הספר שקראתי באקראי השבוע הזכיר לי את כל הספרים שלא אזכה לקרוא לעולם. היחידים שיכולים להכיל את כל הספרים כולם, טעונים בטכנולוגיית AI ואני, בין יתר הדברים שלמדתי מדורון פישלר בספרו אני יכול להסביר, פשוט לא תוכנתי אבולוציונית עם היכולת לקרוא מעל 6,000 ספרים שיוצאים לאור בשנה. וזה רק בישראל, כן? אני גם קוראת בקינדל, ספרים שיצאו לאור באנגלית. אז פישלר אפילו לא מנסה להסביר את זה בספר, כי זו עובדה ידועה.
״אני יכול להסביר״ / דורון פישלר
כלל, הספר הזה לא הגיע לביתי עבורי. גיסתי האהובה חשבה שהאיש יאהב את הספר ואחרי שהגיתי בו סופ"ש נעים אחד, גם אני מצטרפת למחשבה. כבר כתבתי כאן בעבר שאני אוהבת שספר גורם לי לפרצי צחוק ולא משנה מי נמצא בסביבה ואיפה אני נמצאת כשאני קוראת בהם. אז, על דרך השעשוע הציני, פישלר מסביר איך זה לא חוכמה לנמלים לבנות קן בדרך שתוכנתו לעשות מימי נמלת הקן הראשונה, "אבל להיווצר עם מוח דפוק, מלא באינסטינקטים לא מעודכנים ובאגים שבבירור היו צריכים להיפתר כבר בעדכון הגרסה הקודם, ובכל זאת להגיע לאן שהגענו – אתה קולט איזה ניצחון זה? יש לך בכלל מושג איך זה לחיות בתוך מוח שמנסה לגרום לך כל הזמן לעשות דברים שיזיקו לך?" (עמ' 181).
הוא מתחיל מלהסביר כמה תמוה שאנחנו בני האדם מעדיפים לאכול רעל, זאת בניגוד לכל הגיון אבולוציוני. ממשיך בסיבות שאנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים ומסביר ש"רק אל תצפו שאלה יהיו סיבות טובות". למה סופרים דווקא בכפולות של 10? מה חשוב יותר ממזלג? איך מזהים מלכים ולא יודעת למה, אבל אף פעם לא חשבתי על זה שלבריטניה אין יום עצמאות, כי בעוד "יותר מ־50 מדינות חוגגות את השחרור ממנה… היא מעולם לא השתחררה מעצמה". (הערת צד מגניבה בעמ' 176).
הקריאה בספר הייתה קולחת ומהנה, הוא משופע בהערות צד משעשעות ובכללי אהבתי את ההגשה של הטקסט, האיורים של לי להב וכמובן, את ההסברים לכל מה שלא בהכרח חשבתי שאני מחפשת הסבר להם. במהלך הקריאה פגשתי שוב את האבסורד שלאורו אנו בני האדם, כולם, מקריבים וסובלים. הלוואי והיינו עוצרים רגע, מתבוננים באמת ומלמדים את עצמנו רעיונות חדשים, שייטיבו עם כולנו. אך, לצערי, כפי שפישלר כותב, "קל יותר לעשות את מה שעשינו קודם מאשר לחשוב על רעיון חדש… אפשר לשכנע בני אדם לעשות כמעט כל דבר אם מגדלים אותם מילדות במחשבה שזה הדבר הנורמלי והרגיל לעשות, שככה כולם עושים, ושככה זה היה מאז ומתמיד". (עמ' 40).
כמובן, זה הביא אותי להרהר שוב באבסורדיות שהגענו אליה בפתח המאה ה-21 עם המלחמה שלנו, עם המלחמות בעולם, עם ההתעסקות במי שולט על מה ועל מי, תוכלו לקרוא גם על החג"ב של פישלר ואיך לכל אחד מהם, שפה משלו וחג"ב משלו שהלוואי והיה אומר 'שלום' ולא מלחמה. שוטטתי היום בחיפה על הטיילת היפה, שמש אביבית באמצע מה שאמור להיות חורף, נשמתי את ריח המלוח על המים, עם חברה טובה ולא שכחתי שיש מי שחייבים לזכות ולנשום שוב אוויר פסגות.
אם כן, בנוגע לנשאר או משוחרר בספריה הביתית הפרטית, דורון פישלר שכנע אותי בהסבריו שיש לו מקום על המדף. מקווה שתהנו ממנו כמוני!
פרטי הספר:
אני יכול להסביר, מדריך למבקר בכדור הארץ מאת: דורון פישלר, כנרת, זמורה – מוציאים לאור, 2024.
קריאה נעימה ושמילים טובות יהיו לצדכם תמיד,
לילי
צרפת השתחררה מהמלוכה כדי להציל את האימפריה
ובריטניה השתחררה מהאימפריה כדי להציל את המלוכה
בשני המקרים נשאר שגעון הגדלות שמקורו בהשלטת השפה והתרבות שלהן על מאות מליוני בני אדם זרים.
כן, וזה מעניין לראות את ההשפעות התרבותיות שנגזרות משליטתן.
בסוריה למדו צרפתית ובבגדד שותים תה עם חלב… זה כאילו גינונים קטנים אבל מעידים הרבה על החדרת השפה והתרבות של כל שליטה.
אני שמח קראתי את הספר הזה.שבת שלום ומבורך לך.
תודה רפי, איזה כייף שקראת ומבין על מה אני כותבת:) שבוע טוב ומלא תקווה שיהיה לכולנו.
אכן ספר משעשע ומהמם, כמו הפודקאסטים של דורון פישלר הגאון 🙂
וגם, אין על חיפה!
תודה הלן, לא הכרתי את הפודקאסטים עד אחרי קריאת הספר. אני מודה שאני נהנית יותר לקרוא אותו מאשר להאזין. אולי זו רק אני ואהבתי למילה הכתובה:) שבוע טוב!
שמחה שאהבת את הספר.
מקווה שגם האיש יאהב💗
תודה ענתי, אין עלייך 🙂