שנה עברה מאז שפרצה שריפת הענק בעיר חיפה, השריפה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, בתוך עיר מגורים. היה זה ב-24 בנובמבר 2016, ימים מספר לאחר שברשות הכבאות הוציאו הודעה על סכנת התפשטות שריפות בהתאם לאינדקס מזג האוויר שאותת על רמת סיכון "קיצון"
בשריפה פונו 60,000 איש מבתיהם, 2,109 בתים נפגעו ונשרפו ו-1,200 דונם של חורש טבעי נשרפו. נכון להיום הושקעו 40 מיליון שקלים מתוך מיליון עד לסיום עבודות שיקום הטבע.
"היתי בטוח שהיום הזה יגמר עם הרוגים"
בראיון לחי פה מספר אורי, צ'יבוטורו, דובר מרחב חוף בכבאות, על החוויה האישית שלו, כפי שחווה את אחד האירועים הגדולים שידעה העיר חיפה ומדינת ישראל: " היתי עסוק בכיבוי השריפה ליד תחנת הכבאות ובדיוק קיבלנו קריאה על השריפה ברוממה. לקחתי את עצמי וטסתי לרוממה, כשראיתי את הלהבות עוטפות מבנים ואני יודע שמדובר באזור מאוכלס, ילדים נמצאים בבתי ספר ובגנים הייתי בטוח שהיום הזה יגמר עם הרוגים ומספר גדול של נפגעים, כי הכל היה לרעתנו. שריפה בתוך שטח בנוי ובתים, בתי חולים סיעודיים ורגילים כרמל ופלימן, מתנ"סים ובתי ספר וגני ילדים ורוב האוכלוסיה נמצאת שם בעין הסערה אני מודה ומתוודה שחששתי שהתוצאה תהיה עגומה".
תמונה בלעדית – הדקה הראשונה: התמונה הראשונה של השרפה בחיפה, כפי שצולמה על ידי קוראת חי פה – ענת כהן
"יש לפנות שכונות מיידית !"
"מייד עם תחיל האירוע בשטח פתחנו מפה על מכסה מנוע של אוטו, שרטטנו הכל ומיד מפקד מחוז חוף, תת – טפסר אריה רגב, נתן הוראה לפנות את כל השכונות, עד לכיוון הים ואני בתורי הוצאתי הודעה לכלי תקשורת על הפינוי ובזכות החלטה זו וניצלו חיי בני אדם".
"אנחנו מתכוננים יום יום שעה שעה לאתגר הבא שיבוא והוא יבוא זה רק עניין של זמן"
"מדובר ב- 48 שעות של מאמץ עילאי אותו השקיע כל מי שהשתתף ומגיעה מילה טובה לכל הגופים שהשתתפו במבצע הזה. אחרי שהדבר שלקח יותר מיממה הסתיים זה היה סיפוק עילאי, כי לחשוב באיזה נקודת פתיחה היינו ובאיזה תוצאות סיימנו את השריפה זה דבר שהוא מעל ומעבר להבנתי – דבר שהיתי בטוח שייגמר בהרוגים כי הכל היה לרעתנו. על אף שהמקרה הזה הסתיים בהצלחה אנחנו אין לנו פריבילגיה ולא נחים על זרי דפנה ואנחנו מתכוננים יום יום שעה שעה לאתגר הבא שיבוא והוא יבוא זה רק עניין של זמן".
צ'יבוטרו מסביר כי נכון להיום אין מסקנה חד משמעתית לגבי הגורם לשרפה, על אף שגם המשטרה, שירותי הביטחון ורשות הכבאות ביצעו חקירות. מתוך 91 השריפות הגדלות שפרצו בארץ (כי רק את הגדולות חוקרים), למעלה מ- 70 אחוז היו בוודאות הצתות שנעשו ע"י בני אדם. בחיפה לא הצליחו להגיע למסקנה חותכת אם מדובר בהצתות.
המסקנות והלקחים אשר הופקו במחוז חוף בעקבות גל השריפות בנובמבר 2016
כתיבת ויישום נוהל "קיצון –קיצון"
טרם גל השריפות המדובר, היתה חלוקה ברורה של היערכות רשות הכבאות בהתאמה לאינדקס מזג האויר על פי שלוש רמות סיכון: רגיל, גבוה וקיצון. אחד הלקחים היה לסווג מצב נוסף שבו תנאי המטאורולוגיה גבוהים במיוחד לאורך מספר ימים ברצף נתון המנחה את הרשות להיערכות מיוחדת.
נוהל קיצון-קיצון, אשר נכתב ,הוטמע והפך למחייב ברשות הכבאות, נוגע במספר תחומים וביניהם קביעת ההיערכות מבחינת כמות הלוחמים אשר נמצאים בכל עת בתחנות הכיבוי, מעבר לסידור עבודה כולל במשמרות של 24 שעות/24 שעות, איוש נקודות הזנקה בנקודות קריטיות בתחומי המחוז (שלומי, זבולון) על מנת לקצר את זמן התגובה ועיבוי כוח האדם בתחנות הקיימות במרחב חיפה.
סיוע אווירי בינלאומי
במהלך אירועי גל השריפות נוכחו לדעת ברשות הכבאות כי הכיבוי האווירי מתקשה לתת מענה לתרחישי קיצון בהם נדרשת כמות גדולה של מטוסים במספר אירועים המתקיימים במקביל.
לכן, ביוזמת מפקד מחוז חוף תת טפסר אריה רגב, ובתיאום עם נציבות הכבאות נכתב נוהל לדרישה להעמדת סיוע אווירי ממדינות זרות לרשותם עוד טרם פרצה השריפה. המשמעות בפועל היא שמטוסי כיבוי ממדינות זרות ישהו בארץ בימים אלו אשר הוגדרו כקיצון –קיצון.
אכיפה בתחום הפרט
בסיורים שנערכו בעקבות השריפות, הן בזכרון יעקב והן בחיפה, התברר כי את עיקר הנזקים ספגו מבנים אשר בצמוד אליהם היו עצים (מחטניים בעיקר), אשר אפשרו את רצף הבעירה והעברתה מהשטחים הפתוחים אל השטח המבונה. לכן, בעבודת מטה משותפת של לוחמי האש עם עיריית חיפה, הוחלט לצאת לפיילוט ולבצע לראשונה אכיפה בתחום החצרות הפרטיות, ובהסתמך על חוקי העזר העירוניים.
כחלק מהפיילוט בוצע מיפוי של אזור שכונת דניה ובו נסקרו המוקדים הבעייתיים, התושבים ובעלי הנכסים קיבלו הנחיות לביצוע ולשמחתנו ישנה היענות לא מבוטלת המייתרת את הצורך באכיפה. דומה כי אותם תושבים אשר ראו לנגד עיניהם לא אחת את מה ששריפה עלולה לחולל הבינו היטב את המשמעויות הנלוות ומכאן שורש ההירתמות לענין. לאור הצלחת הפיילוט קיימת כוונה להרחיבו לכלל תחומי העיר חיפה ובהמשך ליתר גזרות המחוז.
כבאים "כתומים" (פיקוד העורף)
בשילוב פיקוד העורף נבנתה תכנית כיצד לשפר וליעל את הליך קליטת הסיוע של הכבאים הכתומים באירועים בקנה מידה גדול. התכנית כוללת לצד הכשרות אימונים שוטפים אשר נועדו לשמירה על כשירות מבצעית גם מתן מענה לסוגיות לוגיסטיות שצפו בנובמבר האחרון. עוד יצוין כי 29 רכבי כיבוי חדשים השייכים לפיקוד העורף הועברו לשימוש רשות הכבאות בתחנות שונות ברחבי הארץ.
איפיון והקמת חפ"קים תחנתיים
באירוע רחב ממדים מצריך חלוקה לגזרות עבודה. כך לצורך הדוגמה מפקד תחנה "איקס" מקבל תחת אחריותו את ניהול הלוחמה באש בשכונה "ואיי". הוא מתפעל את הצוותים העומדים לרשותו ומספק לחפ"ק האחוד תמונת מצב על התקדמות האירוע מכל היבטיו. בתם עבודת הכנה ואיפיון הצרכים הנדרשים קיבלה לידיה כל תחנה אזורית חפ"ק שכזה ובו כל עזרי השליטה הנדרשים למפקד על מנת לנהל את המערכה.
לוגיסטיקה
המערך הלוגיסטי בתחום המחוז עבר לא פחות ממהפכה של ממש. התובנה היתה כי האגף הלוגיסטי המחוזי נדרש לספק את כל הדרוש ללוחמים המקומיים ולכוחות המגיעים לעזרתם ב24 השעות הראשונות וזאת עד להגעת תגבורת וסיוע מהרמה הארצית ו/או הצטיידות מספקים אזרחיים.
הוקם מחסן לוגיסטי מחוזי (זאת בנוסף למחסנים התחנתיים) ולטובתו נרכשו ציוד ואמצעים רבים החל מציוד מבצעי (זרנוקים, מזנקים , מעברים וכיוצא באלה) ועבור בציוד המיועד לשהיית כוחות גדולים למשך מספר ימי לחימה ברצף.
אזורי חיץ
באירועי "באש ובמים" נוכחו ברשות הכבאות כי אזורים בהם בוצעו עבודות לדילול הצמחייה ויצירת קווי חיץ נפגעו פחות, במידה משמעותית, מאשר אזורים בהם הצמחייה נשקה לבתים. באזורים אלה, רצף הצמחייה גרם למעבר מהיר של השריפה אל הבתים וחולל נזקים בהיקף אדיר. אי לכך המשיכו ביתר שאת את פרויקט בו התחילו עוד טרם גל השריפות לביצוע קווי חיץ במקומות אותם איפיינו בעבר כבעלי פוטנציאל הרסני. דוגמאות לאזורים בהם ניתן לראות את תוואי השטח לפני ואחרי הינן העיר נשר, שכונות מסוימות בחיפה ואזור האוניברסיטה.
העמקת שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל ועיריית חיפה
אירועים גדולים ומורכבים מחייבים שיתוף פעולה הדוק עם גורמים חבירים, בהם כל צד מביא את יכולותיו ויתרונו היחסי לידי ביטוי. באירועים שכאלה מוקם חפ"ק אחוד בו יושבים זה לצד זה נציגי הגופים הללו, מקבלים תמונת מצב עדכנית ומורדים לרמת השטח הנחיות לביצוע. דוגמה קלאסית לאימרה כי השלם עולה על סך חלקיו.
שיתוף הפעולה תורגל והועמק כפי שבא לידי ביטוי בתרגיל המחוזי אשר התקיים בחודש מאי 2017, כ-6 חדשים לאחר השרפה הגדולה. נציגי הגופים מבינים זה את זה, מדברים בשפה משותפת, מאתרים בזמן אמת את נקודות התורפה והצרכים העולים מהשטח ונותנים להם מענה מידי, איש איש בתחומו.
