אז איך את עם חיזוקים?

אז איך את עם חיזוקים? הוא שואל אותי.

מה? לקח לי שנייה לקלוט.
אני מתכוון לחזק את הילדים.
תגיד, א ת ה צריך שיחזקו אותך?
אה… לא יודע. לא חשבתי על זה. האמת, אני מרגיש דווקא חזק במה שאני עושה.
תן לי דוגמא לחיזוק שאתה נותן לילד שלך.
אני אומר לו למשל 'כל הכבוד' כשהוא עוזר.

אוקיי. בוא נעבוד עכשיו על חיזוק אחר לגמרי.
למה את מתכוונת?
לא חיזוק הילד. חיזוק ה ק ש ר עם הילד. איך אתה עם הודיות?

חשוב להודות, הוא אומר, אבל יש אנשים שלא מסוגלים להגיד תודה. אני רואה את זה בעבודה שלי, אני משקיע את הנשמה, ויש כאלה, אני לא אומר, לא כולם, אבל יש כאלה שתשמעי מהם רק טענות וקיטורים, לא רואים את המאמץ.
אני ממשיכה אותו, יכול להיות שלא ראו את המאמץ שלהם כשהם היו ילדים? אולי הם לא זכו לתחושת מפגש כי לא הדהדו ולא הודו להם אז הם לא למדו 'שפת קשר'.

אני חושב שזה נכון מה שאת אומרת. אני מבין. אבל בואי נחזור רגע לחיזוקים שהייתי רוצה לתת לילד שלי.
בטח, בטח. אז אם חשוב לך שהילד שלך לא יהיה מנותק ועיוור כמו אלה שתיארת, נראה לי חשוב שתתחיל לפקוח את עיני הלב שלו למאמץ ש ל כ ם, כהורים למשל.

מה זאת אומרת?

תודה לו א ת ה על כל השתדלות. על כוונת הלב שלו ולא רק על התוצאות. הודיה כזאת היא  חיזוק בונה קשר, לא בונה אגו.

הודיה היא חיזוק שבונה קשר… הוא חוזר על המילים שלי. נדמה לי שאני מתחיל לקלוט אבל אני זקוק לדוגמאות ממך, סקרנת אותי.
תודה על הסקרנות, אני אומרת.
הוא צוחק.

תתחיל להתאמן בהודיות, למשל: תודה שהכנסת כלים למדיח ב י ו ז מ ת ך. הקלת עלי. נתת לנו הרגשה של שותפות! … ואתה יכול להוסיף 'כל הכבוד' אם בא לך, אבל העיקר זה שפירטת לעצמך ולו מ ה בדיוק אתה מכבד שם. נניח את הלוקח אחריות שהוא, שרוצה להיות בנתינה.

אני מתחיל לקלוט מה שאת אומרת.

אני מדברת על שני מעגלי הודיה. הקטן הוא על מה שהרווחת, למשל עזרה. אבל מעגל ההודיה הגדול הוא על איכות שקיימת בנותן, משהו שיכול להינתן ל כ ל העולם ולא רק כאן ועכשיו לך, כי זה קטן. הודיה על היוזמה שלו אומרת שאתה רואה ומהדהד את מה שניתן לו למען כולם. זה שהוא יוזם ומניע דברים, זה כוח רוחני. תשקה את הנבט הזה.

הוא מחייך: וואלה… ככה מפתחים יזם סידרתי.

אז בוא נתרגל. עכשיו אני הילד שלך. חזק אותי בכך שתודה על משהו שאתה מזהה בי. אני שומע אבא, דבר אלי.
אוקי, אוקי, תני לי לחשוב. למשל… תודה שאתה… מתחשב בנו? הוא מנסה עם סימן שאלה.

סבבה, העלית לי למודע את ערך ההתחשבות, שכל בני האדם זקוקים לה באלף ואחת מקרים. כן, יש בי אבא את מידת ההתחשבות ואני יכול להגדיל אותה. תן לי דוגמה למקרה ספציפי ומה זה עשה לך רגשית שראית אותי מתחשב.

 אה, הבנתי. אני יכול להגיד לו למשל, זה ש י מ ח אותי שנתת לאח שלך להיכנס לפניך למקלחת כשחזרנו מהים. כל הכבוד, תודה על ההתחשבות, זה היה מאד נדיב מצדך. אני אוהב אותך.

וואו. אז איך אתה עם חיזוקים?
הוא צוחק: אני מרגיש שהודיות זה בעצם חינוך.
מסכימה. חינוך זה קשר. תודה שאתה יודע ככה לתמצת.
להרגיש, הוא אומר. חינוך זה להרגיש.