הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
בוצין מפורץ
צמח דו-שנתי, בעל גבעול תפרחת מתפצל וזקוף שצבע פרחיו צהוב שגובהם 150-120 ס"מ. בוצין משמעו נר (בארמית), והשם מדמה את הפרח הצהוב, הנישא על גבעול זקוף-לשלהבת נר.
בשנתו הראשונה הוא מעלה רק עלים בשושנת, והם ירוקים במשך כל הקיץ. עלי השושנת בבסיס הצמח רחבים ושרועים על הקרקע אורכם 50-30 ס"מ.
בשנתו השנייה באביב הוא מעלה גבעול-תפרחת חסר עלים, המתפצל לגבעולים אלכסוניים רבים שהפרחים ממוקמים לאורכם. הגבעול מסועף כמנורה (יש המציעים אותו, ולא רק את המרווה, כצמח ששימש דגם למנורת בית-המקדש).
בוצין מפורץ פורח באביב ובקיץ, מאפריל עד נובמבר, בעיקר במאי–יולי. הגביע קצר, אורכו 3 מ"מ. הכותרת גלגלית, קוטרה עד 2.5 ס"מ. חמשת עלי-הכותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם. לפרח 5 אבקנים בעלי מאביקים גדולים דמויי כליה, זירי האבקנים מכוסים שערות ארוכות סגולות. אורך חיי הפרח הבודד הוא פחות מיממה. הבוצין אינו מייצר צוף, אבל מציע למבקרים בו שפע אבקה. המאבקות של הצמח הן דבורים מסוגים שונים. הפרי הלקט כדורי קטן-קצר מהגביע העוטף אותו.
בוצין מפורץ כנראה השכיח במיני הבוצין בארץ, ותפוצתו רחבה ביותר. שכיח במיוחד בצידי דרכים, במעזבות ובריכוזי אשפה. גדל כמעט בכל אזורי הארץ, פרט לדרום הנגב ולמרומי החרמון, אך במיוחד בתחום הים-תיכוני, בהרים ובשפלת החוף של צפון הארץ ומרכזה.
תעודת זהות
| משפחה: | לועניתיים. |
| שורש: | שיפודי. |
| גובה: | 22-12 ס"מ. |
| עלים: | בשנתו הראשונה צומחת שושנת עלים רחבים השרועים על הקרקע ואורכם 50-30 ס"מ והם ירוקים במשך כל הקיץ. העלים מכוסים שערות מסועפות (כוכביות) אפורות–צהבהבות, בלתי נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. |
| גבעול: | באביב שנתו השניה גדל מבסיס הצמח עמוד-תפרחת המתפצל לגבעולים אלכסוניים רבים שמקנים לצמח מראה מסועף של מנורה. על הגבעולים ממוקמים עלים קטנים, בסיסם יוצר כנפיים לאורך הגבעול. הגבעולים מכוסים שערות מסועפות (כוכביות) אפורות–צהבהבות, בלתי נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. |
| פריחה: | באביב ובקיץ, ממאי עד אוגוסט, בעיקר ביוני–יולי |
| פרחים: | הגביע קצר, אורכו 3 מ"מ. הכותרת צהובה עם מרכז ארגמני, גלגלית, קוטרה עד 2.5 ס"מ. הפרחים ערוכים בקבוצות של 6-2 לאורך הגבעול. |
| מבנה הפרח: | חמשת עלי-הכותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם. זיריהם של חמשת האבקנים שעירים מאוד, שערותיהן ארגמניות. |
| הפרי: | הלקט כדורי קטן. |
| ריח: | אין מידע על קיום ריח. |
| צוף: | אינו מייצר צוף, מואבק ע"י דבורים האוספות אבקה. |
| שימושים: | ברפואה העממית משמש לרפוי מחות עיניים ופגעי עור. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע בדרך אבא חושי לכיוון דרום מזרח
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) לחניון טללים
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך)
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
המשך בשביל הרגלי, פריטים של הבוצין הפורחים במפוזר לאורך השביל ההיקפי בעיקר בצידו המערבי עד המפגש שלו עם הכביש המוביל לחי-בר.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על הבוצין המפורץ.
האגדה על הבוצין המפורץ
פעם, בארץ רחוקה וקסומה, צמחו פרחים מכל הסוגים, הצבעים והצורות. היו שם פרגי אש אדומים, רקפות וורודות, חבצלות שלג, ואפילו חמניות שצחקו כל בוקר לשמש. אבל הפרח שהכי בלט מעל כולם היה הבוצין המפורץ.
הבוצין היה גבוה, ממש גבוה – יותר מכל פרח אחר בסביבתו. גבעולו המתפצל והזקוף התנשא לגובה של מעל מטר. עלי הכותרת שלו היו צהובים כקרני שמש. אבל למרות גובהו והיופי שלו, הבוצין היה בודד. שאר הפרחים היו נמוכים ממנו בהרבה, וכל פעם שניסה לדבר עם הפרגים, או לחלוק סוד עם הרקפות, הם פשוט לא שמעו אותו:
"מה אמרת, בוצין?" קראה הרקפת מלמטה.
"אמרתי שראיתי ינשוף עף מעל היער!" ענה הבוצין בקול רם, אבל הרוח נשאה את קולו והוא נעלם.
הבוצין התחיל לחשוב שאולי הוא גבוה מדי "אם הייתי נמוך יותר, הייתי יכול לשוחח עם כולם," חשב בעצב.
לילה אחד, כשהירח הסתכל מהשמיים, הופיעה פיה קטנה ומנצנצת.
"בוצין יקר," היא לחשה, "שמעתי את מחשבותיך".
הפייה חייכה. "את יכולה לקצר אותי?" שאל בתקווה.
"אבל אם תקצר את עצמך, לא תוכל לראות את כל מה שאתה רואה עכשיו – את היער, את השקיעה, את מעוף העיטים".
הבוצין חשב רגע. הוא באמת ראה כל כך הרבה דברים ששאר הפרחים לא ראו.
פתאום עלה בו רעיון: למחרת, קרא הבוצין לכל הפרחים ואמר: "הקשיבו שכנים יקרים, מעכשיו, בכל ערב, אספר לכם כל מה שראיתי ממרום גובהי במשך היום שחלף".
והוא התחיל לספר – על הארנבת שקפצה בין השיחים, על הגשם שעמד לבוא, על השמש ששקעה לאט בשמיים. הפרחים הקשיבו לו מוקסמים. מאז, הפך הבוצין למספר הסיפורים היומי על האירועים שקרו בסביבתו. אמנם הוא נשאר גבוה, אבל הוא כבר לא היה לבד!
וכך למד הבוצין, ולימד את כולם: גם אם אתה שונה – יש לך משהו מיוחד לתרום ותת לסביבתך.
כל הכבוד לדני.
קורא את המאמרים כל שבוע ומצפה לשבוע הבא.
לא ידעתי שיש כל כך הרבה עניין בפרחי ארצנו.
כה לחי!