הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
ברקן סורי
עשב חד-שנתי קוצני שגובהו 150-80 ס"מ הברקן וגדילן הם הבולטים בין הקוצים בישראל כאשר הברקן מאחר בשבועיים אחר פריחת הגדילן. הברקן נפוץ מאוד בחבל הים-תיכוני בעיקר בצדי דרכים ובאשפתות. עלי השושנת בבסיס הצמח גדולים ושסועים, בין רקמות העלה מצויים כיסי אויר, הנראים באור היום כעורקים מכסיפים.
לברקן קוצי מעטפת (הקוצים העוטפים את הקרקפת) מפוצלים להבדיל מקוצי המעטפת של הגדילן שהם קוצים פשוטים.
צבע פרחי הברקן סגול.
תעודת זהות
| משפחה: | מורכבים. |
| שורש: | שיפודי. |
| גובה: | 150-80 ס"מ. |
| עלים: | בחורף מגדל הברקן שושנת עלים גדולים ומפורצים נישאים על פטוטרת ואורכם מגיע ל 30 ס"מ. העלה כאמור גדול, בעל עורקים אדומים או לבנים, והוא מפורץ באורח בלתי סדיר לאונות, קוצני מעט בשוליו. |
| גבעול: | עגול, חלול, זקוף ומסועף מעט בחלקו העליון. |
| פריחה: | בסוף האביב ובראשית הקיץ בעיקר בחודשים מרץ עד מאי. |
| פרחים: | קרקפות סגולות, 2–3 קרקפות יחד בקבוצה. קוטר הקרקפת 3 ס"מ. |
| מבנה הפרח: | כל הפרחים צינוריים, דו-מיניים. פרחי ההיקף עקרים, פרחי המרכז פוריים. חפי המעטפת ערוכים בדורים רעופים, כל אחד מסתיים בקוץ חלש. |
| הפרי: | זרעון יבש עם קליפה עבה וציצית לבנה גדולה. |
| ריח: | חסר ריח. |
| צוף: | הצמח מייצר צוף. |
| שימושים: | העלים והגבעולים אכילים בצעירותם, משמשים בסלטים. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע בדרך אבא חושי לכיוון דרום מזרח
- בכניסה הראשית לפארק הכרמל, פנה ימינה וסע לכיוון החי-בר.
- המשך כ-400 מ' עד לפיצול הדרך הראשון ימינה, המשך בשביל ימינה לאחר כמה עשרות מטר תראה בצידה השמאלי של דרך מספר פרטים פורחים של הברקן הסורי.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על ברקן סורי.
האגדה על הברקן הסורי
פעם, בארץ רחוקה ושקטה בין הרים ועמקים, חי לו קיפוד קטן בעל קוצים רכים בצבע חום-צהבהב, בשם ברקן סורי, שאהב להסתובב בלילות ולהקשיב לשירת הרוח בטבע. הברקן לא היה קיפוד רגיל. בראש כל קוץ שלו הסתתר מקור אור קטן – ממש כמו ניצוץ של כוכב. כשהיה שמח, הקוצים שלו היו זורחים באור רך ומרגיע, וכשהיה עצוב – הקוצים היו מתעמעמים.
לילה אחד, בעודו משוטט בין הסלעים, ראה הברקן כוכב נופל מהשמיים ונוחת בין השיחים. הברקן רץ במהירות לראות מה קרה – ושם, בתוך חריץ בסלע, שכב הכוכב הקטן שנראה מאוד מבולבל.
"שלום לך כוכב קטן," לחש הברקן, "אתה בסדר?"
הכוכב עצם את עיניו והנהן לאיטו. "נפלתי… אבל אני לא יודע איך אחזור לשמיים".
הברקן הסורי חשב רגע ואז אמר, "אולי אפשר לבנות לך סולם מאור. אני אמנם קטן, אבל האור שלי חזק כשאני מאושר. "אם תעזור לי לשמוח – אולי נצליח!".
במשך ימים רבים, הסתובבו הברקן והכוכב יחד. הם שיחקו מחבואים בין השיחים, טיילו בין פרחי הלילה, וסיפרו זה לזה סיפורים. בכל יום אורו של הברקן הלך והתעצם, עד שקוציו זהרו כמו מגדל קטן. בלילה אחד של ירח מלא, הברקן הושיט את גבו אל השמיים, הכוכב טיפס עליו בזהירות, קוץ אחר קוץ, שלב אחר שלב – עד שהגיע לראשו.
"אני מרגיש את השמיים קוראים לי", אמר הכוכב בהתרגשות. "תודה לך, ברקן יקר".
הכוכב המריא מראש הברקן וחזר לשמיים, אבל הבטיח לברקן שלא ישכח את עזרתו וכל לילה ינצנץ לו בחיוך.
מאז, בכל לילה בהיר, כשתראו כוכב מנצנץ במיוחד ברקיע – דעו שזה הכוכב שמאותת לברקן הסורי בתודה על עזרתו.