(חי פה עם השכונות הכלואות) – לפני 8 שנים, ב-24/11/2016, פרצה השריפה הגדולה בכרמל, שפגעה קשות בשכונות אחוזה, דניה, רוממה החדשה, רמות ספיר, גבעת אורנים ושכונות נוספות. זה החל בשעות הבוקר השריפה פרצה במספר מוקדים בעיר והתפשטה ככל שנקף הזמן.
שמיים אדומים
בשעות הצהריים כבר היו השמיים אדומים מריבוי השריפות בעיר. מכבי האש עשו הכול על מנת לכבות את האש, אבל עברו שעות ארוכות עד שהאש כבתה לחלוטין. לאחר מספר ימים התבררו מימדי האסון: מעל 900 דירות נשרפו ברמה כזו או אחרת וללא נפגעים בכלל. עד היום אפשר לראות בניין שעוד לא שופץ מאז השריפה. פינוי התושבים מהשכונות שעלו באש היה מורכב. בשכונת רוממה החדשה, למשל, עלה באש באופן חלקי בית הספר היסודי "ניגונים רוממה". הורים הגיעו בבהלה גדולה לבית הספר על מנת לאסוף את הילדים והיו צריכים להתמודד עם שריפות בדרך. אף על פי שלשכונת רוממה יש כמה כבישים, שמובילים אל השכונה וממנה, הנסיעה הייתה מורכבת מאוד ובדרך נס אף אחד לא נפגע.
הפקת לקחים
בימים הראשונים שלאחר השריפה, התמקדה הנהלת העיר בשיקום האזורים שנפגעו, לרבות בתי מגורים ושטחי טבע שנחרבו. במקביל, נדרשה התארגנות דחופה למציאת פתרונות דיור זמניים לתושבים שנאלצו לעזוב את בתיהם. לאחר ההתמודדות המיידית, פנתה ההנהלה להפקת לקחים מהאסון, במטרה למנוע הישנות של אירוע דומה. בין המסקנות המרכזיות שעלו: הצורך ביצירת אזורי חיץ סביב בתי מגורים, הבטחת מוצא כפול לכל שכונה, וחיזוק שיתוף הפעולה בין שירותי הכיבוי, העירייה והמשטרה.
אזורי החיץ נועדו ליצור הפרדה בטוחה בין החורש הטבעי לבין בתי התושבים, ובכך להפחית את הסיכון להתפשטות שריפות. במהלך השנים בוצעו עבודות להקמת אזורי חיץ, אך חלקן הופסקו בשל קשיים בביצוע ובניהול. בחודש אוגוסט 2024 אושרה תכנית מקיפה במימון המשרד לביטחון לאומי, בהיקף של 12 מיליון שקלים, ליצירת אזורי חיץ בעיר. בשלב הראשון צפויה התוכנית להתבצע בשכונות רמת גולדה, סביוני דניה ודניה.
שכונות כלואות
בשנת 2018 בחן מבקר העירייה את התנהלות הרשויות המקומיות בגלי השריפות שפרצו שנתיים קודם לכן, והצביע על שורת כשלים ברמה הארצית והמקומית. בין היתר, ציין המבקר כי השר לביטחון פנים לא הכריז על אירוע אסון המוני, וכי לממשלה חסר גוף ארצי ייעודי לאכיפת היערכות לשעת חירום. ברמה המקומית, מתח המבקר ביקורת על עיריית חיפה, שלא הכינה תכנית ייעודית להגנה משריפות, על היעדר דרכי יציאה מספקות בשכונות רבות בעיר ועל כך שהעירייה לא נערכה כראוי לתבוע פיצויים מהמדינה בגין הנזקים.
לאורך השנים פעלה עיריית חיפה לקדם את נושא המוצא הכפול ודרכי המילוט בשכונות הכלואות, אך האתגר נותר משמעותי. בעיר ישנן שכונות רבות שבהן כביש יחיד משמש ליציאה, מצב שמעלה חשש כבד במצבי חירום. תרחיש של אסון המוני, שבו מספר רב של תושבים מנסים להימלט בו-זמנית, עלול להפוך את הכביש היחיד לצוואר בקבוק קטלני, שימנע בריחה מהירה ובטוחה מהשכונה.
במהלך השנים ניסתה עיריית חיפה לגייס תקציבים לצורך תכנון וסלילת כבישים נוספים לשכונות הכלואות, אך בחלק מהמקרים נתקלה בהתנגדות מצד התושבים. נכון להיום, נבנה כביש נוסף לשכונת גבעת זמר, אשר עדיין נמצאת בתהליכי בנייה, וכן כביש נוסף, שמוביל משכונת כבביר, גם הוא נמצא בבנייה. יחד עם זאת, בעיר קיימות עוד שכונות כלואות רבות, שבהן לא החלה עדיין בניית כביש נוסף שיספק יציאה נוספת מעבר לכביש הקיים.
הכביש בין סביוני דניה ורמת אלון
הצורך בסלילת כבישים נוספים בשכונות הכלואות הוא צורך קריטי מבחינת בטיחות. בשריפה שהתרחשה בשנת 2016, כאשר הורים הגיעו לחלץ ילדים מבית הספר בשכונת רוממה, מה ששיחק לטובתם היה העובדה שניתן היה להיכנס לשכונה דרך מספר דרכים. כך, נפח התנועה בכל אחת מהדרכים היה נמוך יותר, מה שמנע היווצרות של עומסים שיכולים היו להקשות על פינוי החפצים והאנשים בצורה מסודרת ובטוחה.
שכונת סביוני דניה היא שכונה כלואה, שכן יש לה מוצא אחד בלבד. לעירייה יש תכנית מאושרת לסלילת כביש שיעניק מוצא נוסף לשכונה, ויביא אותה לשכונת רמת אלון. עם זאת, תושבי רמת אלון מביעים התנגדות לסלילת הכביש, בשל מספר סיבות: הגדלת נפח התנועה בשכונתם ופגיעה ביער הסמוך, שהשקיעו בו בשנים האחרונות ושיקמו אותו, תוך יצירת מסלולי טיול. הטענות של תושבי רמת אלון מובנות, שכן אף תושב לא רוצה שתיווסף תנועה לשכונתו, אך השאלה המרכזית היא למהיש משקל רב יותר: נוחותם של תושבי רמת אלון או בטיחותם של תושבי סביוני דניה.
שמונה שנים חלפו, ובינתיים לא נוספו כבישים או דרכי גישה נוספים מהשכונות הכלואות, מלבד הכביש לשכונת גבעת זמר, שהיא שכונה בבנייה ולא ניתן להגדירה כשכונה כלואה. במהלך השנים נעשו ניסיונות לגייס תקציבים למימון הכבישים, אך לא היה ברור אם המימון יגיע מתקציב העירייה או מתקציב המדינה. במהלך מלחמה שנערכה, שוב עלתה השאלה מה יקרה אם, חלילה, יהיה צורך בפינוי אחת השכונות, ויצירת עומס תנועה גדול על הכביש היחיד שמאפשר יציאה מהשכונה.
לא ניתן לחזות מתי יהיה צורך בפינוי מהיר מאחת השכונות, ומספר הכבישים ודרכי הגישה יעמוד תמיד למבחן. מה שברור הוא שהשריפה בכרמל בשנת 2016 לימדה אותנו שאסור להיות שאננים. כשלמבקר המדינה קבע בשנת 2018 כי חייבים להבטיח מוצא כפול לשכונות הכלואות, יש בכך תזכורת לכך שהפספוס בהיערכות יכול להיות קריטי, במיוחד אם נזדקק לכבישים הללו במצבי חירום, והם עדיין לא יהיו סלולים.
תגובת עיריית חיפה:
מעיריית חיפה נמסר כי ניתן דגש כל העת על מציאת פתרונות וקידום יצירת מוצאים לכלל השכונות הכלואות בעיר: "במסגרת זו נפתח לאחרונה בשכונת גבעת זמר כביש חדש ברחוב יוסי בנאי, המייצר גישה נוספת לשכונה מכיוון שכונת רמת אלמוגי. כמו כן, בימים אלה נסלל כביש חדש, אשר עתיד לחבר בין שכונת כבביר בכרמל לבין שכונת נווה-דוד שבמערב העיר, ובכך ייצר יציאה נוספת משכונות אלו, הן בשגרה והן בחירום. במקביל, מקדמת העירייה תוכניות לשחרור שאר השכונות הכלואות בעיר, אשר נמצאות בהליכי תכנון וקידום שונים".
במקום להשקיע בתצפיתנים לימי מזג אוויר קיצוני וצוותי כיבוי זריזים עם ציודים…מורחים את הציבור עם ""שכונות כלואות" עליהן ילבישו כבישים שעליהם ילבישו עוד בינוי. די להעמסה על שכונות אלה שגם יתר תשתיותיהן קורסות של עוד ועוד תמאות והשקעה בפתרון סביר למוצא הראשוני מהן.
כשמטיחים שוב ושוב ביטוי חסר שחר הוא ניטמע והציבור אוכל.. צאו וחישבו.. מינוח: השכונה כחאה את עצמה? מי הביא לעומסים עליה? זו הסטת האחריות מהעיריה אל הציבור. הפסקה מיעדית של רישוי בנייה במקומות שהעיריה פסקה לגביהם שהם כלואים והיא ממשיכה להעמיס זה הגיוני? זה הכל חוץ מפתרון מגלומני ומסוכן שיהווה מלכודת לנוסעים בו אם יקום.
מה עם דניה המסכנה
כל הכבוד ללוחמי האש.
אז למי מחכים? לשריפה הבאה,
כל כך הרבה שנים וכלום לא נעשה
עינת קאליש הצליחה לריב עם כל משרדי הממשלה שלא אישרו תקציבים. לא יצרה קשר אישי עם אף אחד שיכול לסייע וזו התוצאה. שכונת ורדיה היא שכונה כלואה ולמרות שקיים כבר כביש נוסף המקשר בין השכונה למעונות גאולה הכביש סגור. נקווה שלא יקרה אסון.
ממש מעציב כי תושבי דניה ורמת אלון. מערימים קשיים בפתיחת כביש נוסף .
לא מעניין אותם הסיכון ,אלא רווחתם בפרטיותם / הרס טבע וכו ' ,ונראה כי הם מצליחים בזאת