשטח כדי לבדוק את העניין. מה שמצאתי הוא נזק אדיר שנעשה לסביבת הנחל היפיפה. נזק שמעמיד בספק את היכולת של תושבי חיפה להמשיך וליהנות בעתיד מהפארק בשפך נחל הקישון. חזרתי עם תמונות והסברים מהאזור, כפי שאפרט בכתבה שלפניכם.

סלפי סיור שטח

 

מדובר באחד מהמרכיבים בפרויקט "חיבורי הנמל" – תוכנית של חנ"י (חברת נמלי ישראל, שהנה חברה ממשלתית) לייצר רשת של דרכים ראשיות שבהן תעבורנה הסחורות לנמלי חיפה, בעיקר על-גבי משאיות.

גשר יוליוס סימון – מכה אנושה לנחל הקישון

 

בתמונה (מעל) ניתן לראות את הגשר של דרך יוליוס סימון, העוברת שיפוץ נרחב ותהפוך בקרוב לאוטוסטראדה למשאיות של הנמל. הגשר חוצה את פארק הקישון, במרכזו, ולכן מבתר את שטחו ל-4 חלקים שונים (הפארק ממילא מחולק לשניים על ידי כביש 22). הגשר החדש המתוכנן לקום במקום הגשר הקטן, יהווה פגיעה אנושה במה שהיה צריך להיות פארק טבעי וציבורי לרווחת תושבי מפרץ חיפה. זיהום אוויר, תאורה ורעש, יפגעו קשות בפארק, בנוסף לקטיעת הרציפות של השטחים הפתוחים, אשר הנה חיונית להישרדותם של מינים רבים בטבע. ואם בעלי החיים יסבלו שם אז לא ברור כיצד מבקרים אנושיים, שהנם בעלי סטנדרטים גבוהים קצת יותר, יוכלו להנות מהמקום.

כללית לוקחים את זה בהליכה WB

 

מפה להתמצאות כללית:

ההקשר הרחב – הקישון זורם דרך עמק זבולון לים התיכון – בלב מטרופולין המפרץ.

 

מבטים נוספים על ההרס מסביב לקישון:

הררי העפר מכסים את גדות הקישון בעת בניית הגשר החדש
פעם הייתה כאן גדת נחל – עבודות חיבורי הנמל. ברקע – נשר.
מבט מעל הגשר לכיוון צפון – הררי סלעים מכסים את השטח לבניית הנמל החדש
שייטים בודדים 'נהנים' ממה שנותר מהקישון – לצד אתרי בנייה, שטחי עורף נמל ותעשייה כבדה. הררי העפר הם מפרויקט יוליוס סימון.

 

רגע לפני שנמשיך עם תיאור המפגעים הנה עוד כמה פרטים מעניינים: לפניכם מפה להתמצאות כללית בשטח העבודות על הנמל החדש ועורף הנמל. המתחם המסומן באדום, בין חיפה לבז"ן ולקריות, הוא אזור שחלקים גדולים ממנו נמצאים בשליטת חברת נמלי ישראל (חנ"י).

מדובר בשטח גדול מאוד המוקצה לתעשייה, אחסון ותפעול. ניתן למצוא בשטח זה את שדה התעופה חיפה, פארק הקישון, ואת חוות מיכלי תש"ן.

מפה סכימטית של המפרץ. החצים השחורים מסמנים את העבודות ביוליוס סימון כחלק מפרויקט "חיבורי הנמל." הנקודה האדומה בלב המפה מסמנת את הגשר שתמונתו מצורפת מעל.

 

זיהום נוסף בלב העיר

הבעיה העיקרית – שטחי עורף הנמל החדש נמצאים בלב מטרופולין המפרץ, וכפי שניתן לראות, מעמיקים את השסע בין חיפה לקריות ומונעים את היכולת להקצאת קרקע למגורים, לריאות ירוקות ולתיירות. אם לא די בכך, הפעילות בנמל תמשיך לפלוט מזהמים שונים, כגון זיהום אוויר, קרקע ומים.

להלן מבט צד על רוב השטח שתוחם באדום במפה למעלה. ניתן כבר לראות את הנמל החדש הולך ונבנה. בתחתית התמונה פרויקט יוליוס סימון. החץ מצביע לאזור הצילום בתמונות לעיל.

 

היסטוריה של פגיעה בקישון

פארק הקישון חשוף לפגיעה מתמשכת. לפני מספר שנים הסבה חנ"י שטח בגודל 95 דונם, על הגדה הדרומית של פארק הקישון, שכונה מאז "משטח 95," ובנתה עליו משטח תפעולי לצורכי הנמל.

משטח 95 הענק בלב התמונה, הפך גדה פראית של נחל זורם למשטח אחסון. שימו לב לפרופורציות בין גודלו של המשטח לבין גודל מעגן הדיג או לקישון עצמו. בצמוד למשטח, מימין, פרויקט בניית גשר יוליוס סימון.

 

מבט נוסף על "משטח 95" – על הגדה הדרומית של נחל הקישון. משטח ענק אשר קוטע את רציפות השטחים הפתוחים.

אגרוף חזק שהנחיתה חנ"י על הקישון – "משטח 95" – גוש האספלט במרכז התמונה. ברקע – מורדות נווה שאנן.

 

זה מה שנשאר מפארק הקישון

אם כן, זה (במפה הבאה) מה שמתוכנן להישאר מפארק הקישון, או ליתר דיוק "פארק מורד הקישון." באדום מסומנים שטחים לשימוש הנמל. באדום בהיר שדה התעופה שיתכן וגם הוא יסופח בעתיד לטובת הנמל. בצהוב מבצבץ מפעיל "גדיב" המבשר על שאר המפעלים במעלה הנחל – תשלובת בז"ן מתחילה בדיוק מימין לתמונה בכיוון החץ. בסגול מסומן מעגן הדיג ובירוק שטחי הפארק העתידי. זה מה שמתוכנן להישאר לטובת הציבור והטבע – פארק מבותר וחבוט בעל שטח זעום וזיהומים שונים מכל עבר – זיהומי אוויר, רעש, תאורה, ועוד.

הקישון מבותר לחלקים רבים. הפגיעה ברציפות השטחים הטבעיים פוגעת אנושות באיכות הפארק.

 

זה מה שישאר מפארק הקישון, במקרה הטוב –  לכל היותר 586 דונם (כ-0.59 קמ"ר)

חיפה ובוסטון כרתו ברית ערים תאומות

גרתי בעיר בוסטון שנה אחת ממש קרוב לנהל צ'ארלס שחצה את העיר. אני זוכר כי בכל יום ראשון ולאורך ימי השבוע עשרות אלפי בני אדם נהנים בחוץ. אני זוכר את השייטים בנהר, את הסירות השונות והתיירים. אני זוכר ילדים מאושרים ואנשים מתאמנים ושומרים על בריאות וכושר. לאורך הנהר רצו המונים ורכבו על אופניים. קשישים ישבו על ספסלים מתחת לעצים והביטו בהתרחשות המרתקת. אני לא מבין למה זה לא מגיע גם לנו. למה, כדי לאפשר למדינות ערב לייצא ולייבא דרכנו, אנחנו מוכנים להקריב את כל זה. אין בכך כל תועלת וגם לא הכנסה משמעותית למדינה או לעירייה. סתם פוליטיקה של מעט אנשים 'גדולים' על חשבון הרבה אנשים 'קטנים.'

נקווה שאנו התושבים, והקישון, נזכה לימים טובים יותר

לסיכום

  • הפגיעה בפארק הקישון היא דוגמה לפגיעה הנרחבת שמתקיימת בעת הרחבת התעשייה הכבדה בלב העיר חיפה. השטח הזעום שנותר לרווחת התושבים בפארק נחל הקישון – 586 דונם – יושפע קשות מהפיתוח סביבו עקב הזיהומים השונים שיפרו אותו.
  • הקישון ממשיך להיות צינור ניקוז לשפכים תעשיתיים ותו – לא. שטחי הטבע סביבו נחרבים ונהרסים. ים מטונף ומזוהם משום מה לא מספיק כדי להוציא אנשים לרחובות, אז בלי פארק הקישון – מי יודע, אולי השפכים החמורים ישובו.
  • עצוב שהקישון, שנזכר בתנ"ך מספר פעמים, איננו בעל ערך ממשי כנכס ארצישראלי. איפה אתם אוהבי הארץ שמוכנים לחרף נפשיכם עליה? היכן אתם היום בעוד הקישון גווע? מה תענו לילדיכם כאשר יקראו בתנ"ך וישאלו איפה היה הקישון לפני כמה שנים ולמה עמדתם מנגד בזמן שהרסו אותו לחינם?

 

שוש קולין לימוד אנגלית מונפש 750 על 90

כתבות נוספות עוד מאותו הכתב

תגובות

בטעינה...