יש דרכים רבות לבטא אהבה לפרפרים והדרך שרבים מאיתנו בוחרים בה זה לפעול ולהגן עליהם.
יש דרכים רבות להגן על הפרפרים והטבע, והדרך המדעית היא לפעול ולשכנע את מקבלי ההחלטות, בעזרת מחקרים, דוחות-מצב וחוות דעת, המבוססים על נתונים מן השטח, ולהמליץ על דרכי פעולה להגנתם.
פעילות רצופה, סבלנית וארוכת שנים
מחקרים מדעיים בנושאים כגון מצב הפרפרים בסביבתנו מחייבים פעילות רצופה, סבלנית וארוכת שנים של איסוף, ספירה וצבירת נתונים בשדה על מצבם, בכל מקום ועונה. וככל שירבו הנתונים כך תורחב היריעה לחוקרים לניתוח רחב ועמוק יותר לזיהוי פגיעות, השפעות, איומים וגורמי סיכון.
ביסוס מדעי במחקרי הגנת הטבע מצריך איסוף נתונים רבים לאורך זמן רב ובמרחב גיאוגרפי גדול
מדע-אזרחי = קרש ההצלה למצוקת מחקרים להגנת הטבע
האיומים על המגוון הביולוגי מתגברים ומתממשים, והכחדות של מינים מתרחשות כל העת, לחרדתנו.
אלא שהקהילה המדעית פועלת תמיד תחת אילוצים ומגבלות של משאבי כח אדם ותקציב, וקצרה ידה מלהגיע ולדגום, לספור ולאסוף נתונים בהיקף הנדרש, בכל מקום וזמן, למחקר וניתוח שמצריכים שימוש במודלים סטטיסטיים עם מאגרי מידע עתירי נתונים.
כי כמה נתונים יכולה קבוצה של סטודנטים לאסוף עם תקציב נתון, לזמן קצוב, באזור כלשהו ?
אבל חובבי טבע מודאגים בכל הגילים נמצאים/מטיילים/עובדים/עוברים כל השנה, כל יום כמעט בכל מקום בכל ארץ ונהנים לדווח תצפיות, למשל בפרפרים, בכל הזדמנות וללא כל תמורה, מלבד הסיפוק לשתף ולתרום מתוך אמונה שכך ניתן לסייע למדע למען עצמנו.
מהו מדע אזרחי
מדע-אזרחי (Citizen science ) הוא הכינוי שהוטבע לתהליך ולמהפך המופלא בתפיסת הציבור את יכולתו לתרום בעשייה מדעית. זו התארגנות והתגייסות עצומה חובקת עולם של מתנדבים חובבי טבע הצמאים לעזור לקהילה המדעית במאבק להגנה על הטבע.
הרעיון שצמח באירופה מיוזמות מקומיות לפני כ-20 שנה, התפתח במהירות למעורבות אזרחית עם מאות אלפי מיזמים קהילתיים בעולם והפך קרש הצלה לחוקרי ומחקרי הגנת הטבע.
הביטוי הבולט מכל לתרומת מדע-אזרחי הוא בהתנדבות עתירת משתתפים של אזרחים לתרום מזמנם וכישוריהם לתצפיות בשדה, לספירה, איסוף נתונים ודיווח. כך מתקבלת כיום הזנת נתונים עתירה, רצופת זמן ומרחב גיאוגרפי של מאגרי המידע בתצפיות מן השטח של חובבי הטבע בכל המרחב הגיאוגרפי האפשרי , כל יום, כל השנה. כך נאספים וזורמים כיום שפע של נתוני מחקר הנדרשים בדחיפות הולכת וגוברת כדי לבסס מאבקים מול קובעי ההחלטות.
"מדע-אזרחי" הוא מקור נתונים אדיר לקידום המחקר והעצמת כוחו של האזרח להגן על סביבתו.
קהילת ניטור-פרפרים של חיפה – משלימה את משבצת הכרמל החסרה בחומת המגן על הפרפרים בארצנו
עם הקמת קהילת ניטור הפרפרים בחיפה השנה (2025), מצטרפת חיפה לקבוצת קהילות המנטרים של מיזם מדע-אזרחי הגדול בארץ 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים' ומרחיבה את רשת ההגנה על הפרפרים. זהו מיזם (פרויקט) לאומי שפועל כיום בשיתוף פעולה הדוק עם המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט.
תחילתו ב-2009 עם כמה עשרות חובבים ומומחי פרפרים והמשכו במאות מתנדבים בכל הארץ ורשימה של קהילות ניטור פרפרים נמרצות וצמאות ידע וסקרנות בערים ומועצות מקומיות ואזוריות.
בהקמת הקהילה אני חב תודה היוחדת לשושבינים שהמריצו, דחפו וסייעו, ענבל חן ברגב – היוזמת העוצמתית של מיזם "בשבילי חיפה" ונגה וירון כרמי – מנהלי "חי פה" שגם הזמינו אותי להצטרף לכותבים כאן ונתנו בידינו מנוף ונגישות חשובה לקהל נאמני הטבע החיפאים.
לפני שהירוק יהפוך לבטון
הכרמל הירוק מתנוסס בגאווה מעל הים, מעל מישור החוף ועמק יזרעאל והיה תמיד מבצר של טבע ומסדרון אקולוגי יציב. אבל יוזמות נדל"ן ומלוא הסל נימוקים מכרסמים היום בירוק מכל עבר.
חיפה עשירה באוהבי טבע אבל ענייה בסקרי טבע עירוני וידע מעודכן ושוטף על מצב הטבע בכרמל וככל הנראה על משמעות והיקף האיומים על הצומח ועל המגוון הביולוגי בכרמל.
בזכות הקשר ההדוק של תכנית הניטור עם גופי מחקר והגנה על הטבע, קהילת ניטור-פרפרים בחיפה תפעל לשמש סמן ימני למידע מן הכרמל ולמעקב אחר שינויים באמצעות תמונת מצבם.
ניטור = ספירה שיטתית וחוזרת באתרים קבועים
ניטור פרפרים הינו כלי מדידה ראשון במעלה למעקב אחר שינויים במצב הסביבה. לא רק בגלל היותם של הפרפרים סמן אקולוגי מובהק אלא גם עקב היותם משמשים כמטריה-אקולוגית עבור נציגים רבים מן המגוון הביולוגי (יונקים, זוחלים, חרקים וצמחים) שפחות בולטים לעין ועדיין חשובים ביותר כחלק ממרקם הטבע סביבנו.
ניטור פרפרים זו חוויה בטבע ואתגר למנטר.ת
ניטור זו יציאה לבילוי מהנה בטבע, תוך כדי ספירה. זו הנאה וחוויה משהייה בחיק הטבע בשילוב עם תרומת נתונים למדע. ניטור פרפרים זה חצי שעה פעמיים בחודש במסלול קבוע או בגינה גדולה, קרוב לבית. בימי מלחמה היו רבים שראו בזה חדר-בריחה ומנוחה לנפש.
קהילות מנטרי הפרפרים של תכנית הניטור הן קבוצות נלהבות וסקרניות אשר משתפות בין חבריהן חויות, תמונות והתייעצויות תכופות בקבוצת ווטסאפ קהילתית ואתרי-חברתיים ומקיימות פעילויות של סיורי הדרכה בטבע ובמפגשי זום. המנטרים.ות מקבלים הדרכה אישית וקבוצתית וקו פתוח לסיוע טלפוני מהיר.
השאלה הטבעית ביותר של כל מנטר חדש היא "איך אלמד לזהות את מיני הפרפרים ?"
והתשובה הראשונית: לומדים מהר מאוד להכיר את פרפרי הסביבה כמו את השכנים ליד ביתך.
ובפועל יש שפע של חומרי הדרכה יישומי מחשב ואפליקציות שזמינים למתנדב בכל רגע .
איך עושים ניטור וספירה של פרפרים ?
הנושא מרתק ומורכב, אבל מבוסס על עיקרון פשוט.
אם נבקש מ- 10 אנשים לספור פרפרים בשדה הפתוח, נקבל, כמובן, 10 תשובות שונות. כי כל אחד יספור למשך זמן אחר, לאורך דרך ומרחק שונה ואולי גם יצפה וחספור למרחקים שונים.
לספירה יש ערך מדעי אם היא נעשית בשיטה מוסכמת ואחידה באופן שמאפשר להשוות בין הספירות השונות. לכן מגדירים שיטת-ספירה , הנקראית "פרוטוקול", עבור כל סוג של סקר טבע המצריך ספירה מדעית.
הפרוטוקול מפרט מהם הנתונים המבוקשים ואת אופן ההתנהלות הצופה בעת הספירה.
לדוגמא: "לעמוד 15 דקות במקום ולרשום כמה פרטים ספרת מכל מין של פרפרים ברדיוס של 20 מטר לכל כיוון ממקומך". התוצאות: זמן, מקום, מספר המינים והכמות לכל מין.
עכשיו אפשר להשוות בין תוצאות ספירה במקומות שונים, כי כולם ספרו באותה שיטה.
פרוטוקול מאפשר השוואות בין הנתונים שמדדו אנשים שונים ומקטין את התלות במנטר. הוא נקבע על פי מטרות המחקר.
תיעוד נתוני הניטור, איך רושמים ולאן שולחים ?
בכיס הקטן של כל אחד מאיתנו נמצאת טכנולוגיה ברמת מדע-טילים, בדמות טלפון נייד.
השימוש באפליקציות לניידים לצורכי ניטור וסקרי טבע וסקרים עושה את משימת הספירה לחוויה עבור מתנדבי מדע-אזרחי. ויותר מכך, עבור אנשי מערכות המידע (ואני ביניהם) ולצורך ניהול הנתונים, זו קפיצת מדרגה אדירה. כי כיום מאפשרות תוכנות של אפליקציות להפיק שפע של מידע מן השדה ללא כל צורך בידע טכני או אפילו הקלדה ידנית מצד המשתמש.
ניטור וספירה של פרפרים נעשים תוך השתתפות פעילה של כל מתנדבי התכנית והדיווחים כולם נעשים בעזרת שלוש אפליקציות (פיתוח ישראל פאר), כל אפליקציה משרתת שיטת ספירה (פרוטוקול) שונה.
אפלקציות ניטור הפרפרים הן קודם כל כלי עזר ללימוד עם ויקי-פרפר מובנה הכולל גלריית תמונות לכל מין לעזרה בזיהוי. דואגות להנחות לישום נכון של פרוטוקול הספירה ואפילו יודעות לזהות ולהתריע על חריגות "חשודות" בזיהוי של מיני פרפרים. אפליקציות הדיווח מאפשרות למתנדב להנות מחווית הגילוי, הזיהוי וספירת הפרפרים בחיק הטבע, כי את מירב הנתונים הנחוצים לחוקרים יודעת האפליקציה לגלות ולתעד בעצמה, כגון: שם המנטר, זמן, מרחקי הליכה, מיקום מדויק וגובה מעל פני הים, תנאי מזג אויר ועוד.
בסיום הניטור נשלחים הנתונים בלחיצת כפתור אל מאגר התצפיות והם זמינים מייד לצפייה.
איך ולאן זורמים נתוני ניטור-הפרפרים
צמיחת מדע-אזרחי באירופה הניעה קבוצה של מומחי וחובבי פרפרים להתחיל ב-2009 במיזם מדע-אזרחי בארץ שנקרא "תכנית לאומית לניטור הפרפרים" במטרה לאסוף ולבנות מאגר מדעי של נתוני תצפיות בפרפרים כדי לסייע במחקר להגנתם.
תכנית ניטור אינה יכולה להתקיים ללא תשתיות ניהול מידע ומסד-נתונים. במהרה הלכו והצטברו הנתונים וגדלה המורכבות של התיעוד. בהיותי פעיל מרכזי בתכנית וארכיטקט מערכות מידע, התנדבתי להקים את מאגר-הנתונים המדעי האינטרנטי שאליו נשלחים מאז ועד היום כל דיווחי תצפיות הפרפרים. במהלך השנים הרחבתי את תוכנות המערכת בשורה ארוכה של יישומים ובמיוחד באפליקציות דיווח שייצרתי ואשר מנהלות מאז את הזרמת כל נתוני התצפיות של כל המתנדבים אל פורטל/מאגר התצפיות שפיתחתי וממשיך לנהל (ולממן) גם כיום. כאמור, מפעל חיים אישי ומשפחתי.
נתוני 12 שנות ניטור הפרפרים אשר נאספו ונוהלו במאגר התצפיות הזה של 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים' כיכבו (לבדם ) השנה בדו"ח מצב הטבע של מדינת ישראל עם רבע מיליון רשומות שהעברתי לידי חוקרי המארג, ואשר כולן דווחו על ידי קהילות הניטור והמתנדבים העצמאיים של תכנית הניטור שלנו.
דו"ח מצב הטבע (ציטוט מן הדו"ח)
דו"חות מצב הטבע של המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מציגים מגמות ותהליכים במערכות האקולוגיות בארץ ונותנים תמונת מצב של הטבע בישראל. מטרת הדו"חות היא להוות בסיס מדעי לגיבוש ממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של שטחים פתוחים ושל המגוון הביולוגי בישראל. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים (רט"ג).
קצת על צרות בגן עדן של נתונים
הברכה בשפע נתוני מדע-אזרחי שזורמים אל מאגרי המידע הולידה מצב חדש. היצף של נתונים מקהל וממקורות שאינם בעלי ידע מוכח ואינם מאומתים מדעית, דבר שהעלה שאלות ואף ספקות מוצדקות בנושא איכות הנתונים מצד חוקרים בקהילה המדעית. כיצד למשל לזהות ולסנן טעויות זיהוי ושגיאות אחרות. בנושאים מורכבים אלו התפתח ומתמקד תחום טכנולוגי ייעודי Biodiversity informatics והוא גם אחד הנושאים המרכזיים בעיסוקי כמומחה לניהול מידע במגוון הביולוגי (כמנהל מערכות המידע של מיזם "תכנית לאומית לניטור הפרפרים").
הנושא מרתק וחשוב לעין ערוך, ומקוצר היריעה אביא רק דוגמא אחת להמחשה של דרך החשיבה.
כיצד אנו מטפלים (באמצעות מנגנון תוכנה) בשאלה אם המנטר זיהה נכון את מין הפרפר?
כל מידע על תצפית בפרפר כולל את נתוני מיקומו וזמן התצפית. כיוון שיש בידנו את נתוני מפת התפוצה וחודשי המעוף של כל מין מפרפרי ארצנו, יש ביכולתנו לזהות אם המין המתואר צפוי להיראות במיקום ובחודש הרשומים בנתוני התצפית ולהשוותם למידע המוכר לנו. על פי דפוס זה אנו בונים מנגנון תוכנה (אלגוריתם) שמזהה אם התצפית חריגה ומייצר התרעה מתאימה. למשל, אם המנטר יבחר באפליקציה את 'כחליל החרמון' וידווח עליו בינואר ברמת-גן אזי תסומן התצפית כחריגה (גיאוגרפית וגם עונתית). חריגה איננה טעות בהכרח אלא שלב ראשון להמשך בדיקות, כגון הסתמכות על צילום.