הטור השבועי של יוסי
הערת העורך: במהלך חודש יוני פורסם בכלי התקשורת הארציים כי שני מעונות לנשים מוכות (שאינם בחיפה), המופעלים על ידי עמותת “לא לאלימות”, נמצאים בסכנת סגירה, זאת בשל היעדר תקציב. בישראל פועלים 14 מעונות לנשים מוכות, נאמר. עוד פורסם כי שר הרווחה, ישראל כ”ץ, הורה לאנשי משרדו לפעול למען המשך פעילותם של המעונות הנמצאים בהליך סגירה. גם בחיפה פועלים מעונות כאלה. נשים מוכות משתכנות בדרך כלל במעונות בערים שונות מעיר מגוריהן, למען בטחונן.
בחרתי הפעם לגעת ביחס הקהילה החיפאית לחלשים שבתוכה וגם לקשישים והגימלאים גם אם זה ״על קצה המזלג״ בלבד.
בחיפה קיימות עשרות רבות של עמותות /ארגונים/תאגידים וכו׳ העוסקים בעזרה:
לאנשים במצוקה
לנשים במצוקה
לחיילים בודדים
לנוער משוטט
לחסרי מזון
לניצולי שואה
למסירה בחינם של פריטי ריהוט ושאר אביזרים לבית
מחלקת רווחה מתפקדת בעירית חיפה
ארגוני גימלאים רבים כמו ועד גימלאי הטכניון
ועד גימלאי חברת חשמל
סניף של״צוות״
ועד גימלאי העיריה
וארגונים וולונטרית עצמאים רבים כמו לקראת שבת, המבשלים בבתים לנוער משוטט ועוד ועוד .
זכיתי להיות חלק מהעשייה הזאת ואמנה רק שני מקומות מרכזיים:
מיל״ב-תאגיד עירוני ממשלתי המנוהל ע״י מנהלת מצויינת בשם שולי שטיינר העוסק בניהול 18 מועדוני קשישים ברחבי חיפה.
בקיום פעולות שוטפות מופעים ואירועים תרבותיים למען הקשישים והגימלאים גם במסגרת המועדונים השכונתיים וגם בצורה מרוכזת באחד ממרכזי התרבות העירוניים.
מיל״ב מארגנת טיולים למקומות מרתקים בארץ ובחו״ל (בתשלום) המתאימים לאוכלוסיה מבוגרת המעוניינת להרגיש צעירה. כדאי להתעניין באירועי מיל״ב המתפרסמים בחיפה מעת לעת.
המקום המרכזי השני – עמותת “ילדותי השניה”‘ העוסקת בסיוע לנשים מוכות וילדיהן, במעונות החיפאים הקיימים למטרה זאת .
יו״ר העמותה היא רחל נפשי, כלת אות הנשיא למתנדב. רחל היא מתנדבת שזה עיקר עיסוקה.
כל הנהלת העמותה והחברים בה אישי ציבור בולטים ,רואה חשבון ,עו״ד ועוד, כולם בהתנדבות מלאה!
העמותה אוספת תרומות בערב מרכזי, פעם בשנה, ו/או במשך השנה לפעולות רבות:
סיוע לנשים בבואן למעון וביציאתן ממנו לחיים חדשים, במציאת דיור מתאים, באיסוף אביזרים לבית בטיפול בתינוק שנולד בשהות האם במעון (כן… גם מקרים כאלה היו).
פעילות העמותה יוצאות עם נשות המקלט מידי פעם לשתות קפה ו״לנשום אויר״ בצוותא, על חשבונן.
הנשים מקיימת משלוח מנות למעונות בכל חגי ישראל, העמותה הקימה גני משחקים, חדרי ריפוי בעיסוק ,גינה טיפולית ועוד ועוד.
כפי שציינתי בפתח הטור, בימים אלה נקלעו שניים מהמעונות (שאינם פועלים בחיפה) לקשיים תקציביים.
צריך להקים קול זעקה גדולה למנוע את המפלט האחרון הפותח שעריו 24/7, לכל אישה החייבת לברוח מבעל אלים ולהסתתר מפניו – היא וילדיה.
משרד האוצר לא צריך לממן צוללות על חשבון הנשים הגיבורות האלה שעשו מעשה וביקשו עזרה!!!
זאת גבורה לבקש עזרה !
וזאת טיפשות גדולה לוותר ולהסכים לחיות בבית בתנאי אלימות.
אני פונה מכאן בכל לשון של בקשה מכל מי שקורא כתבה זו ובידיו להשפיע ,למנוע את סגירת המעונות.
לא מניתי כאן את כל הזקוקים לעזרה , לא נגעתי בבעיות הנכים וה הנגשה למוסדות בחיפה, למקומות חניה לנכים ליד מוסדות העיריה לרבות ובעיקר גן הזיכרון שהמבנה לידו מוכר לכולנו כמקום בו משלמים מים וארנונה ועוד ועוד.
אפרד כאן ממיל״ב, הזוכה בכל שנה להיות תאגיד עירוני מוביל ואפרד כאן ממנהלות המעונות לנשים מוכות בחיפה שימשיכו להתקיים ולהיות זמינים לנשים ולילדים הנמצאים במנוסה…
הציבור החיפאי מתנדב בהמוניו ואפילו מתחנך לזה בבתי הספר ומגיעה לו הוקרה מיוחדת על היותו מיוחד בתפישת הרווחה שלו ובנכונות שלו להקדיש זמן לעשיית הקודש המבורכת הזאת.
