חסידי סערט ויז'ניץ בחיפה התכנסו אתמול (יום חמישי, ו' בתשרי תשפ"ז, 17 בספטמבר 2026) בשעות בין הערביים בנקודת תצפית המשקיפה אל עבר מפרץ חיפה והים הפתוח, כדי לקיים את תפילת ה"תשליך" המסורתית הנהוגה בעשרת ימי תשובה, לקראת יום הכיפורים.
אנשי החסידות, שמרכזה ההיסטורי והרוחני ממוקם בשכונת רמת ויז'ניץ על מורדות הכרמל, הגיעו לאתר התצפית בהרכב בין דורי רחב, שכלל זקני חסידים, אברכים וילדים. הקהילה, המהווה את אחד ממוקדי החסידות הוותיקים והמרכזיים בצפון הארץ, מציינת מדי שנה את מעמדי הימים הנוראים במנהגים המשלבים את הווי החצר עם הנוף החיפאי הייחודי.
מקורו של מנהג ה"תשליך" מבוסס על הפסוק מספר מיכה, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". על פי המסורת, המעמד מול מקור מים חיים מבטא סמליות של התנערות מחטאי השנה החולפת, חשבון נפש, ובקשת היטהרות וסליחה לקראת גזר הדין של יום הכיפורים.
עם התקרב שעת השקיעה, פתחו המשתתפים את ספרי המחזור והחלו באמירת סדר התפילה הנהוג, הכולל את י"ג מידות הרחמים ומזמורי תהילים מיוחדים. לאורך המעמד שררה דממה מתוחה של ריכוז ותפילה, כשרבים ניצלו את השעה להתבוננות פנימית אל מול האופק הימי של המפרץ.
נוכח המציאות הביטחונית המורכבת בצפון, שילבו בני הקהילה בתפילתם פרקי תהילים ותפילות ייעודיות לשלום לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון, להחלמת הפצועים ולביטחונם של תושבי יישובי הצפון והמדינה כולה. עם רדת החשיכה וסיום סדר התפילות, שבו המשתתפים לקריית החסידות להמשך ההכנות לקראת שבת שובה ויום הכיפורים.
ישר כוח חברי המלומד שרון לייבל אשר תיאר יפה את חשבון הנפש וצילם תמונות יפות מכיוון הקהל הנכבד.
בחסידות ויז'ניץ נהוג היה מזה דורות לומר את סדר התשליך ביום השלישי של עשרת ימי התשובה, איש איש לבדו.
עד שהאדמו"ר הזה החליט פתאום להפוך את המנהג לטקס רב רושם. למה? ככה.
מר חיים היקר, חייב להעמיד אותך על טעותך!
מאז ומעולם, מנהג ויז'ניץ היה שסדר תשליך נאמר ביום שלפני יו"כ, דהיינו ביום שבו אומרים בסליחות את הי"ג מידות.
הוא האדמור שם והוא מחליט מה שהוא רוצה
מאמר מעניין ומעשיר גם לאנשים שמחשיבים עצמם מסורתיים כמוני.
גם כל הכינוס המהיר הזה וההתגייסות ההמונית מתחת לכיפת השמיים שלא שוכחים מסורת של אלפי שנים כל הכבוד.
אגב התפילה לשלום חיילי צהל וכוחות הביטחון נהוגה ונשמעת גם שאנחנו מבקרים מדי פעם בבתי כנסת בשבתות.
יפה מצידך שגם את זה ציינת, לא ענין של מה בכך נוכח ריבוי אמצעי תקשורת עוינים ומוטים פוליטית ואני עדינה במילותיי.
גמר חתימה טובה.
תודה. ההפרדה החשובה בין הדימוי התקשורתי המכליל לבין המציאות היומיומית בחיפה ממחישה את היתרון הגדול של היכרות בשטח.
בעוד שהשיח הציבורי נוטה פעמים רבות לייצר סטריאוטיפים ולהציג מגזרים שלמים כמקשה אחת, המפגש עם הקהילות החסידיות בחיפה חושף פנים אחרות לחלוטין: קהילות שחיות בשכנות טובה, מקפידות על דרך ארץ ומנהגים יפים, ומפגינות פתיחות ומאור פנים גם לחילוני, ששובר את החומות שהתקשורת נוטה לבנות. ההבחנה הזו בין הכללה גסה לבין הכרת האדם והקהילה מקרוב היא בדיוק מה שמאפשר מרקם חיים משותף. גמר חתימה טובה.