(חי פה) – כנס, שנערך בלשכת העיתונות הממשלתית (לע״מ) בניהולו של ניצן חן, עסק בהשפעות הדרמטיות של בינה מלאכותית על תחומי התקשורת, השירות הציבורי ושוק העבודה. הדוברים הציגו תובנות מעשיות, אתגרים אתיים ותחזיות לעתיד, תוך שיח מעמיק על עיתונות, הכשרות מקצועיות ופערי ההסתגלות לעידן הדיגיטלי.
ניצן חן – מנהל לשכת העיתונות הממשלתית
ניצן חן פתח בהתייחסות כללית לשינויים הדרמטיים שעולם העבודה חווה בעקבות הבינה המלאכותית. לדבריו, מקצועות רבים צפויים להיעלם או להשתנות מהותית, בעוד אחרים – כמו עבודות פיזיות בבנייה וחקלאות – יישארו חיוניים. הוא סבור שהשיח על מקצועות "כחול-לבן" (כלומר, עבודות פיזיות) הוא שיח שצריך לעבור התאמה למציאות החדשה. שירותים מסורתיים כמו ראיית חשבון ותיירות, לדבריו, כבר משתנים ומבוצעים יותר ויותר אונליין.
חן טוען שהשאלות המרכזיות הן האם אנחנו צריכים להיערך לשינוי (והתשובה לדעתו חיובית), האם צריך הכשרות מקצועיות (בוודאי שכן), וכיצד נתמודד עם עולם שמבוסס יותר על כלים אוטומטיים ובינה מלאכותית. הוא מזהיר מפני שאננות ומדגיש כי השינוי הפעם הוא "זאב אמיתי" – כלומר, מהפכה אמיתית ולא איום מדומיין.
עם זאת, חן גם משדר אופטימיות: תמיד יהיו עיתונאים ותקשורת רלוונטית, רק שעליהם להשתנות ולהתאים את עצמם לכלים החדשים. הוא מסיים באמירה כי הוא בטוח שזה יהיה מעניין – במיוחד לאור המומחית שתדבר לאחריו – וקורא להיערך בעשור הקרוב.
רועי כחלון – מ"מ נציב שירות המדינה
כחלון פונה לחשיבות שירות המדינה כגוף המשמעותי ביותר במדינה, ומדגיש את הצורך הקריטי בהתאמתו לעידן החדש.
לדבריו, הבינה המלאכותית היא גם אתגר אבל בעיקר הזדמנות פז לחולל שינוי עמוק בתפקוד השירות הציבורי. אחת הדוגמאות המשמעותיות שהוא מציין היא חלוקה של כלל המקצועות בשירות המדינה לשלוש קבוצות – בראשונה, אלו שהבינה המלאכותית יכולה להחליף לחלוטין, ומהווים כ-15%-20% מהכוח האנושי הציבורי.
כחלון טוען שיש לחשוב לא רק על תחלופה של עובדים, אלא גם על שדרוג ושיבוץ מחדש – לדוגמה, מי שפעם טיפל בדיניות פשוטות בבית משפט, יכול לעבור למקצועות חדשים שיהיו רלוונטיים לעולם העבודה החדש. לדבריו, ההשפעה המשמעותית ביותר תהיה על תחומים כמו רפואה, חינוך וכלכלה, וצריך לדאוג לעובדים שיעברו הכשרות איכותיות במהירות וביעילות.
הוא מספר כי בקרוב יוגש לראש הממשלה מסמך מסודר עם תובנות בתחום זה, פרי עבודה משותפת של שירות המדינה, האקדמיה ומכוני מחקר. הוא מבטיח שגם הסגל הבכיר יעבור הכשרה – והביא כדוגמה מנהל שאמר לו שאין לו ChatGPT בטלפון. בסיום דבריו, הוא קורא לשנות את שירות המדינה כך שיהיה בחזית, ולא בפיגור, ביחס למגזר הפרטי.
עמליה דואק – כתבת ערוץ 12
עמליה דואק מביאה את נקודת המבט של עיתונאית המתמודדת יום-יום עם פייק ניוז מבוסס AI. היא מדגישה שהשנה האחרונה, ובעיקר מאז תחילת המלחמה, המחישה עד כמה קל להפיץ מידע שקרי שנראה אותנטי לגמרי – כולל תמונות מזויפות וסרטונים שעברו מניפולציות. דואק מציינת כי אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא זיהוי מקרים של דיפ פייק, ובפרט מקרים שבהם תמונות מזויפות הפכו לחלק מדיווחים רשמיים.
היא משתפת מקרה שבו תמונה מזויפת של תינוקת מעזה שפורסמה כ"שער ראשי" גרמה לנזק תודעתי עמוק.
דואק מביאה גם דוגמה מהמלחמה בעזה, שבה עיתונאים כמעט נפלו בפח של דימוי מזויף של לוחמי צה״ל צועדים בעזה עם דגלי ישראל – ורק ערנותם הצילה את הדיווח. לטענתה, אנו חיים כיום בעידן של "פוסט אמת", ויש לעיתונאים אחריות כפולה: לבדוק כל פרט ולספק הקשר.
בנוסף, היא מציינת את הסכנה בשימוש גובר ב-AI לכתיבת כתבות ומסבירה שגם אם AI לא יחליף לגמרי עיתונאים, הוא בהחלט משנה את אופן העבודה. לטענתה, הכלי חזק ומרשים, אך אין תמריץ מספיק לרגולציה, מה שמהווה סיכון חמור לחברה. היא מסיימת בתקווה שכל הנוכחים יצאו מהכנס עם יותר כלים לביקורת ולהתמודדות.
עידו קינן – עיתונאי וחוקר תקשורת וטכנולוגיה
עידו קינן מציג סקירה רחבה של הבינה המלאכותית תוך התמקדות בבינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ודומיו. לדבריו, הטכנולוגיה מסוגלת לנתח מאגרי מידע עצומים במהירות וביעילות שהאדם אינו מסוגל להתמודד איתם. הוא מסביר את השימושים הטובים והרעים של הכלים: מצד אחד, חיסכון בזמן, הפקת תוכן מהיר וזול, וסיוע לארגוני חדשות; מצד שני, חשש מהפצת תכנים שקריים ומגמתיים.
קינן מתאר איך אתרי חדשות משתמשים היום ב-AI כדי להחליף עורכים אנושיים בקביעת כותרות ועריכת תכנים – תהליך שבעבר נשלט על ידי בני אדם.
לדבריו, הבעיה אינה רק שהכלים מייצרים תוכן – אלא שגופי חדשות מסוימים מנצלים את הבינה המלאכותית לצרכים פוליטיים או כלכליים, כמו הפצת תעמולה במסווה של עיתונות.
קינן מזהיר מפני בלבול בין תכנים עיתונאיים אמיתיים לבין תוכן אוטומטי ומבוקר חלקית. הוא מדגיש את חשיבות אתיקה עיתונאית – שקיפות, דיוק, ומקוריות – וקורא להבחין בין "כתבה על מה שקרה" לבין "כתבה על מה שלא קרה בכלל". בנוסף, הוא מצביע על הקושי הגובר לזהות תכנים מזויפים, משום שה-AI משתפר כל הזמן, ושהמאבק על איכות המידע הופך למשימה קבועה, חינוכית וחברתית.
בסיכום הכנס התקיים פאנל בהנחיית אסף ליברמן – עיתונאי בחדשות כאן 11
טל וליבוביץ – דוברת כבאות והצלה:
טל וליבוביץ שיתפה בהתלהבות כיצד היא משתמשת בבינה מלאכותית, ובמיוחד ב-ChatGPT, כדי לשפר את עבודתה כדוברת. לדבריה, הכלי שינה לחלוטין את הדרך שבה היא כותבת תכנים – מנאומים ועד תוכניות הדרכה. היא סיפרה כי כתבה נאום לטקס סיום של קורס צוערים, בעזרת הבינה המלאכותית, תוך שילוב ערכים של גיוון, אחריות ושירות לציבור. לדעתה, ChatGPT מסוגל להפיק תוצרים איכותיים, מקצועיים, ולעיתים אף טובים יותר מאלו שנעשו על ידי אנשי מקצוע, ובפחות זמן.
היא הדגישה כי הדובר המודרני כבר אינו מתמקד רק בעיתונאים, אלא בעיקר בפנייה ישירה לציבור הרחב – 70% מהתפקיד כיום, לדבריה, הוא הסברה ישירה לציבור באמצעים דיגיטליים. כבאות והצלה משקיעה בפלטפורמות חכמות להפצת מידע – כמו מסכים במעליות, שיתופי פעולה עם תנועות נוער, ותכני וידאו המועברים בבתי ספר. וליבוביץ אף מתארת כיצד אביה בן ה-80 נאלץ להסתגל לטכנולוגיה – ומאז הפך פעיל במדיה. לדבריה, מי שלא לומד את הכלים של עידן ה-AI פשוט “לא רלוונטי”, והדגישה שהמעבר הזה הוא קריטי, לא רק טכנולוגית – אלא גם תפיסתית ומקצועית.
נילי בן גיגי – מנהלת ניו מדיה, משרד הבריאות
נילי בן גיגי תיארה את גל הפייק ניוז והדיפ פייק שפגע גם במשרד הבריאות, במיוחד מאז תקופת הקורונה. היא סיפרה על מקרים שבהם הופקו סרטוני וידאו מזויפים באיכות גבוהה, שבהם נראו כביכול בכירים במשרד – כמו פרופ’ רוני גמזו – ממליצים על תרופות שלא אושרו או אפילו לא קיימות. לטענתה, חלק מהסרטונים שווקו על ידי אתרים שהתחזו לרשמיים והצליחו לשכנע גולשים למסור פרטים אישיים ואף פרטי אשראי.
בן גיגי הסבירה שהבעיה אינה רק טכנולוגית – אלא גם כלכלית. חלק מהפלטפורמות, כך לדבריה, פשוט לא ממהרות להסיר תכנים מזויפים כי הם מייצרים עבורן הכנסות. משרד הבריאות נאלץ לעיתים להיאבק במשך שבועות כדי לגרום להורדת תכנים כאלה. היא מביעה חשש עמוק מכך שגם אנשים מיומנים מתקשים כיום להבחין בין אמיתי למזויף, ושהטכנולוגיה רק משתכללת.
המסר המרכזי שלה: מדובר באיום ממשי על בריאות הציבור ועל אמון הציבור, והגיע הזמן להכיר בכך שלא מדובר באירוע נקודתי אלא בבעיה מתמשכת, שמצריכה תגובה מערכתית, טכנולוגית ורגולטורית.
רפאלה גויכמן – עיתונאית עצמאית
רפאלה גויכמן מדגישה את ההבדל בין שימוש בכלים כמו AI ככלי עזר לבין החלפה של עבודת העיתונאי. מבחינתה, היכולת של בינה מלאכותית לעזור בקיצור טקסטים, בהפקת רעיונות ובמחקר ראשוני – חיובית ומבורך. עם זאת, לדבריה, הכתיבה העיתונאית האמיתית כוללת מרכיבים אנושיים עמוקים: החיבורים, הרגשות, השיחות עם אנשים, ובניית סיפור. היא מסרבת למסור את עבודתה לידי האלגוריתם, גם אם ניתן לייעל אותה.
גויכמן מתארת את הסכנות של התחזות ברשתות החברתיות באמצעות AI – מזיופי תמונות ועד התחזות לחשבונות ישראליים המפיצים מסרים שקריים ומדכאים.
לדבריה, ניסיונות ההשפעה על הציבור הישראלי בזמן מלחמה, באמצעות דמויות פיקטיביות שמתחזות ל”ישראלים מן השורה”, מטרידים במיוחד. היא מתארת כיצד ניתן לגלות לפעמים זיופים דרך טעויות קטנות – כמו טקסטים מתורגמים שלא כראוי או תמונות עם פגמים קלים – אך מודה כי איתור כזה מצריך עין מיומנת.
לסיכום, גויכמן מדגישה שהבינה המלאכותית אינה “האויב” – אך היא דורשת זהירות, אחריות, וערכים עיתונאיים חזקים כדי לשמור על אמת מול שיטפון המידע המזויף.
יובל מלחי – מנהל ניו מדיה, רשות האוכלוסין
יובל מלחי תיאר את האופן שבו הבינה המלאכותית משתלבת בשגרת העבודה של רשות האוכלוסין. לדבריו, הכלים החדשים שינו גם את היחסים עם הציבור וגם את הדרך בה מיוצרים תכנים ממשלתיים. הוא נתן דוגמאות רבות: כתיבת מכתבים רשמיים במהירות, הפקת תכנים שיווקיים ייעודיים (כמו מודעות שמציגות חיילים מבלי לחשוף דמויות אמיתיות), והפקת שאלות-ותשובות מדויקות לשימוש באתרי ממשלה.
לדבריו, השימוש ב-AI מייעל תהליכים, חוסך זמן, ומשפר את איכות התקשורת עם הציבור. הוא מביע תקווה שעובדי המדינה ילמדו להשתמש בכלים אלה לא רק כבונוס – אלא כחלק אינטגרלי מהעבודה. מלכי מבקש מהמנהלים להכניס ליומן “שעה בשבוע להתנסות בטכנולוגיות חדשות”, מתוך הבנה שהעולם מתקדם בקצב מהיר.
לצד זאת, הוא מזהיר מפני שימוש לא אחראי, וקורא להשתמש בכלים בזהירות ולא להוציא מידע לא מדויק או תכנים ללא פיקוח. לדבריו, הרעיון הוא לא להחליף את האדם – אלא לשדרג אותו. מי שיתעלם מהטכנולוגיה – במיוחד בדור הצעיר – עשוי למצוא את עצמו מחוץ למשחק.
ניצן חן סיכם את הכנס בקריאה להמשיך ולעקוב מקרוב אחר השינויים בתחום הבינה המלאכותית. הוא ציין כי לאחר פסח יושק מהלך שיאפשר לכל מי שמתעניין לראות במו עיניו כיצד נעשה שימוש בבינה מלאכותית בטלוויזיה – כולל שידורים חיים מהבורסה ללא מגע יד אדם.
חן הביע התפעלות מהשילוב של טכנולוגיה ותקשורת, והציע לחשוב על הבינה כמו על שוקולד שוויצרי – יש לצרוך אותה באיזון.
לבסוף, הכריז כי יושק ניוזלטר דו-שבועי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית על חידושים בתחום, בחינם ולציבור הרחב.