בכנס שהתקיים הערב, ה', 27/4/2017, בהפקת עינת קליש רותם ונחשון צוק, נחשפו כמאה מתושבי חיפה, בהרחבה, לתכנים הקשורים במועצה התעשייתית, עליה מדברים כעת במסדרונות משרד הפנים.
מועצה תעשייתית היא ישות המיועדת להחליף את הרשות המקומית, כך מקווים בעלי ההון המחזיקים במפעלי התעשייה פטרוכימית. לאחרונה נראה כי אלה מצאו אוזן קשבת אצל שר הפנים, אריה דרעי, אשר השתחרר לפני שנים אחדות מהכלא, לאחר שריצה עונש מאסר בגין פרשיית שוחד.
כאן נביא את עיקרי הדברים מפיהם של הדוברים בכנס
נחשון צוק:
נחשון צוק הציג מצגת מקיפה המסבירה באופן ברור את הקשר בין האזור התעשייתי במפרץ חיפה לעומק המזרח התיכון, בואכה עירק ואירן דרך מסילת הברזל המגיעה היום עד בית שאן.
המועצה התעשייתית היא מועצה שעל פי חוק ה״תושבים״ שלה הם מפעלים. מטרת התכנית היא להחריג אזור תעשייה עצום מחיפה, כך שיהיה ״אקס – טריטוריה״. מסילת הברזל היא חלק מיוזמה כוללת לרישות קווי הרכבות לכיוונים נוספים ברחבי המזרח התיכון. יוזמה זו הוזכרה אפילו הבוקר, בציוץ שפרסם השר כ"ץ, אמר נחשון צוק.
צוק מתריע מפני תחזית להעסקת אחוזים גבוהים מאד של עובדים זרים בנמל חיפה. הוא מזכיר את "התחייבותו" של ישראל כ"ץ ל-65% עובדים ישראלים בשלב הראשון. ומה לאחר מכן? לא ברור, אומר נחשון צוק.
פרופ' עדי וולפסון
(פרופ' וולפסון מרצה במרכז לתהליכים ירוקים, במכללה האקדמית להנדסה ע״ש סמי שמעון)
וולפסון מצביע על כיוון אפשרי של הפיכת התעשייה המזהמת לתעשייה בלתי מזהמת וידידותית לאדם.
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח שמסתכל על מכלול הצרכים, כולל ובעיקר על צרכי האוכלוסייה, בהיבטי תעסוקה, איכות חיים ובריאות. הניהול הסביבתי כשל בחיפה וגרם לתהום הפעורה בין הציבור לנבחרי הציבור.
חוסר האמון שולט כרגע בשיח הציבורי.
עיריית חיפה אחראית על המרחב בהיבטי תכנון ובניה אך גם בהיבטי אכיפה מסוגים שונים, בין השאר באמצעות אגד ערים לאיכות סביבה.
בקרב המומחים מוסכם כי אין היום אף גורם המסוגל להסביר, לתכלל ולדעת מה המצב האמיתי במפרץ חיפה. אמנם קיים בעיריית חיפה מידע שהוא תנאי למתן רישיון עסק לכל המתקנים (הרבים) הקיימים במפרץ, אך המידע מפוזר במספר רב מאד של היתרים אשר ניתנו למתקנים ברבות השנים וקשה לתרגם אותו לניהול שוטף ממשי.
נדרש סקר: על מנת לדעת את המצב לאשורו יש לקיים סקר: איכות אוויר, מה מנטרים, מי אחראי על מה, מי אוכף ומי מנטר. המידע קיים, מסביר וולפסון.
אם כך, אנחנו שואלים מה בעצם הוא הפער (?)
וולפסון מסביר את הפער: תקציבים ייעודיים לתכנון תעשייתי והפניית משאבים של ממש לכיוון הזה, כמתחייב מעירייה השולטת על שטח תעשייתי מורכב. לעיריית חיפה נדרש תקציב ייעודי למומחים ייעודיים המטפלים באופן ממוקד בתהליכים תעשייתיים. זאת מכיוון שפיקוח ובקרה על תעשייה היא שונה מתכנון ופיקוח על תמ״א 38, למשל…
מועצה תעשייתית, לעומת עירייה:
וולפסון מסביר כי מועצה תעשייתית זהו גוף המאפשר ניהול חיצוני ייעודי לתעשייה. יש שתי מועצות כאלה בישראל: האחת ברמת חובב ושנייה בתפן. במועצה תעשייתית טובה, צריכה להיות יחידה סביבתית ייעודית לתעשייה.
למועצה תעשייתית יש ראש מועצה, האחראי על ניהול השטח. הארנונה עוברת למועצה התעשייתית.
הארנונה שמשלמים במפעלים צריכה להיות מיועדת בחלקה הגדול בניהול סביבתי. זה בניגוד למה שקורה היום, בו הארנונה יכולה להיות מיועדת לכיוונים אחרים, על סמך הגדרת העדיפויות על ידי ראש העיר.
אם כך,
הארנונה שמשלמים המפעלים, אמורה להיות מיועדת, ברובה, לתכנון סביבתי מקצועי, כלומר לטיפול הולם בממשק בין המפעל לאוכלוסייה. בחיפה המצב אינו ברור, מכיוון שכספי הארנונה נכנסים לקופה הכללית ומשם ייעודם משתנה על פי החלטת הנהלת העירייה ואינו "כסף צבוע" לניהול סביבתי.
מחר אפשר להתחיל לעשות משהו אחר, מסכם וולפסון את דבריו
השר לשעבר אבי גבאי:
הרעיון של המועצה התעשייתית הוא רעיון עוועים!
לא ייתכן לקחת קבוצה גדולה של מפעלים המזהמים את האוויר ולתת להם לנהל את עצמם בעצמם.
הם יעשו תמיד את מה שטוב להם ומה שטוב להם זה מה שמניב להם את מקסימום הרווח.
אני מחזק את ידיהם של נחשון, עינת וראש עיריית חיפה במאמץ שלהם לעצור את היוזמה הזאת.
אדר׳ דודי גלור
(האדריכל גלור היה החוקר מטעם משרד הפנים לתכנית המתאר החדשה של חיפה, חפ/2000)
חיפה מזוהה עם בעיות סביבתיות של חומרים מסוכנים וזיהום אוויר. חלק מהתדמית הזאת הוא מוצדק וחלק לא.
יש תקדימים בעולם בהם מתקיים נמל עצום עם מתקנים פטרוכימיים לצד עיר, למשל ברוטרדם.
אחד ההישגים המשמעותיים בתכנית חפ/2000, מסביר גלור, הוא עצם ההגדרה של "אזורים לבנים", המוגדרים כאזורים נקיים מתעשייה מזהמת והגדרה מסודרת של אזורים אפורים המגדירים את אזורי התעשייה המזהמת ותוחמים אותה בגבולות ברורים.
ד״ר עינת קליש-רותם
אם יש משהו שמטריד אותי במיוחד בהקמת מועצה אזורית תעשייתית, הוא החשש ששיקולים אורבניים לא יעניינו אותה. לכן, הגשנו הסתייגויות לוועדה הגאוגרפית בעניין הזה ואנו מקווים כי הוועדה תיקח את זה בחשבון.
חיפה הולכת ודועכת וכוחה הולך ופוחת ביחס למדינת ישראל.
קל להבין מדוע זה קורה, כאשר הנוסעים בקריות נאלצים לעתים לעצור את נשימתם. כולם מכירים את זה.
המלחמה שמתקיימת כעת היא על הארנונה, אומרת קליש ומציגה לראיה את הפרוטוקולים בהם נרשמו דבריו של יהב בוועדה הגיאוגרפית. קליש מציגה את דבריו של יהב בתקשורת, כאשר אמר כי המפעלים מוזמנים לעזוב את האזור ולקחת אתם את הארנונה.
אז איזו אמירה של יהב קובעת ? לא ברור.
ייתכן שיהב ואני נתנגד למועצה התעשייתית משיקולים הפוכים, אומרת קליש.
ורומזת על זיקתו של יהב לארנונה ועל זיקתה שלה לתכנון אורבני כולל.
חזון המפרץ הנקי ממזהמים
קליש מציגה את האלטרנטיבה שלה למפרץ נקי ממזהמים, כשבליבו פארק קישון ענק ומשגשג, פארק המתרחב בהדרגה צפונה ודרומה ומגיע בהדרגה עד גשר פז ומורדות הכרמל הצפוני.
חיפה יכולה להתבסס על כלכלת תיירות, אומרת קליש ובכך לייצר אלטרנטיבה משמעותית לתעשייה הפטרוכימית.
בלב פארק הקישון אני מעוניינת להרים מרינה אמתית. תושבי קריית חיים יוגלו ללכת ברגל למרינה ועד לכרמל. שדה התעופה , שיוארך עד לקו המים, יאפשר טיסות לאירופה ויחבר את חיפה לעולם הגדול.
הנמל יהפוך לפיל לבן
באשר לנמל העצום שהולך ונבנה אומרת קליש כי היא מעריכה שרוב רובם של הרציפים יהפכו לפילים לבנים, מכיוון שישראל לא באמת במרכז עולם הסחר והביקוש לפריקה וטעינה של מטענים אינו כה גדול כפי שמציג זאת השר כ"ץ.
על הרציף הנטוש נבנה אולי בניין כנסים בדומה לאופרה של סידני.
התעשייה לא חייבת לזהם
בלב וינה קיים מתקן להפקת אנרגיה משרפת פסולת. הציבור יושב לידו ואוכל ומבלה בנחת, מכיוון שהמתקן אינו פולט דבר לסביבה ואיש אינו יכול לדמיין כי במבנה נמצאת משרפת פסולת… בדומה לדוגמה של וינה, מפעלים שיהיו מעוניינים להישאר במפרץ, ייאלצו להתיישר לסטנדארט שאינו מסוכן ואינו מזהם.
אלטרנטיבה תעסוקתית נטולת תחלואה
קליש מציגה את היחס בין השטח של בתי הזיקוק למספר מועסקים ולהכנסות. היא מסבירה כי בבזן מועסק 0.8 עובד לדונם. במידה שיוקמו שם תעשיות נקיות, ניתן להעסיק שם כמות עצומה של עובדים.
להלן טבלה אותה הציגה קליש:
קרע אורבני בין חיפה לקריות
הקרע האדום בין שתי הערים קורע לשתיים את חיפה מהקריות.
אני מציעה חלופה ממשית לאיחוי הקרע הזה.
שאלת חי פה – יום בחייה של ראשת עיר
לשאלתנו בנוגע לאופן המימוש של התכנית הזאת , אם וכאשר תיבחר קליש לראשת העיר הבאה של חיפה, אמרה קליש:
אפעיל לחץ אדיר על מקבלי ההחלטות בירושלים להבין את הבעיות של חיפה ואז, יחד, נפתור אותן.
עוד בעניין המועצה התעשייתית:
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="53509" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="43850" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]