המרכז המסחרי הישן ו“שוק הטורקים”

המרכז המסחרי הישן שוכן מצפון לכיכר פריז (כיכר חמרה ההיסטורית), בין הרחובות דרך העצמאות (דרך המלכים הבריטית) ורחוב נתנזון שהוא המשכו של רחוב יפו.

המרכז המסחרי היהודי הראשון

עם התפתחותה המואצת של חיפה בשנות ה-20 של המאה הקודמת וגידול אוכלוסיותה היהודית, התעורר צורך בהקמת מרכז מסחרי מודרני יהודי. המרכז הערבי שפעל אז בסמיכות לכיכר חמרה ומסגד אל -ג׳יארינה כבר לא סיפק את הצרכים.

קבוצת אנשי עסקים יהודיים שבה היו חברים שבתאי לוי, שמואל פבזנר, אהרון רוזנפלד ויעקוב כספי, רכשה את חלקת הקרקע שעליה עתיד לקום המרכז המסחרי היהודי, מידי המסדר הצרפתי ״האחיות מנצרת״ בשנים 1921-22.

תחרות תכנון אדריכלי

בשנת 1923 הוכרז על תחרות תכנון אדריכלית בינלאומית לתכנון המרכז המסחרי. בפרס הראשון זכתה הצעתם של האדריכלים אריך מנדלסון (מתכנן בי״ח רמב״מ ההיסטורי, זוכרים?) וריכרד נויטרה שנחשבה לנועזת מדי. לכן, היזמים העדיפו את הצעתו של האדריכל הירושלמי פריץ קורנברג שזכתה בפרס השני, הצעה שנחשבה לשמרנית ובעלת סיכוי טוב לקבל את אשור השלטון הבריטי.

מתחם המרכז המסחרי

ההצעה של קורנברג כללה 2 גושי בניינים אחידים בעיצובם, תחומים ע״י 3 רחובות מקבילים לים שהגיע לשולי דרך העצמאות דהיום. בניצב לרחובות אלה תוכנן ציר מרכזי שנקרא ״רחוב הדקלים״ ע״ש הדקלים העתיקים שהיו במרכזו. הבניינים היו בני 3 קומות: קומת הקרקע נועדה למסחר והקומות העליונות לדירות בעלות מרפסות קטנות, מסוגננות, שחלקן פנה לים.

בשנת 1928 הושלמה בניית מתחם העסקים המודרני ע״י חברת ״סולל ובונה״. אבל, בפחות מ-10 שנים, עם הקמתו של מרכז מסחרי חדש ברחוב הבנקים דהיום (ראה כתבה), זכה המתחם לכינוי ״המרכז המסחרי הישן״.

האדריכלים

• אריך מנדלסון (1887-1953) היה אדריכל יהודי- גרמני בעל מוניטין בינלאומי שנחשב לאחד מן האדריכלים החשובים של הארכיטקטורה המודרנית. הוא המתכנן של בניין בי״ח רמב״מ ההיסטורי, בית חיים וייצמן וביה״ח הדסה בהר הצופים.
  
  
• ריכרד נויטרה (1892-1970) היה אדריכל יהודי יליד אוסטריה, התגורר ופעל רוב חייו בקליפורניה, נחשב לאחד האדריכלים המודרניסטיים הבולטים והחשובים בעולם.
  
  
• פריץ קורנברג (1890-1944), אדריכל יהודי יליד גרמניה, עלה ארצה ב-1920, התגורר ופעל בירושלים. עם עבודותיו נמנה בניין גימנסיה רחביה, ביתו של הסופר ש״י עגנון ובניינים בכפר בן שמן.

השוק הטורקי

במשך השנים, הוקמו ברחוב נחום דוברין, אחד מרחובות המתחם, שורה של דוכני שוק ולימים כונה האזור ״שוק הטורקים״. באזור דווקא התגוררו חלק מפועלי הנמל הסלוניקאים אשר הגיעו לחיפה בעידודו של אבא חושי.

השוק פעל בתנאי תברואה ירודים עד תחילת שנות ה- 2000, כשמועצת העיר קיבלה החלטה לפנות את כל סוחרי השוק ולשפץ את המתחם. שמו של רחוב הדקלים הוסב לרחוב ״קהילת סלוניקי״.

אתר לצילומי הסרט ״פעם הייתי״

עם פנוי דוכני השוק, הוחל בשיפוץ יסודי והאזור עבר מתיחת פנים מתבקשת. נפתחו בו בתי קפה, ברים בוטיקים וגלריות. בשנת 2010 שימש המתחם כאתר צלומים לסרט ״פעם הייתי״ של הבמאי אבי נשר. אפשר לציין בסיפוק כי הוחזרה ״עטרה ליושנה״ וכי המקום זוכה לחיים חדשים.

מבנה לשימור

המתחם הוכרז כ״מבנה לשימור״ ע״י עירית חיפה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. אפשר לומר כי מלאכת השימור נעשתה ברגישות ובאופן כללי לא נפגע אופיו המקורי של המתחם, אולם גם היום עדיין לא כל המבנים שופצו.

קוראים יקרים, 

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.