הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
שלמון יפואי
עשב חד-שנתי גבוה וזקוף, שגובהו 2.2-1.3 מטר, מהגבוהים שבין הצמחים החד-שנתיים. בעבר שויך למשפחת השלמוניים שאינה קיימת עוד, בעקבות בדיקות גנטיות הצמח משויך כיום למשפחת היערתיים.
בחורף צומחים גבעולים בגובה כחצי מטר הנושאים עלים נגדיים ירוקים כהים עם עלעל קיצוני גדול בצורת ביצה עם שפה משוננת. העלים מכוסים שערות תת-זיפניות. הם נגדיים ומחולקים לאונה קיצונית גדולה ולכמה אונות קטנות סימטריות.
באביב מתרוממים עמודי התפרחת לגובה 2 מ' ויותר. עמודי התפרחת נושאים עלים קטנים ומחיקיהם יוצאים ענפים דקים באורך כ-20 ס"מ ובראש כל אחד מהם תפרחת כדורית שקוטרה כ- 1 ס"מ. השלמון פורח בחודשי הקיץ בעיקר בחודשים יוני ויולי.
כל הפרחים בתפרחת צינוריים, דו-מיניים, מאוחי כותרת דמויית משפך בת 4 אונות דומות שצבען לבן או סגול-חיוור ורדרד, כל פרחי התפרחת הכדורית שווים בגודלם. 4 האבקנים מופרדים, גבוהים, שווים באורכם ובולטים מעבר לצינורית הכותרת. הצמח עשיר בצוף שמושך אליו דבורים רבות.
הפרי זרעון עטוף במעטפת בעלת 8 שיניים המסיעות בהפצתו. שלמון יפואי שולט בצידי דרכים בחבל הים-תיכוני עד רום של 700 מטר. הוא שכיח בגדות נחלים ובאדמות המוצפות בחורף. בית הגידול הראשוני שלו הוא גדות נחלים וביצות.
תעודת זהות
| משפחה: | יערתיים. |
| שורש: | לא נמצא מידע על השורש. |
| גובה: | 220-130 ס"מ. |
| עלים: | בחורף צומחים גבעולים בגובה כחצי מטר הנושאים עלים נגדיים ירוקים כהים המחולקים לאונה קיצונית גדולה עם שפה משוננת ולכמה אונות קטנות סימטריות. |
| גבעול: | באביב מתרוממים עמודי התפרחת לגובה 2 מטר ויותר. עמודי התפרחת נושאים עלים קטנים ומחיקיהם יוצאים ענפים דקים באורך כ-20 ס"מ ובראש כל אחד מהם תפרחת כדורית. |
| פריחה: | בקיץ בעיקר בחודשים יוני – אוגוסט. |
| פרח: | הפרחים והאבקנים בצבע לבן או סגול-חיוור הכותרת צינורית בעלת שיניים. |
| מבנה הפרח: | תפרחת כדורית שקוטרה כ- 1 ס"מ. |
| פרי: | זרעון עטוף בתוך מעטפית, נפוץ ע"י הרוח. |
| ריח: | אין מידע על ריח. |
| צוף: | הצמח עשיר בצוף ומואבק ע"י חרקים ובעיקר דבורים. |
| שימושים: | אין מידע על שימושים. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- הכנס ימינה (מעט אחרי הכניסה השניה לאוניברסיטת חיפה) בכניסה לחניון כלניות בפארק הכרמל, החנה את הרכב במגרש החניה .
- ביציאה ממגרש החניה לדרך אבא חושי – כביש 672 תוכל לראות ריכוז פריטים פורחים של שלמון יפואי.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על השושן הצחור.
האגדה על השלמון היפואי
פעם, בארץ שטופת שמש ושירים, חיה לה ממלכת פרחים קסומה. בממלכה הזאת, כל פרח ידע את זמנו לפרוח: הכלניות באביב, הנרקיסים בחורף, והחמניות לקראת סוף הקיץ. אבל היה פרח אחד מיוחד, שהחליט לפרוח דווקא כשכולם נחו – בחום הגדול של הקיץ. שמו היה שלמון יפואי.
השלמון היה צמח גבוה בעל תפרחת קטנה בצבע לבן או סגול-חיוור ורדרד זוהר, שצמח בצידי הדרכים במקומות שאף פרח לא העז להתקרב אליהם. "מה אתה עושה כאן?" שאלו אותו שיחי הבר. "הרי חם ולוהט, אין גשם ואין צל".
אבל השלמון רק חייך:
"מישהו צריך להיות פה גם כשחם," הוא אמר. "מי יחייך אל האנשים כשהם הולכים עייפים בדרכים תחת שמש קופחת"
הפרחים האחרים לא הבינו אותו. הם אהבו פריחה בימים רכים וגשומים, בזמן שכולם מתפעלים מהיופי. אבל השלמון ידע סוד: דווקא בקיץ, כשהכול חם ויבש וחום, מראה של צבע יכול לשמח לב את ההולכים בדרכים.
יום אחד, ילדה קטנה בשם תמרה הבחינה בשלמון שצמח ממש ליד התחנה. היא עצרה, התכופפה ולחשה: "איך אתה לא נמס מהחום?"
השלמון לחש לה בחיוך: "אני לא נמס, תפקידי להאיר את עיני ההולכים בדרך בכל ימי הקיץ החמים". מאז בכל פעם שתמרה ראתה את פרח השלמון היא זכרה שגם ביום הלוהט ביותר הוא פורח בשבילנו.
איזה כיף שמישהו כותב על בוטניקה
תודה על המידע הנרחב . כייף לראות ולקרוא. והמשך לפרסם בחיפה תאגיד החדשות