החרוב, שלמה המלך וחורבן הבית

האמת העירומה – לא קיימים צבעים בעולם

 אני שואל את עצמי: אם העולם הוא לא מה...

נוסטלגיה • ואדי לוטם עבר והווה…

לפני זמן מה  התפרסמה  במגזין חי פה, כתבה יפה...

שיר בכינון ישיר

אלילה רד על עיר;לילה בשיגרה.הוא ישיר לה שיר;היא תאמר...

מסדה: בין הצללים של פעם – לפעימות הלב היום

יש משהו בזיכרון הילדות שמטשטש את הפינות החדות של...

 אגדות רבות מספרות על אודות 'אופיו המרושע' ומבשר הרעות של החרוב. את הסיפור הבא שמענו מפי אבו ראזי בן ה-95 מבועיינה נג'ידאת, אשר בשולי עמק בית נטופה: "שלמה המלך היה מתעורר כל בוקר ורואה עץ חדש, שהופיע בקודש הקודשים. שאל שלמה המלך את העץ: 'מה אתה עושה פה?' ראשונה הייתה התאנה שענתה: 'באתי לברך אותך.' כך בכל בוקר היה מופיע עץ שונה שבא לברך. יום אחד הופיע החרוב. שאל אותו שלמה המלך: 'מה אתה עושה פה?' ענה החרוב: 'אני אחרון העצים ובאתי להחריב את בית המקדש.' ואחרי ארבע מאות שנה בא נבוכדנצר והחריב את כל המדינה".

מקורו של סיפור זה ודומיו, הנפוצים בפולקלור הערבי, בכתוב בקוראן: "ויהי בגזרנו עליו למות, לא גלה להם איש את מותו כי אם תולעת הארץ, אשר אכל את מטהו; ובראות אותו השדים נופל מת ארצה ויאמרו: לו ידענו את הרז הזה, לא נשארנו בענשנו ובחרפתנו". אגדה זו מקורה בתלמוד: "בתחילה מלך שלמה על העליונים שנאמר: וישב שלמה על כיסא ד', ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שנאמר: מה יתרון לאדם בכל עמלו, וכתיב: זה היה חלקי מכל עמלי". בעוד בשני המקורות לא צוין ממה עשוי המקל שעליו נשען שלמה, המסורת הערבית מייחסת זאת לחרוב על סמך הדמיון בין שם הצמח לבין הפועל "חרב" (גם בערבית) שמשמעו להרוס.

אל והידי (Al wahidi), פרשן של הקוראן בן המאה ה-11, עסק בפרשת מותו של שלמה המלך ומביא את הסיפור הבא: "שלמה המלך היה נוהג לשאול כל עץ צעיר: 'איזו מחלה אתה יכול לרפא?' ואז היה העץ עונה: 'כך וכך.' כאשר גדל החרוב הוא נשאל 'עבור מה אתה?' והוא ענה: 'אני נועדתי להרוס את בית מקדשך.' שאל שלמה המלך: 'אתה באמת תהרוס אותו?' ונענה 'כן!!'. השיב לו שלמה: 'איזה עץ מרושע אתה!' זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר".

תאופיק כנעאן מביא סיפור מורכב יותר, הקושר את כל הקצוות: "יום אחד ראה שלמה המלך בחצר בית המקדש עץ שלא הכיר. הוא שאל את העץ לשמו, 'חרוב,' הייתה התשובה. 'ולאיזה שימוש אתה ראוי?' המשיך המלך. 'להרוס את מפעלך,' ענה הצמח. ביקש המלך מאלוהים שכאשר יבוא יומו, ולא משנה מתי זה יתרחש, שיחביא אותו מהשדים עד שכל בני האנוש יכירו בו. התפלל אז שלמה המלך, עקר את החרוב ושתל אותו בגינתו, כדי למנוע ככל האפשר נזק שהוא עלול לחולל. הוא עקב בקפידה אחר צמיחתו, עד שהיה החרוב לשתיל חסון. אז גדע אותו ועשה ממנו מקל הליכה. שנים רבות קודם לכן הגיעה בלקיס, מלכת שבא, להציג למלך שאלות קשות. אחת מהן הייתה כיצד להעביר חוט משי דרך חרוז. שלמה ביקש את עזרת כל החיות, הציפורים, הזוחלים והתולעים, ורק תולעת לבנה אחת קטנה ביצעה את המשימה. היא עשתה זאת כשלקחה את קצה החוט בפיה, זחלה מצדו האחד של החרוז ויצאה מצדו האחר. המלך שלמה העניק לה בתמורה את בקשתה לשכון באיזה צמח שחפצה להיזון ממנו. ללא ידיעתו מצאה לה משכן מתחת לקליפת ענף החרוב, שממנו נעשה המטה… כאשר בא יומו של המלך, ישב כהרגלו, ונשען על מטהו כאשר הגיע מלאך המוות ונטל את נשמתו…לבסוף כרסמה התולעת את פנים המטה שנשבר לפתע, ואז התגוללה גופת המלך על הרצפה".

מתוך: אמוץ דפני וסאלח עקל ח'טיב (2024) שורשים,שושנים ומלכים הוצאת פרדס.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

אמוץ דפני
אמוץ דפני
אמוץ דפני: בוטנאי ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס במכון לאבולוציה ובחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה.

כתבות נוספות מאותו הכתב

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

דגים נושכים בחופי ישראל • האמת, המיתוסים ומה שראיתי במו עיניי

כמי שמבלה בים התיכון מאז שאני זוכר את עצמי, אני רגיל לפגוש פולשים ימיים חדשים שנכנסו אלינו דרך תעלת סואץ. חלקם יפים, חלקם מסוכנים,...

המדריך המלא לפיצול נחלה חקלאית במושבים

(חי פה) – מחירי הנדל"ן המאמירים בישראל מציבים בפני זוגות צעירים אתגר כמעט בלתי אפשרי ברכישת דירה. משפחות רבות מהמגזר החקלאי פונות לפתרון שהפך...

מחקר ישראלי פורץ דרך בתחום סרטן השד נבחר לאחד מעשרת המחקרים המשפיעים בעולם • בשורה בינלאומית מבית החולים כרמל

הישג מרשים למערכת הבריאות הישראלית: מחקר רחב היקף מבית החולים כרמל מקבוצת כללית, העוסק באחת הסוגיות הרפואיות הרגישות ביותר עבור נשאיות BRCA, נבחר לאחד...

104 הולכי רגל נפגעו במעברי חציה בחיפה ב-2025

(חי פה) – נתונים חדשים של עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלמ"ס, חושפים תמונה מטרידה: 83% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים בעת חציית...

מספר המנהלים במערכת החינוך ממשיך לעלות • יותר נשים, יותר אקדמאים ופחות עוזבים

(חי פה) - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים ראשוניים לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26), החושפים תמונה רחבה על היקף המנהלים במערכת החינוך, מאפייניהם, תחלופה, שכר...